מבקר המדינה: "במשך כמה שנים לא מתקיימת ביקורת פנימית ממשית במינהל הכנסת"

"במשך כמה שנים לא מתקיימת ביקורת פנימית ממשית במינהל הכנסת" – חורץ המבקר. מהממצאים עולה, כי תוכנית העבודה של המבקרת הפנימית של הכנסת, גילה רוטשילד, לשנים 2005-2008, אמנם כללה שבעה עד שמונה נושאי ביקורת, אולם בפועל כמעט ולא פורסמו דו"חות ביקורת.

לכתבות נוספות

עוד נמצא שהממונים על המבקרת הפנימית - יושבי ראש הכנסת רובי ריבלין ודליה איציק - לא דרשו הסברים לאי-יישום התוכניות, לא פעלו די על מנת להביא לשינוי מצב זה, ולחילופין לא התאימו את תוכניות העבודה ליכולת של המבקרת הפנימית ליישמן. "ליקויים אלו, שאין להם מקום בגוף ציבורי, חמורים במיוחד מאחר ובביקורת זו התברר כי אל הכנסת נשואות עיני הציבור".

המבקרת הפנימית אמרה בתגובה כי היא לא ביצעה את תוכניות העבודה, בין היתר מהסיבות הבאות: היא טיפלה בנושאים שעלה צורך לבדקם בזמן אמת ובבדיקות יזומות שהטילו עליה יו"ר הכנסת והמנכ"ל; בחלק מהדו"חות שהיא החלה בהכנתם תוקנו הליקויים במהלך העבודה ולא היה טעם בהשקעה נוספת לשם הכנת דו"ח סופי. המנכ"ל דאז, אבי בלשניקוב, ומזכיר הכנסת דאז, אריה האן, ציינו בפני משרד מבקר המדינה, כי הם הביעו בפני המבקרת הפנימית את אי-שביעות רצונם מתפוקתה.

"לא נמצא לנכון להצביע על דופי בהתנהלותה של ח"כ איציק"

חלק נרחב מדו"ח המבקר על הכנסת מוקדש לתקופה שבה כיהנה ח"כ דליה איציק (קדימה) כיו"ר הכנסת. לדברי המבקר, עם כניסתה של יו"ר הכנסת ה-17 לתפקידה ב-2006, היא בחרה להשתמש בדירתה הפרטית כדירת שרד, ועשתה שימוש בתקנון הכנסת כדי לשפץ אותה ולהתאימה כדירת שרד.

התקנון קובע כי יו"ר הכנסת זכאי לדירת שרד בירושלים – ולמימון הוצאות החזקתה וניהולה - גם אם מדובר בדירה פרטית. עם זאת, אמות המידה לקביעת היקף ההוצאות, קובע המבקר, אינן ברורות. איציק השתמשה בנוהל זה כדי לממן שיפוצים בסך-140 אלף שקל (לא כולל הוצאות למיגון ולביטחון) בדירתה, וזאת לאחר שקיימה סיור לא מתועד בדירה יחד עם אדריכלית פרטית מטעמה להתאמת הדירה כדירת שרד. בהמשך ביצעה איציק הזמנה לרכישת ריצוף קרמיקה והתקנתו בדירתה. המבקר מציין כי "ספק אם הנוהל מאפשר מימון ההוצאות הכרוכות בביצוע עבודת הריצוף".

יחד עם זאת, המבקר מציין כי בניגוד ליושבי ראש כנסת אחרים, החזירה איציק את הציוד הנייד שנרכש עבור השיפוץ ואף השיבה לכנסת מיוזמתה סכום של כ-25,380 שקל, השקול לעלות הקרמיקה וביצוע עבודות הריצוף בדירתה הפרטית. "משחדלה הדירה לשמש כדירת שרד אני מעדיפה להחזיר לכנסת הוצאה שאושרה כדין", הודיעה איציק, "כדי למנוע לזות שפתיים שאני ממשיכה ליהנות כיום ממה שאושר לי כאשר כיהנתי כיו"ר הכנסת". המבקר ציין כי "המקרה כולו יכל להימנע קודם לכן אילו ההנחיות היו ברורות יותר, חד משמעיות ופרטניות כנדרש". המבקר הדגיש כי "לא נמצא לנכון להצביע על דופי בהתנהלותה של ח"כ איציק" וחתם את הפרשה.

דליה איציק אמרה בתגובה: "אני שמחה שהאמת יצאה לאור".

לאיפה נעלם ספר הפואמות התנ"כיות?

איציק מופיעה בפרשה נוספת בדו"ח הביקורת על הכנסת. במאי 2006, עם תחילת כהונתה בתפקיד יו"ר, ביקרה במחסני הכנסת ובחרה כ-100 מתנות בכדי שיוצגו ברחבי משכן הכנסת ובלשכתה. מנהל המחסנים שאל את איציק מי יחתום על "דו"ח השאלות צרכן", כפי שדורש הנוהל. לדבריו איציק ענתה: "אל תדאג, יהיו חתימות". אולם, עד אמצע 2009 איש לא חתם על הטפסים הנדרשים.

 במהלך השנים הללו פנה מנהל המחסנים למנכ"ל פעמים רבות, וביקש שמישהו יחתום על הדו"ח. ב-2009 המתנות הוחזרו, וזאת מבלי שהטפסים יהיו חתומים. יצוין כי אחת מהמתנות אבדה: ספר של אוסף פואמות תנ"כיות עבריות בכריכת עור. המבקר סיכם כי "ראוי שכל הוצאה של מתנה ממחסן הכנסת תעשה לאחר שגורם מוסמך במינהל הכנסת ייתן את האישור לביצוע פעולה זו תוך פירוט המקום שבו תוצב המתנה. הליך זה יאפשר קיום מעקב אחר מלאי המתנות ומיקומן ויאפשר הסדרה נאותה של הפעולות הנעשות בתחום זה".

הסכם פרישה מופרז

בתלונה אחרת מוזכר עובד בכיר שהחל לעבוד בכנסת בשנת 1990 וזכה להסכם פרישה מופרז. חילוקי דעות בינו לבין מינהל הכנסת לגבי איכות תפקודו הביאו אותו בגיל 44 לפנות לכנסת בהצעה שייצא לחל"ת (חופשה ללא תשלום). הכנסת הסכימה וכדי להבטיח כי העובד אכן יקבל את ההסכם וייעלם מהכנסת, הגביהה את סכומי הפיצוי.

לפי חישוב המבקר, הגמלה שהוצעה לעובד עד לגיל הפרישה (23 שנים) תעמיס כ-2.1 מיליון שקל על תקציב המדינה. "יש לראות בחומרה את העובדה שהכנסת נקטה את כל האמצעים כדי להרחיק את העובד הבכיר מעבודתו, בלא ששמה לנגד עיניה את חובתה כנאמנה לכספי ציבור. הכנסת אישרה לעובד הבכיר תנאי פרישה מופרזים, שעלו למעלה משני מיליון שקל", הלין המבקר. היועץ המשפטי למינהל הכנסת דאז טען כי הענקת הטבות פרישה מקובלת זה שנים רבות בשירות המדינה, והוסיף כי תנאי העובד נקבעו בהסכמתו המפורשת של נציב שירות המדינה".