איך ללמד את הילד לחסוך?

בני בן 15, ובקרוב משתחררת תוכנית חיסכון שעשינו לו. הבעיה: אנחנו מפחדים שיבזבז הכל. מה לעשות? האם לקחת את הכסף אליי כך שבכל פעם שיזדקק לכסף יצטרך לבקש ממני, או האם לסמוך על כך שעם קבלת הכסף תבוא האחריות?

דבר ראשון, אני שמח מאוד שלבנך יש כסף. לגבי ההצעות שלך - אני לא חושב שזה רעיון טוב לסמוך על בני 15. תכנון לטווח הארוך אינו טבעי לבני אדם בכלל, ונדיר אצל בני נוער בפרט. גם אם לפעמים עם הכסף באה אחריות, אי אפשר להיות בטוחים שזה יתגשם עם הבן שלך, ולא נראה לי שכדאי לפתות אותו כדי ללמד אותו לקח.

הרעיון שאתה תחזיק בכסף ותחליט עבורו מתי הוא יכול להשתמש בו ומתי לא דווקא נשמע לי סביר יותר: מה שיקרה זה שהבן יצטרך להסביר לך בכל פעם לכמה כסף הוא זקוק ועל מה הוא רוצה להוציא אותו, וכך תוכלו לדבר על המשמעות של כסף, למה זה טוב וכמה כסף צריך ולא צריך.

אבל יש לי הצעה שלישית. הסיבה שאנשים בכלל - ולא רק ילדים בני 15 - מסוגלים לבזבז כסף ולהתרושש היא שקשה לחשוב על כסף. קשה להבין את ההשפעה שלו. כשאתה קונה ספר, אתה לא מסוגל לדעת מה לא תצליח לקנות בעתיד כיוון שקנית את הספר הספציפי הזה. קשה לנו להבין הרבה החלטות שאנחנו עושים לגבי הכסף שלנו.

איך ללמד את הילד לחסוך? צילום: .shutterstock

בניסויים שאנחנו עושים אנחנו מגלים שכדי לעזור לאנשים לחשוב על כסף צריך לשאול אותם איך הם רוצים לחיות. כלומר, לא לכמה כסף הם זקוקים, אלא מה הם רוצים לעשות ביתר חייהם. אני חושב שדרך להשפיע על בנך היא לשבת ולומר לו: "הנה סכום כסף, מה תרצה לעשות בו?". אולי הוא רוצה לטייל, אולי הוא רוצה לקנות אוטו, או אפילו דירה. תן לו לדבר על החלומות והמטרות שלו, להווה ולעתיד, ואז הראה לו את המחיר של כל חלום, וצור יחד איתו חשבון קטן לכל אחד מהם. יחד עם בנך, חלק את הכסף בין החשבונות האלה. אני חושב שאם בנך יגדיר בעצמו מה הוא רוצה להשיג, יבין ממך כמה זה עולה וישתתף בכתיבת התוכנית להגשמת המטרות שלו, הוא גם יבצע אותה.

הכותב הוא חוקר כלכלה התנהגותית ומחבר רב המכר "לא רציונלי ולא במקרה"

שאלות לדן אריאלי: askdan@calcalist.co.il