ההנפקה באירופה: הישראלים הם אלה שעומדים מאחורי "הבעת האמון" של העולם

סדרת נתונים תמימה לכאורה שפרסמה אתמול החטיבה למידע ולסטטיסטיקה בבנק ישראל מעלה על פני השטח בעיה ידועה, שלא מרבים לדון בה: הפעילים בשוק ההון, בארץ ובעולם, מתוחכמים הרבה יותר מעמיתיהם באוצר ובבנק ישראל, והם מנצלים זאת כדי לתמרן את המציאות לטובתם, ובחלק מהמקרים גם כדי לגזור קופון על חשבון קופת המדינה.

הנתונים החדשים של בנק ישראל שבים ומראים כי המשקיעים הזרים ממשיכים לנצל את פער הריבית שיצר בנק ישראל בין השקל לבין הדולר (כיום כ-1.5%), ומוכרים דולרים כדי להשקיע את התמורה באג"ח ממשלתיות. מהלך זה מחייב את בנק ישראל לשוב ולהתערב במסחר במטבע חוץ ולרכוש כמויות גדולות של דולרים כדי למנוע את התחזקות השקל.

המשקיעים בארץ, לעומת זאת, התחפשו למשקיעים זרים והצליחו לרכוש בדרכים שונות את מרבית ההנפקה שביצע האוצר לפני חודשיים בשוק ההון האירופי. בתחילת חודש מרץ ביצע האוצר בלונדון את ההנפקה הגדולה ביותר בתולדותיו, בסכום של 1.5 מיליארד יורו. בשל הביקושים הגדולים, בהיקף של כ־13 מיליארד יורו, הוכפל היקף ההנפקה והיא נסגרה בריבית של 4.68%. בהודעה שפרסם אז הודיע האוצר כי הביקושים התקבלו מכ־300 משקיעים מ־35 מדינות וכי 93% מסכום ההנפקה הוקצו למשקיעים זרים.

"הצלחה לממשלה ולאוצר"

נתונים מרשימים אלה שחררו מראשי האוצר שורה של קריאות שמחה: "זו הצלחה לממשלת ישראל, למשרד האוצר ולמשק הישראלי", הצהיר שר האוצר יובל שטייניץ, "מדובר בהבעת אמון חסרת תקדים בכלכלת מדינת ישראל". החשב הכללי שוקי אורן, שהיה אחראי לביצוע ההנפקה המוצלחת, היה חגיגי לא פחות כשאמר כי "הביקוש של גופים פיננסיים בינלאומיים לאג"ח של ממשלת ישראל מלמד על האטרקטיביות של המשק הישראלי בעיני המשקיעים ועל הנגישות הגבוהה של ממשלת ישראל לשוקי ההון בעולם".

למרבה הצער, הנתונים שפרסם אתמול בנק ישראל יוצקים מים צוננים על פרץ השמחה של ראשי האוצר. תמורת ההנפקה במונחי דולר, מתברר מנתוני בנק ישראל, הסתכמה בכ־2.1 מיליארד דולר, מהם כ־900 מיליון דולר בלבד נרכשו על ידי תושבי חוץ. חישוב פשוט מצביע לכן על התמונה הבאה: כדי להקטין את הלחץ על שוק ההון המקומי ביצע האוצר בהנפקה בלונדון הקצאה לא שוויונית של איגרות החוב והעניק למשקיעים ישראלים רק 7% מסכום ההנפקה. בפועל הצליחו המשקיעים הישראלים להתחכם למגבלות האוצר ורכשו באמצעות מתווכים שונים איגרות חוב בסכום של כ־1.2 מיליארד דולר, שהם כ־57% מסך ההנפקה.

התנפלות בשל שוק מוגבל

הסיבות להתנפלות של המשקיעים בארץ על ההנפקה בחו"ל נובעות מהעובדה ששוק הנפקות האג"ח במט"ח בארץ מוגבל ביותר. כאשר הגופים המוסדיים מעוניינים לרכוש אג"ח ומט"ח עם דירוג גבוה, האלטרנטיבה העומדת בפניהם היא לרכוש אג"ח של מדינות כמו יפן, בלגיה או קפריסין. במקרה כזה מעדיפים המשקיעים בכל העולם להשקיע חלק גדול יותר מכספם בשוק המקומי, שאותו הם מכירים היטב, ומכאן ההתנפלות הגדולה על ההנפקה באירופה. בשל התרסקות היורו מאז ההנפקה בשיעור של 4.9%, מופסדים כעת המשקיעים הישראליים שרכשו את הנפקת האוצר "על הנייר" בסכום כולל של כ־214 מיליון שקל.

במשרד האוצר לא מסכימים שהנתונים שחשף אתמול בנק ישראל מראים כי ההנפקה בלונדון לא היתה "הבעת אמון חסרת תקדים בכלכלת מדינת ישראל", וכי היא אינה מצביעה על "אטרקטיביות של המשק הישראלי בעיני גופים פיננסיים בינלאומיים". בשיחה עם "כלכליסט" ציין אתמול גורם בכיר באוצר כי גם בהנפקות קודמות שביצעה הממשלה בחו"ל הגיעו בסופו של דבר כ־60% מהסכום המונפק לידי משקיעים ישראלים. לדבריו, הביקושים האדירים שנרשמו בהנפקה האחרונה מצד משקיעים מוסדיים בחו"ל מלמדים על העניין הרב שיש בעולם בכלכלה הישראלית.