יעקב אפרתי: מהצמרת - לתא המעצר

יעקב אפרתי, בן 61, אחד מהעצורים הבולטים בהסתעפות של פרשת הולילנד, נחשב בעיני רוב עובדיו ומכריו כאיש הגון שאפשר לסמוך עליו. מצד שני, שמו עלה לא פעם גם בהקשרים שליליים. בימים אלה הוא חשוד בקבלת שוחד בעסקת הקרקעות של מלח תעשיות ובפרויקטים נוספים.

"היה לו הרבה כוח והוא התביית על תפקידי ניהול מרכזיים", אומר אדם שעבד תחת אפרתי במינהל מקרקעי ישראל (ממ"י), "אבל אף פעם לא תפסתי אותו משקר. למרות זאת, בשנים האחרונות היה נראה כאילו השתן עלה לו לראש".

שמואל מאיר ז"ל, שהיה סגן ראש עיריית ירושלים, תאר בעבר את אפרתי בתחכום רב וכישורי יחסי אנוש נדירים: "אנשים היו יוצאים מהמשרד שלו עם חיוך, אבל עם כיס ריק".

בחלק מהפרויקטים הנדל"ניים השנויים במחלוקת היה אפרתי עצמו מעורב, לרוב בתקופות שבהן עבד בצמוד לאהוד אולמרט. במקרים אחרים מעורבים קרוביו: אחיו דוד אפרתי, אחיינו מאיר רבין, ושני גיסיו, שלמה בן־עמרה ועמרם בניזרי. רבין ובניזרי נעצרו לחקירה בפרשת הולילנד והסתעפויותיה.

יעקב אפרתי בעת הארכת מעצרו בשבוע שעבר צילום: יובל חן

"רציני, יסודי וישר"

אפרתי נולד במושב הדתי יד־רמב"ם הסמוך לרמלה, שהקימו עולים מהעיר פאס שבמרוקו. דרכו הציבורית החלה באגף התקציבים במשרד האוצר, ובהמשך שימש סמנכ"ל החברה למשק וכלכלה של מרכז השלטון המקומי. ב־1989 מונה לגזבר עיריית ירושלים וב־1995 מונה למנכ"ל העירייה.

בראשית שנות ה־90 עלה שמו לכותרות כאשר יועד על ידי שר הפנים דאז אריה דרעי לתפקיד מנכ"ל משרד הפנים. המינוי לא יצא אל הפועל. אפרתי נקרא באותם ימים להעיד על השיטה להזרמת כספים מעיריית ירושלים לעמותות של ש"ס, כאשר היה גזבר העירייה.

ב־1996, כאשר ש"ס קיבלה שוב את משרד הפנים, מונה אפרתי למנכ"ל המשרד. באותה שנה עלתה סוגיית המאכרים במשרד הפנים ונטען כי אחיו דוד, שהיה מנהל מינהל האוכלוסין, ניהל אותו כ"רפובליקת בננות". נגד יעקב אפרתי נטען כי סייע לאחיו לזכות בתפקיד שנשא שכר של עשרות אלפי שקלים בחודש במסגרת הוועדות הקרואות ליישובי הבדואים בנגב.

כהונתו של יעקב אפרתי במשרד הפנים נמשכה עד שנת 1999, אז מונה לתפקיד מנכ"ל משרד התשתיות שעבר לשליטת ש"ס. ב־2002 מונה לתפקיד מנהל ממ"י במקום עו"ד שלמה בן אליהו, שעזב את התפקיד לאחר ארבעה חודשים. בשיחה עם "כלכליסט" אמר בן־אליהו על כהונתו הקצרה: "באתי, ראיתי והבנתי שלא אוכל לעשות סדר בעניינים".

בן־אליהו המשיך לעבוד עם אפרתי במסגרת ועדות שבהן היה חבר. אפרתי, לדבריו, הוא אדם "נקי כפיים, ישר לב וצנוע. לא מסוג האנשים שניתן לזהות אצלם להיטות למנעמי החיים. הוא לא אדם נהנתן ולא אחד שרודף אחרי הכסף". גם בכירה אחרת שעבדה מול אפרתי אומרת שהוא נחשב "מנכ"ל רציני ומקצועי ואיש שאפשר לסמוך עליו. איש חביב, יודע לדבר וצ'ארמר אמיתי".

לדברי מנהלת אגף הפרוגרמות במשרד השיכון, צביה אפרתי (אין קשר משפחתי ליעקב אפרתי), שעבדה מול אפרתי בתפקידיו השונים, מדובר באדם "רציני, יסודי וישר. כזה שעושה עבודה ציבורית יוצאת מן הכלל. הוא בן אדם לא פורמלי. היה קל מאוד להגיע אליו. אם היית משאיר לו הודעה הוא מיד היה חוזר אליך".

אבל יש מי שראו צדדים אחרים. המשנה לאפרתי במינהל מקרקעי ישראל מירון חומש, טוען כי "מי שהתנגד לו — הוא ידע לטפל בו, ומי שלא התנגד לו - הוא דאג לו. בהתחלה היו ביננו יחסים טובים. כשהוא הגיע למינהל אני אפילו שמחתי, כי ידעתי שהוא איש מקצוע טוב".

