עד מתי לשלם על הדייט?

מעניין שדווקא בתי תמיד מתחלקת עם אלה שהיא יוצאת איתם, ואני (גרוש טרי) תמיד משלם על ארוחות עם נשים שאיתן אני יוצא. איפה הצדק?

תודה, איתן

שלום איתן,

בתור התחלה, אני חושב שהשאלה מי משלם בדייט אינה רק עניין של חלוקת תפקידים מסורתית בין נשים לגברים. אני חושב שלשלם על מישהו זה רעיון כלכלי מצוין, ושלחלק את החשבון כך שכל אחד ישלם את החלק שלו הוא רעיון רע גם כשיוצאים עם חברים ועם המשפחה.

מחקרים שהשתתפתי בהם הראו שכאשר אנחנו מקבלים משהו ולא משלמים עליו דבר, אנחנו מאוד שמחים. כשאנחנו נאלצים לשלם קצת, אנחנו מרגישים צער קל, אבל הצער שלנו, "כאב התשלום", אינו גדל בהתאמה עם כמות הכסף ששילמנו. כלומר, אם שילמנו על ארוחה 100 שקל נהיה עצובים, אבל אם נשלם עליה 200 שקל לא נהיה עצובים פי שניים.

לשלם על מישהו זה רעיון כלכלי מצוין צילום: shuterstock

אז אם הגיע החשבון והוא עומד על 100 שקל, מה עדיף - שכל אחד ישלם חצי, ובכל פעם שני הצדדים ירגישו בסוף הארוחה צביטה קלה בכיס ובלב? או שבכל פעם היוצאים יתחלפו בתפקידים, כשפעם אחת מישהו מזמין ופעם אחרת מישהו מוזמן? ייתכן שפיננסית זה לא אידאלי, ומישהו ישלם קצת יותר בטווח הארוך, אבל בסופו של דבר, האושר הכללי של כולם יהיה גבוה יותר. בחיים יותר חשוב כמה נהנים להיות ביחד, והנאה היא אסטרטגיית חיים שעדיפה על אסטרטגיה של צמצום הוצאות.

מצד שני, בדייטים - בשונה מחברים ומקשרים שיודעים מה יהיה העתיד שלהם - השאלה היא מסובכת יותר. בעיקרון, הייתי דוגל באותו הרעיון. אני חושב שצריך להחליף בין המשלמים, ובתור הגבר הייתי משלם בפעם הראשונה. אחרי הכל, בכל זאת יש לנו היסטוריה גברית שקשה להתעלם ממנה. אבל במהרה הייתי מצפה שנתחיל להתחלף. כמובן אפשר להביא בחשבון כמה כל אחד מרוויח, ואפשר להתאים את המקום לרמת ההכנסה של המשלם, אבל אני חושב שהחילופים חשובים גם להנאה, וגם כשחושבים איזו מין מערכת יחסים אתה מעוניין לפתח עם מישהו בטווח הארוך.

שאלות לדן אריאלי: askdan@calcalist.co.il