פיננסים: רק המנהלים פוצו

מנכ"ל מגדל, יונל כהן

במגדל, חברת הביטוח הגדולה בישראל, החליטו לא לחלק בונוסים בגין שנת 2008, למעט במקרים מיוחדים מכוח הסכמים היסטוריים או נסיבות העסקה ייחודיות. קשה לאמוד את גובה החיסכון, מכיוון שגובה הבונוס משתנה ונגזר מעמידת החברה ביעדים ומתוצאותיה בשנה מסוימת, וגם מהביצועים האישיים של המקבל. על בסיס המידע הגלוי ל־2007 אפשר להעריך את הבונוסים ב־10–15 מיליון שקל בשנה מצוינת.

2008 לא היתה שנה מצוינת. הכנסות מגדל נפלו בכ־71% ל־3.64 מיליארד שקל, ובשורה התחתונה נרשם הפסד של 248 מיליון שקל לעומת רווח של 633 מיליון שקל שנה קודם לכן. אך 2009 התגלתה כמצוינת אפילו יותר מ־2007, קודם המשבר: ההכנסות זינקו פי 5.5 ל־20.21 מיליארד שקל, טובות מאלו של 2007, קודם המשבר. ההפסד של 248 מיליון שקל שנרשם ב־2008 נהפך לרווח נקי מצוין של 714.8 מיליון שקל, ומגדל אף אישרה בראשית 2010 חלוקת דיבידנד של 240 מיליון שקל. ואיפה הבונוסים של העובדים, שאלתם? אינם, למרות שעם הרווחיות והדיבידנד אפשר בקלות לממן אותם. 

את 2008 סיים בנק לאומי עם רווח נקי של 92 מיליון שקל, ירידה דרמטית של 97.2% לעומת הרווח של 2007, שעמד על 3.35 מיליארד שקל. ולכן, "על רקע המשבר הפיננסי הגלובלי הסכימו עובדי לאומי בינואר 2009 לוויתור על תוספת קידום שנתית בשיעור של 2.5% מהשכר ולקיצוץ של 20% מתקציבי הגיבוש לרווחת העובדים", נכתב בדו"חות ל־2008.

זה לא מנע מהבנק, אגב, להגדיל את הגמול המשולם לכל הדירקטורים, פרט ליו"ר איתן רף, ל־2,300 שקל להשתתפות בישיבה. ומה היה ב־2009? עסקים כרגיל. רווחי המימון עלו ב־10% למעט יותר מ־7 מיליארד שקל, ההכנסות התפעוליות והאחרות רשמו גידול מרשים של כ־63% ל־4.56 מיליארד שקל, והרווח הנקי עבר את ה־2 מיליארד שקל. ומה עם התוספת של ה־2.5% לעובדים? לא שולמה ולא תשולם. אין מה לדאוג לעובדים, כי גם בלעדיה שכרם עלה אשתקד. כמו בשאר הבנקים, הטייסים האוטומטיים בהסכמים הקיבוציים עובדים גם במיתון, והמשכורות גדלו ב־11.2% ל־2.75 מיליארד שקל. ב־2010 תחול תוספת שכר של כ־5% נוספים.  

מנכ"ל כלל ביטוח, שי טלמון

כלל ביטוח, אחת משלוש חברות הביטוח הגדולות בישראל, מקבוצת אי.די.בי, הובילה בנובמבר 2008 מהלך קיצוצים נרחב בשכר, ברוח המהלך שהוביל נוחי דנקנר, בעל השליטה באי.די.בי. בכלל ביטוח הפעילו את העיקרון של "בכיר יותר - תורם יותר". כך, יצחק מנור, נציג בעלי השליטה, ויתר על 25% משכרו; יו"ר הדירקטוריון אביגדור קפלן ושי טלמון המנכ"ל ויתרו על 12% משכרם מנובמבר 2008 ועד סוף 2009; המשנים למנכ"ל וארבעה מנכ"לים של חברות־בנות, למעט כלל פיננסים, ויתרו על 10%; דירקטורים שאינם חיצוניים ויתרו על 10% משכרם; ול־392 מנהלים ועובדים בקבוצה בוטלה חצי משכורת 13 עד כולה, או סכום מקביל במקרה של עובדים שאינם זכאים לה. הקיצוץ בוצע ב־2009 בלבד וחסך לחברה 11.6 מיליון שקל ברוטו.