אבל כבר בישיבות המשותפות הראשונות משהו החל לחרוק. חומש הרגיש שאפרתי משתיק אותו ושאיש לא מעז לתמוך בו ולהמרות את פי המנכ"ל. "הוא היה אומר לי: 'בחייך, מה אתה מדבר, אתה לא מבין', וביטל את דברי. אפרתי היה נפגש לפני ישיבות הנהלה בחדרו עם מנהל המינהל הנוכחי (ירון ביבי - שש"ע) ועם היועצת המשפטית רחל זכאי. הם היו מסכמים עניינים ביניהם. כשהיו מגיעים לישיבות הכל כבר היה סגור. בשלב מסוים הפסקתי להגיע לישיבות. לא רציתי להיות סטטיסט או שהשם שלי יופיע על עסקאות שדעתי לא נוחה מהן".

"הוא ואולמרט צמד חמד"

אולמרט. "צמד חמד" צילום: אוראל כהן

יחסיו הקרובים של אפרתי עם אולמרט היו גלויים. אולמרט אף הגיע לאירועים משפחתיים של אפרתי. לדברי חומש, השניים היו נפגשים לפחות פעם בשבוע. מקורב אחר לאפרתי במינהל אומר כי השניים היו "ממש צמד חמד" וכי אפרתי זרק לא פעם את שמו של אולמרט כאשר רצה לתת תוקף לטענותיו. עובד מדינה בכיר מתאר מציאות מעט פחות הרמונית. "אולמרט הוא איש מאוד דומיננטי והוא ניהל ישיבות במועצת מנהלי ישראל ביד רמה. אפרתי לא נלחם בו כי הוא היה צריך לספק את הסחורה לאולמרט פשוט כדי לשרוד".

על פי חשדות הנחקרים כעת, המתווך בין אולמרט, אפרתי ודני דנקנר בפרשת תעשיות המלח הוא מאיר רבין, בן אחותו של אפרתי. "היתה פגישה אחת עם דנקנר שאני יודע עליה", אומר חומש. "גם לי היתה פגישה איתו באותו נושא. כשזה עבר לידיים של אפרתי הוא קידם את זה".

לדברי בכיר בשירת הציבורי לשעבר, "מי שהיה לו כוח במשק, נקבעו איתו פגישות. מה שבטוח הוא שלאזרח מן השורה לא היה סיכוי להגיע לפגישה כזו בכלל".

היכרות קרובה עם המבקר

בין 2001 ל־2008, במהלך כהונתו כמנהל מינהל מקרקעי ישראל, עלה שמו של יעקב אפרתי פעם אחר פעם בדו"חות מבקר המדינה. אלה חלק מהמקרים.

פארק אילות: ב־2002 ביקשה קבוצת משקיעים אמריקאים שייצג תת אלוף במילואים רן פקר, להקים באזור הערבה פארק ובו בתי מלון וקזינו בשם אקוואריה, בשטח של 1,500 דונם - 800 מהם שימשו למטעי תמרים של קיבוץ אילות ושאר השטח של המינהל. פעולת הקיבות נגד התוכנית הביאה להתערבות מבקר המדינה.

בדו"ח האשים המבקר את אולמרט בהתערבות לא ראויה בעניין, ואת המינהל בכך שקבע את שומת המקרקעין במקום על בסיס הערכה שהציג לו היזם בלבד, ולא לפי השמאי הממשלתי. המבקר הצביע גם על חשד להתנהלות לא תקינה, על רקע הקשר האישי שבין אולמרט לפקר.

פלמחים: ב־2003 פירסם המינהל מכרז להקמת כפר נופש בשטח של כ־70 דונם בפלמחים. קבוצה פרטית זכתה בשטח באפריל 2004 ורכשה אותו מהמינהל תמורת 8 מיליון שקל. בנובמבר 2009 הגיש מבקר המדינה דו"ח חמור ובו קבע כי המינהל האיץ באופן מכוון את המכרז לפני כניסתו לתוקף של החוק אשר אמור היה להגן על החופים הציבוריים. הדו"ח מייחס את אי הסדרים בין היתר ליעקב אפרתי עצמו.

החלטה 755: ב־2002 פרסם מבקר המדינה כי שר החקלאות שלום שמחון וראש הממשלה אריק שרון דחפו באמצעות אפרתי שינוי בחוק מינהל מקרקעי ישראל, כדי לאפשר ל־3,000 חקלאים שהגיעו לגיל פרישה להתפרנס מהקרקע שבחזקתם על ידי השכרת מבנים. הפרשה הסתיימה בעקבות התערבות המבקר והניסיון נכשל.

מכללה להנדסה בירושלים: ב־2004 הכריזה ועדת שרים מיוחדת על הקצאת קרקע בשכונת בית הכרם עבור המכללה להנדסה בירושלים. זה קרה ארבע שנים בלבד לאחר שכיהן אולמרט כיו"ר חבר הנאמנים של המכללה. באוגוסט 2005 אישר גם המינהל את העסקה תחת ניהולו של אפרתי. מחיר הקרקע היה 49 מליון שקל, אך בפועל שולמו רק 10 מליון שקל על הקרקע. המבקר קבע כי המינהל הפר את הכללים התקינים ופגע בקופת המדינה.