קיה סורנטו: נמר בכביש, חתול בשטח

משהו לא טוב קורה לג'יפים: מישהו לקח מהם את הכבוד והשאיר רק את השם. אפשר להאשים את חובבי איכות הסביבה, אפשר להאשים גם את הלקוחות עצמם, שאינם יורדים לשטח ולכן גם אינם זקוקים למאפיינים כמו שלדת סולם, שאמנם מבטיחה חוסן בשטח אבל פוגעת אנושות בנוחות בכביש, ואולי אפשר פשוט

דוגמה: קיה סורנטו החדשה. לסורנטו הקודמת קראו "לנדקרוזר לעניים". במחיר נמוך בהרבה מזה של הטויוטה הפופולרית, הסורנטו עשתה הכל. היו לה שלדת סולם חסונה, מנוע דיזל גברי וכמובן מערכת יעילה לנסיעה בשטח. לסורנטו החדשה אפשר לקרוא "מיני־ואן שטח". מדובר ברכב חדש לחלוטין, שאמנם מצויד במערכת הנעה כפולה, אך לא יותר מזה. במקום השלדה המסיבית והילוכי הכוח יש בסורנטו החדשה שבעה מקומות, לוח מחוונים מהודר ושפע של אבזרים שמיועדים בעיקר לקסום ללקוחות אמריקאים.

התנעה ראשונה: לסורנטו מנוע דיזל מעולה. הוא שקט, חזק ומשודך לתיבת הילוכים אוטומטית רהוטה. גם תא הנוסעים שלה לא רע בכלל. איכות החומרים גבוהה, ומשפחה של ארבעה ילדים ויותר תצליח להידחק בסורנטו ללא בעיות, גם אם הילדים במושב האחורי יהיו מ"הזן" הזעיר. את פרק הכביש קל לסכם במהירות: הסורנטו היא עוד מיני־ואן יעיל למדי, שאינו מתבלט במיוחד ויכול להיות בן לוויה לא רע בטיול משפחתי. את פרק השטח קשה לסכם באותה נימה: נכון שסורנטו החדשה אינה מיועדת לכבוש את מדרונות הנגב הנידחים, אך לפחות לאתרי הפיקניק היא צריכה לדעת כיצד מגיעים. וכאן היא נכשלת, מאחר שאפילו בשבילים כבושים היא חובטת בקרקע בגחונה ולפעמים אפילו מסרבת להתקדם.

המבחן מסתיים. סורנטו היא מכונית איכותית שמדגימה כמה קיה התקדמה בשנים האחרונות, אך גם כלי רכב שמחירו, כ־240 אלף שקל, מונע ממנו למצוא נישה מתאימה. חובבי הג'יפים, גם אלה שאינם יורדים לשטח, ודאי יבחינו שגי'פ גרנד צ'רוקי, שנושא בחזיתו סמל ג'יפ אמיתי, עולה פחות מסורנטו. בעלי משפחות גדולות שמחפשים מיני־ואן יוכלו לחסוך עשרות אלפי שקלים אם ירכשו טויוטה ורסו או מאזדה 5. וכך הסורנטו, לשעבר רכב שטח אמיתי וכיום רכב לא מוגדר, נופלת בין הכיסאות.