אבל 2009 היתה שנה טובה מהצפוי: ההכנסות של כלל ביטוח חזרו לאיתנן, וזינוק של 198% הציב אותן על 18.4 מיליארד שקל. גם הרווח הנקי מרשים: 350 מיליון שקל לעומת הפסד של 479 מיליון שקל - רווח שבהחלט היה יכול לממן את הקיצוץ כולו כמה פעמים.  

כאחת משלוש חברות הביטוח הגדולות בארץ הראל הצליחה להיות הוגנת עם עובדיה. בסוף 2008 החליטה הראל שעליה להתאים את מבנה הוצאותיה למיתון. באוקטובר הודיעה ששלושת בכירי החברה, שהם גם מבעלי השליטה בה - גדעון המבורגר, יאיר המבורגר ויואב מנור - יקצצו 20% משכרם לשנתיים, כלומר גם ב־2010. המהלך היה אמור לחסוך לחברה כ־800 אלף שקל לפני מס. חודש מאוחר יותר החליטה החברה שלא לשלם משכורת 13 לעובדים שמשתכרים מעל 15 אלף שקל, גם כן לשנתיים. המטרה היתה שצעדי ההתייעלות הללו יימשכו כמה שנים ויביאו להפחתה בהוצאות. תוצאות 2008 הצדיקו את המהלך: ההכנסות הסתכמו ב־4.91 מיליארד שקל, ירידה של כ־39%, החברה שרשמה שנה קודם לכן רווח של 464.1 מיליון שקל נאלצה להתמודד עם הפסד של 279.3 מיליון שקל. השיפור של 2009 היה דרמטי. ההכנסות זינקו פי 2.4 ל־11.98 מיליארד שקל, וההפסד נהפך לרווח של 458.9 מיליון שקל. בהראל החליטו לא לחלק דיבידנד, ובפברואר 2010 הודיעו על ביטול קיצוץ השכר וישלמו לעובדים מחצית ממשכורת 13 שבוטלה. 

מנכ"ל בנק דיסקונט, גיורא עופר

בנק דיסקונט, הבנק השלישי בגודלו בישראל, מתמודד כבר שנים עם ועד עובדים חזק והסכמי שכר מפנקים מאוד - טייסים אוטומטיים שמבטיחים שהשכר יתקדם רק בכיוון אחד. בעבודה עקבית וסיזיפית, לעתים מלווה בעיצומים, הבנק פועל לשינוי מבנה השכר הבעייתי הזה. ואז הגיע המשבר. בתיאום עם ועדי העובדים, הבנק הפחית ב־5.5% את שכרם של עובדים שמרוויחים 10,000 שקל ומעלה. העובדים בדרג הניהולי ויתרו על משכורת 13 לשנת 2009, כאשר הבנק והוועד סיכמו כי בנסיבות מסוימות תישקל החזרה של 40% ממנה בראשית 2010. עם ועד הפקידים הוסכם שיוותרו על 5 ימי חופשה ועל תשלום ההנהלה בגין מתנת ראש השנה.

