מובטלים בעזרת השם: שיעור אי-התעסוקה בקרב גברים חרדים גדל ב-200% בשלושה עשורים
לפי מחקר של מרכז טאוב, 65% מהגברים החרדים בגילאי 35-54 אינם עובדים, לעומת 21% לפני שלושה עשורים. פרופ' דן בן-דוד: "הממצאים מצביעים על כך שנדרשת מדיניות מערכתית, בתחומי החינוך,התעסוקה והרווחה ביחד"
65% מהגברים החרדים בגילאי 35-54 אינם עובדים, לעומת 21% לפני שלושה עשורים, כך עולה ממחקר של מרכז טאוב, בעריכת פרופ' דן בן-דוד מאוניברסיטת ת"א. ממצאים נוספים של המחקר מעלים, כי אם יימשכו המגמות של העשור האחרון, בעוד 30 שנה 78% מהתלמידים בחינוך היסודי יהיו חרדים או ערבים ו-14% בלבד בזרם הממלכתי.
לפי המחקר המחקר, בשנת 1979 שיעור אי-התעסוקה בקרב גברים יהודים לא-חרדים בישראל בגילאי העבודה העיקריים, 54-35, היה כמעט זהה לשיעור הממוצע בארגון המדינות המתועשות, ה-OECD: בישראל הוא עמד על 8.47% לעומת 8.07% ב-OECD). מאז, שיעור אי-התעסוקה ב-OECD גדל בכמחצית, והוא כמעט הוכפל אצל היהודים הלא-חרדים.
אלא שהדמיון שהיה בין ישראל ל-OECD לפני שלושה עשורים נעלם, וב-2008 שיעור אי-התעסוקה בקרב יהודים לא-חרדים (15%) גבוה ברבע לעומת ה-OECD ששיעורו עמד על 12%.
לפי המחקר, שיעור אי-התעסוקה בקרב גברים ערבים עלה מ-15% ב-1979 ל-27% ב-2008. אצל הגברים החרדים, שיעור אי-התעסוקה ב-2008 (65%) גבוה ביותר מפי שלושה בהשוואה לשיעור לפני כשלושה עשורים (21%). פרופ' בן-דוד, אמר, כי "הגדלת ממדי המימון במהלך השנים מאפשרת לחלק גדל והולך מן האוכלוסייה לבחור באי-עבודה כדרך חיים, בזמן שהזנחה רבת שנים בתשתיות חינוך ובתשתיות תחבורה מונעת מאנשים רבים את הכלים והתנאים להתמודדות מוצלחת במשק מודרני ותחרותי".
שיעור הגברים הלא מועסקים בגילאי 54-35
המחקר בדק גם את השינויים הדמוגרפיים הצפויים, ומצא כי בעוד 30 שנה, 78% מהתלמידים ביסודי יהיו חרדים או ערבים, לעומת 14% בלבד בזה הממלכתי. לשם השוואה, 12 שנה לאחר קום המדינה רק 15% מהתלמידים בבתי הספר היסודיים היו חרדים או ערבים ו-61% למדו בזרם הממלכתי. במהלך העשור האחרון, נרשם גידול של 51% בזרם החרדי ו-33% בזה הערבי. כיום, 48% מהתלמידים בבתי הספר היסודיים שייכים לשני הזרמים הלא-ציוניים.
המחקר מצא עוד, כי תשלומי ההעברה לנפש גדלו ב-400% ב-40 השנים האחרונות. בזמן הזה, שרמת החיים בישראל – המשתקפת בתוצר לנפש – גדלה פי שניים בלבד.
פרופ' דן בן-דוד: "קשה לראות איך ניתן יהיה לקיים פערים כאלה בקצב הגידול של שתי המגמות – בתשלומי ההעברה וברמת החיים הכללית במדינה – במשך ארבעה עשורים נוספים. על מדינת ישראל לנקוט בטיפול שורש (שיפור משמעותי בתשתיות החינוכיות והפיזיות) כדי לספק לחלקים נרחבים יותר באוכלוסייה את הכלים והתנאים הנדרשים להתמודדות במשק מודרני – ועל ידי כך להקטין את העוני ואי-השוויון במקור. לחילופין, מגבלות תקציב יחייבו בלימת הגידול בתשלומי ההעברה לנפש, עם כל המשתמע מכך על בלימת הגידול בשיעורי העוני ואי-השוויון בהכנסות נטו.
פרופ' בן-דוד הוסיף, כי "הממצאים מצביעים על כך שנדרשת מדיניות מערכתית, בתחומי החינוך, התעסוקה והרווחה ביחד. לצד החלפת תמריצים לאי-עבודה בתמריצים לעבודה, ישנו צורך דחוף לספק את הכלים והתנאים להתמודדות מוצלחת במשק מודרני המאופיין על-ידי ביקושים הולכים וגדלים לכוח עבודה משכיל ומיומן. שדרוג רמת חינוך יגביר את הסיכויים למציאת תעסוקה ולהגדלת ההכנסה".