זהירות, 13 אלף כלי רכב שלא הגיעו לריקול לפניך

בכבישי ישראל נוסעות נכון לרגע זה יותר מ־13 אלף מכוניות שעלולות לסבול מפגמים בטיחותיים. חלק מהפגמים האלה חמורים ועלולים לגרום לאובדן שליטה במכונית, שריפה וכיבוי של המנוע תוך כדי נסיעה. מדובר במכוניות שנקראו למוסכי יבואני הרכב כדי לתקן פגם יצרן (ריקול), אך בעליהן לא שעו

במקרים מסוימים המכוניות נוסעות בכבישי הארץ חודשים ספורים וייתכן שבעליהן השהו את הגעתן למוסך. אך במקרים אחרים, כמו זה של הריקול למאזדה 3, המכונית הפופולרית בישראל בחמש השנים האחרונות, מדובר בכ־5,200 מכוניות שנוסעות יותר משנתיים עם פגם בטיחותי פוטנציאלי.

מבדיקת "כלכליסט" עולה כי בחמש השנים האחרונות נקראו למוסכים 37 דגמי מכוניות שונים, לפחות חצי מהם בשל פגמים בטיחותיים שחלקם יכולים אף לגרום תאונה קטלנית.

טכניקה של תחזוקת שבר

הקריאה לרכבים פגומים מתבצעת בשתי דרכים: הראשונה היא מכתב אישי לביתו של בעל הרכב מהיבואן, והשנייה היא באמצעי התקשורת. מדוע, אם כן, הישראלים לא מגיעים למוסך כדי לתקן את המפגעים הבטיחותיים? "הציבור בישראל אפתי", מסביר ד"ר שי סופר, מנהל אגף טכנולוגיות ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים. "הישראלי נוקט טכניקה של תחזוקת שבר, כלומר מתקן אך ורק את מה שנדרש כדי שהמכונית תמשיך לנסוע. הגישה הזאת מקבלת ביטוי יומיומי בקרב אלפי בעלי רכב שנוסעים ללא אוויר בצמיגים ועם ליקויי בטיחות חמורים במכוניתם, שהם 'מושכים' עד הטסט השנתי. רובם אפילו לא יודעים איך בודקים את מפלס המים ברדיאטור, אז איך יהיו מודעים לנושא הריקול?"

סופר מספק סיבה נוספת להיענות החלקית לקריאות היבואנים: "הציבור נוטה לסמוך על המוסך שיפתור את כל הבעיות שיש לו ברכב, כולל הריקול. אבל ישראלים רבים נמנעים מלטפל במוסך של היבואן, ומוסכים אחרים אינם מחוברים לרשת המיחשוב, כך שאין סיכוי שיידעו על הריקול". לדברי סופר, במקרים רבים זו סכנת חיים ממשית: "אם מדובר באלמנט בטיחותי, שעלול לגרום לאובדן של יכולת היגוי, בלימה או לשריפה, מומלץ להגיע למוסך באופן בהול. במקרה של טויוטה, לדוגמה, בעלי הרכב שלא מבצעים את הריקול ממש שמים את נפשם בכפם. כיום המצב בישראל בכל הנוגע לתחבורה ולהיענות לריקולים ממש מסוכן".

בענף הרכב תולים את ההיענות הנמוכה יחסית לריקולים גם בקצב החלפת הידיים התדיר של מכוניות בישראל, שמקשה על היבואן לאתר את בעל הרכב.

בארצות הברית הטיפול בריקול מופקד בידי NHTSA, הסוכנות האמריקאית לבטיחות בדרכים. על פי נוהלי NHTSA, בדומה לנוהל הנהוג כיום בישראל, היצרן חייב ליידע את הלקוח בדבר הריקול, הן באמצעות דיוור והן באמצעי התקשורת. באירופה הנוהל דומה לארה"ב, אך בשתיהן אין חוק שמחייב את הלקוח לבצע את הריקול. "באירופה ובארה"ב ההיענות לריקולים הרבה יותר גבוהה מאשר בישראל", מסביר סופר, "שם המכוניות במצב תחזוקתי הרבה יותר גבוה והבעלים הרבה יותר מודעים לנושא, כולל קריאות ריקול".

החוק שישפר את המצב

הדיוור האישי והחשיפה המסיבית של נושא הריקולים בתקשורת, במיוחד לאחרונה עם הריקול הענק של הטויוטה, ככל הנראה אינם מספיקים כדי לעורר את תשומת לבם של מחזיקי המכוניות הפגומות בישראל. ואולם, מצב זה עתיד להשתנות. ל"כלכליסט" נודע שמשרד התחבורה צפוי להשלים בקרוב הליך חקיקתי שיאפשר מניעה של חידוש רישיון הרכב של כל מי שלא ביצע ריקול כמתחייב מנוהלי משרד התחבורה.

התקנות, שיהיו ייחודיות לישראל, יחייבו את יבואני הרכב להעביר למשרד התחבורה מידע על הרכבים שבהם טיפלו ועל הרכבים שבהם הריקול לא בוצע. משמעותו של מהלך כזה, לכשייכנס לתוקף, תהיה זימונן של אלפי מכוניות הנוסעות כיום בכבישי ישראל לביצוע של הריקול.