גם הבכירים תרמו את חלקם: היו"ר שלמה זהר והמנכ"ל גיורא עופר ויתרו על 10% משכרם ברוטו למשך שנה, החל מפברואר 2009, וחברי הנהלת הבנק ויתרו על 7.5% משכרם ברוטו לאותה התקופה. תוצאות 2008 היו כואבות בהחלט לבנק: הרווח הנקי התכווץ ביותר ממיליארד שקל ועמד על 245 מיליון שקל. אך ההתאוששות ב־2009 החזירה את ביצועי הבנק לשגרה: הרווחים מפעולות מימון טיפסו בכ־15% ל־4.75 מיליארד שקל, ההכנסות התפעוליות זינקו בכ־20% לכ־3.1 מיליארד שקל, והרווח הנקי גדל פי 3.7 ועמד על 923 מיליון שקל. ומה קרה להוצאות המשכורות של הבנק? אלה נאלצו לגדול ב־2009 ב־6.3% ל־2.13 מיליארד שקל, סכום שמיצב אשתקד את עובדי דיסקונט כיקרים במערכת. כך או כך, הסכמים צריך לכבד. לפני כמה שבועות החזיר הבנק למנהלים 40% ממשכורת 13 בסכום כולל של כ־10 מיליון שקל, כך שבפועל הם ויתרו על 60% ממשכורת 13. פרט לכך, הבנק לא החזיר או מתעתד להחזיר כסף לעובדים. אך לא צריך לדאוג להם כלל, כי הטייסים האוטומטיים ממשיכים לעבוד.  

בדצמבר 2008 פתחה הפניקס, חברת הביטוח מקבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה, במהלך קיצוצי השכר שלה. הוא כלל הפחתה של 5% בשכרם של נושאי המשרה והמנהלים הבכירים שעלות שכרם גבוהה מ־20 אלף שקל, ביטול משכורת 13 למשתכרים מעל 15 אלף שקל ברוטו, וביטול חלק ממשכורת 13 לאלו שמשתכרים 10–15 אלף שקל בחודש. עוד הוחלט שלא לחלק בונוסים בגין שנת 2008.

2008 בהחלט לא היתה שנה פשוטה לחברה: ההכנסות נחתכו ב־83.7% ל־1.11 מיליארד שקל. ב־2009 התחלפה התמונה: ההכנסות זינקו בכמעט פי עשרה ל־10.69 מיליארד שקל, וההפסד נהפך לרווח של 227.1 מיליון שקל. קשה לקבוע כמה חסכה הפניקס במהלך קיצוץ השכר, ומה היקף הבונוסים שלא שולם. בהתחשב בסכומים הגלויים מתוך דו"חות 2007, ניתן להעריך שזו הוצאה של 10–15 מיליון שקל בשנה מצוינת. גם אם מהלכי הקיצוץ הם כפליים מהסכום הזה, הרווח הנקי היפה שייצרה הפניקס ב־2009 בהחלט יכול לממן אותו.  

המקרה של בית ההשקעות שייסדו שמואל לב ואהוד שילוני, המכהנים כיו"רים משותפים, מעט שונה. בסוף 2008 הודיעו השניים, שכיהנו אז כמנכ"לים משותפים, שהם מוותרים על שיעור חסר תקדים של 45% משכרם ומהמענק השנתי שמגיע להם. תוקף הוויתור: מדצמבר 2008 עד הודעה חדשה. דוגמה אישית במיטבה. במקביל הוחלט על הפחתה פרוגרסיבית בשכר העובדים של 20% בממוצע. בבית ההשקעות העריכו את החיסכון ב־4.5 מיליון שקל במונחים שנתיים (לפני מס). התוצאות של 2008 שיקפו ירידה משמעותית בביצועים: ההכנסות התכווצו ב־40.3% לכ־125 מיליון שקל והרווח הנקי נפל ב־93.3% ל־5.4 מיליון שקל. ב־2009 התכווצו ההכנסות ב־26.8% נוספים ל־91.5 מיליון שקל, אולם הרווח הנקי זינק בחזרה פי עשרה לערך ל־52.4 מיליון שקל.

עם הרווח הזה בהחלט אפשר היה לממן את הסכום שחסכו קיצוצי השכר - או באמצעות הדיבידנד של 43.3 מיליון שקל שעליו הכריז אנליסט במרץ 2010.

וזה החריג: מצד אחד, הנהלת אנליסט החליטה להעניק לעובדיה מענק בגין 2009. מצד שני, החל ביולי 2009 שונו מבנה השכר ומודל התגמול בבית ההשקעות, כך שלא ניתן להשוות את רמות השכר הנוכחיות לאלה של לפני הקיצוץ.