הכלכלה הפלסטינית: קרבות בכרם

שטח קרקע של 39 דונם, מהיקרים ביותר בנדל"ן של מזרח ירושלים, עומד במרכז של דיונים משפטיים והליכים ביורוקרטיים שלתוצאותיהם יהיו השלכות פוליטיות וכלכליות מכריעות על עתידה של מזרח העיר. למסקנה זו אפשר להגיע מעיון במה שהתרחש בקשר לשטח המכונה "כרם המופתי", במורד המזרחי של שכונת שיח ג'ראח בכיוון הר הצופים והאוניברסיטה העברית.

המורד הנטוע זיתים נרכש במאה ה־19 על ידי שלוש משפחות ערביות מוכרות במזרח ירושלים - אל־חוסייני, דרוויש ואל־אימאם. מאחר שבראש הרוכשים עמד המופתי, פוסק ההלכה המוסלמי של ירושלים העות'ומנית, נקרא השטח על שמו: "כרם אל־מופתי". גם בנו, חאג' אמין אל־חוסייני, נהפך בראשית ימי המנדט הבריטי למופתי של ירושלים ונודע לשמצה כי במלחמת העולם השנייה התגורר בברלין וסייע לגרמניה הנאצית בגיוס חטיבה מוסלמית בבלקן. לפרשה זו נודעה חשיבות גם בקשר להליכים המשפטיים הנוגעים לאותם 39 הדונמים.

בימי המנדט הבריטי נבנתה שכונת שיח ג'ראח כאחת משכונות היוקרה הערביות של ירושלים. התגוררו בה בעיקר בני משפחות אל־חוסייני ונשאשיבי, שראשיהן, ראגב נשאשיבי והמופתי חאג' אמין אל־חוסייני, נאבקו ביניהם על הנהגת ערביי הארץ.

מלון שפרד. נבנה בשנות השלושים כביתה של משפחת אל חוסייני צילום: עמית שאבי

חאג' אמין התגורר תחילה בבית קטן בקצה כרם המופתי, ובשנות השלושים החל לבנות לו מעבר לכביש בית גדול ומפואר יותר. ב־1937 ברח המופתי מירושלים מפחד הבריטים, ולימים הושכר הבית למשפחת מארום, שהרחיבה אותו ופתחה בו מלון בשם שפרד. זהו המלון שנתפס אחרי איחוד העיר על ידי מינהל מקרקעי ישראל והוכרז כרכוש נפקדים. שכן בו מטה של משמר הגבול, ומאוחר יותר עבר המלון לרשותו של פטרון המתנחלים, ארווין מוסקוביץ', שקיבל לאחרונה מעיריית ירושלים אישור לבניית מגורים לאנשיו, תלמידי הישיבה. מתן האישור בעת ביקורו האחרון של ראש הממשלה בנימין נתניהו בוושינגטון עורר מהומה. שורה של גורמים בינלאומיים, ובכללם השכנים, אנשי הקונסוליה הבריטית השוכנת בצמוד למלון, מבקשים לעצור את הפרויקט.

כרם המופתי היה נתון בתקופת המנדט בהליכים של הסדר, כלומר מדידות ובירור זכויות של כל מי שיש לו נגיעה לשטח. כבר אז התברר שזהו שטח יקר מאוד. פקידי השלטון הירדני בירושלים (1948–1967) המשיכו בהליכים, ובמהלכם מכרו יורשי השטח זכויותיהם ל"חברת בתי המלון הערבים". בראש החברה היום עומד איש התיירות סמי אבו־דיה מבית ג'אלה.

אבו־דיה ואנשיו ידעו שלגבי השטח קיימת כוונת הפקעה של ממשלת ישראל מכוח הכרזה שניתנה עוד ב־1968, ולמרות זאת החלו בהליכי תכנון השטח כדי להקים בו מלון ומרכזי אירועים וספורט. הם תיאמו את התוכניות עם עיריית ירושלים, ועורך הדין אליאס חורי המייצג אותם אומר שגם ראש העיר באותם ימים, אהוד אולמרט, נתן את ברכתו לפרויקט.

אולם במקביל ליזמים הערבים פעלה עמותת המתנחלים "עטרת כוהנים". אנשיה טענו כי הם בעלי זכויות בשטח, שאותן קיבלו מהאפוטרופוס לנכסי נפקדים, שתפס חלק גדול מהשטח שהיה בעבר בבעלות חאג' אמין אל־חוסייני. ב־2007 חתם שר האוצר אברהם הירשזון על צו הפקעה של השטח, והוא נמסר מיד בשכירות ל"עטרת כוהנים", המבקשת להפוך את כל מדרון שיח ג'ראח וקבר שמעון הצדיק לשכונה יהודית גדולה.

מדובר בעתודות הקרקע היקרות ביותר במזרח ירושלים, ולתוצאות המאבק המשפטי יהיו לא רק השלכות פוליטיות, אלא גם כלכליות חשובות.