אליהו לבג"ץ: "לקבוע תוכנית ברורה למכירת אחזקות המדינה בבנק לאומי"
בעל המניות הפרטי הגדול בלאומי עומד על עתירתו נגד המדינה: "להפסיק את המסרים הסותרים בעניין מכירת מניות בנק לאומי". לפני עשרה ימים ביקשה המדינה לדחות את העתירה
| קנייה חזקה | קנייה | המתן | מכירה | מכירה חזקה |
אליהו הגיש בחודש שעבר עתירה לבג"ץ בבקשה לקביעת לוח זמנים למכירת אחזקות המדינה בבנק לאומי (11.5%). לפני עשרה ימים השיבה המדינה לבג"ץ כי היא מבקשת לדחות את עתירתו של אליהו על הסף עקב היעדרה של "פנייה מקדמית" על ידי אליהו. בנוסף, ציינה המדינה בתגובתה לבג"ץ כי לוח הזמנים שקבע שר האוצר למכירת המניות (סוף 2010) הוא עקרוני בלבד וניתן לחרוג ממנו.
אליהו הודיע הבוקר לבג"ץ כי הוא עומד על עתירתו ומבקש מבית המשפט להורות למדינה להגיש את תגובתם המשלימה. פרקליטיו של אליהו מציינים כי "פנו למדינה וגילו את ציפייתם למכירת המניות עד לסוף 2009 ואת כוונתם להיערך למכירה זו. המדינה לא מצאה לנכון להגיב לפנייה ולהעמיד את העותרים, שלהם אינטרס ממשי וישיר בעניין זה, על כך שאין כוונה כזו".
"למדינה עמד פרק זמן ארוך ובלתי סביר של 17 שנים לצורך מכירת מניות בנק לאומי, וחרף זאת הם לא עשו את המוטל עליהם ולא השלימו את המכירה. קשה לחשוב שגם כעת, לאחר זמן כה רב, תמשיך המדינה לפעול ללא כל מסגרת זמנים, תוך החזקת סמכות בלתי מוגבלת להמשיך ולעכב את המכירה, בניגוד לתכליתו הברורה של החוק", מציין אליהו.
פרקליטי אליהו מציינים בתשובתם לבג"ץ את הפרסום ב"כלכליסט" בשבוע שעבר ולפיו משרד האוצר נערך למכירת יתרת מניות המדינה בבנק לאומי בחודש יוני. אליהו מציין כי "כל אדם פרטי שהינו בעל שליטה או בעל מניות מהותי בחברה ציבורית, אשר היה מתעתד למכור את החזקותיו, היה צפוי להידרש בהתאם לחוק ניירות ערך לפרסם את כוונותיו והיה נדרש להימנע מפרסומים תקשורתיים סותרים או לא ברורים בעניין זה. העתירה דורשת מהמדינה לקיים חובה מינימלית זו ולמנוע בכך את המסרים הסותרים המפורסמים לציבור בכלל ולציבור המשקיעים בתוכם".
המדינה מתנגדת לחשיפת שמות המועמדים
בתוך כך, המדינה הגישה היום את התנגדותה לעתירת התנועה למען איכות השלטון שדרשה לחשוף את כל שמות המועמדים לדירקטוריון לאומי, את הפרוטוקולים ואת הנימוקים לבחירתם.
בהתאם לתשובת המדינה, שהוגשה באמצעות עו"ד ענר הלמן, מתנגד המפקח על הבנקים להוצאת צו ביניים נגד כינוס דירקטוריון לאומי השבוע, בטענה שהדבר יגרום לדחיית מועד האסיפה השנתית של הבנק, בה אמורים להיבחר חברים חדשים לדירקטוריון. המפקח על הבנקים, בהתאם לתשובת המדינה, סבור, כי יש לקיים את האסיפה השנתית במועד קרוב ככל האפשר, ולהפסיק בהקדם האפשרי את אי הוודאות סביב בחירת החברים החדשים לדירקטוריון.
לטענת המדינה, התנועה לאיכות השלטון בחרה לשבת בחיבוק ידיים למרות שידעה שבועות ארוכים כי ועדת המניות של הבנק פועלת לגיבוש רשימת מועמדים חדשה. לכן, טוענת המדינה, אין לראות בעתירה מיצוי אמיתי של חובת הפנייה המוקדמת לגורמים המעורבים, שחלה על עותר בטרם הוא פונה לבית המשפט.
בתשובת המדינה נכתב כי יש לדחות את בקשות התנועה לצווי ביניים שיימנעו מהבנק לקבל החלטות בנוגע למינוי הדירקטורים, גם מהטעם שאין קשר בינם לבין הצווים על תנאי שביקשה, שעיקרם חשיפת שמות על המועמדים לדירקטוריון. עוד צוין, כי הליך הבחירה שקיימה ועדת המניות של לאומי היה סדור, מקצועי וראוי.
המדינה טוענת בנוסף כי יש לדחות את העתירה מהטעם של "מאזן הנוחות". לטענת המדינה, חיוני למשק כי הבנק הגדול במדינה, יפעל באופן תקין תוך שמירה על יציבותו: "בנק לאומי עומד בפני שינוי במבנה הבעלות שלו, לאור כוונת המדינה למכור את מניותיה בבנק. עם מכירת המניות עשוי הבנק להפוך לתאגיד בנקאי על כל מחזיקי אמצעי השליטה בו, שאינם חייבים בהיתר בהתאם לחוק", כותבת המדינה.
עוד צוין בתגובה, כי האירועים האחרונים, בעיקר בסוגיית בחירת יו"ר דירקטוריון ללאומי, יוצרים מצב של אי ודאות לגבי הרכב הדירקטוריון וזאת בנוסף לאי הוודאות בכל הקשור לשליטה בבנק.
המדינה גם מבקשת מבית המשפט לחייב את התנועה בתשלום הוצאות לטובתה, מאחר והגישה את העתירה ללא מיצוי הליכים ראוי.
קבלו ישירות למייל שלכם את החדשות האחרונות בתחום המשפט. לחצו להרשמה
