תקציר מנהלים: ראיון עבודה מהיר עם רם כספי

בן 70. ראש משרד עורכי הדין כספי ושות', ומבכירי הפרקליטים בישראל. מרבה לייצג טייקונים ושימש, בין היתר, עורך דינם של האחים יולי וסמי עופר, משפחת דנקנר, אלפרד אקירוב, צדיק בינו ואלי הורביץ. ייעץ לראשי ממשלה שונים מאז שנות השמונים, מפרשת השב"כ ועד תוכנית ההתנתקות.

"בעצם השאלה שלך אתה קובע שהשכר הוא מופרז. לדעתי צריך לתגמל את הבכירים בדרך נאותה. אם זה היה תלוי בי, התגמול היה נפרס על פני כמה שנים, באופן שבו המנהל יהיה זכאי לתגמול על בסיס תוצאות עסקיות טובות לא של שנה אחת אלא של כמה שנים, בין שלוש לחמש".

2. האם לא כדאי לוווסת את שכר המנכ"לים ולפקח עליו?

"לא, אני נגד התערבות רגולטורית בתחום העסקים. השוק הוא שוק משוכלל, והוא צריך לפעול לבד ללא התערבות. אם בעלי המניות בחברה ציבורית כלשהי חושבים ששכר המנהלים גבוה מדי, יש להם דרך אחת שקבועה בחוק, והיא להתנגד לאישור שכר הדירקטורים או למינוי הדירקטורים שמאשרים את שכר המנכ"ל. לחלופין, ציבור בעלי המניות יכול להעניש חברה שמתפרעת בשכר על ידי מכירת אחזקותיו בה. הירוקים בארצות הברית, לדוגמה, הענישו חברות שלא הקפידו בנושאים אקולוגיים על ידי כך ששכנעו את הציבור למכור את אחזקותיהם בהן. אבל אם אתה שואל האם צריך להגביל שכר בצורה רגולטורית? בשום פנים ואופן לא".

3. האם המשבר הנוכחי עם ארצות הברית יזיק לדעתך לעסקים בארץ?

"הוא כבר מזיק. הרי למי אנחנו מציעים את הסחורות ואת השירותים שלנו? לעולם שמוכן לתת לנו מעמד מיוחד. יש לנו הסכמי סחר גם עם אירופה וגם עם ארצות הברית - אנחנו אולי אחת המדינות היחידות בעולם שנהנית מקשרים כאלה - ואנחנו עלולים במחי יד אחת לכרות את הענף שעליו אנחנו יושבים. אם מדינות האיחוד האירופי והאמריקאים יחושו שישראל פועלת בניגוד לאינטרס האמריקאי, בשורה התחתונה אנחנו נשלם על זה במגזר העסקי. חייבים להבין שהכוח של ישראל, הן בתחום הכלכלי והן בתחום הצבאי, מושתת על תמיכה של העולם המערבי, ואנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו את הלוקסוס לאבד את הידידה הגדולה ביותר שלנו. אם נמשיך כך אנחנו עלולים להגיע שוב למצדה, ואני לא מאחל זאת לדורות הבאים".

כספי. "לא צריך להגביל שכר בצורה רגולטורית" צילום: מיכאל קרמר

4. אז מה על ישראל לעשות עכשיו?

"אבא אבן אמר פעם שהפלסטינים אף פעם לא מפספסים הזדמנות לפספס הזדמנות, והרושם שלי הוא שהתהפכו היוצרות, ואנחנו אלה שמפספסים היום הזדמנויות. הפלסטינים הגיעו למצב שבו הם מבינים שישיגו יותר על ידי הברוגז שלהם מאשר באינתיפאדה שלישית או בישיבה איתנו לשיחות, וזאת באמצעות הלחץ שמופעל עלינו. לכן אנחנו חייבים להזמין אותם לשולחן הדיונים, בחסות אמריקאית, ולשבת כמה שצריך - חודש, חודשיים, יום ולילה. אחר כך, אם יהיה לנו מזל, יגיע תקציב מהאיחוד האירופי, מארצות הברית ומיפן לכיסוי העלויות גם של ישראל וגם של המדינה הפלסטינית שתקום. 200 מיליארד דולר על פני עשר שנים, שזה בסך הכל 20% ממה שהאמריקאים מוציאים בשנה במלחמה בעיראק, יספיקו - 10 מיליארד דולר בשנה לפלסטינים לפיתוח תשתיות, מקומות תעסוקה וכלכלה חזקה, ו־10 מיליארד בשנה לישראל לכיסוי עלויות הפינוי".

5. כעורך דין, מה דעתך על ריבוי קבוצות הרכישה בתחום הנדל"ן? האם התחום פרוץ?

"קבוצות רכישה זו המצאה ישראלית, ואנשים שמצטרפים לקבוצות הללו לא מקבלים בטוחה כמתחייב מהחוק. יש בישראל חוק מכר דירות שבא להסדיר ולהגן על מי שרוכש דירה מקבלן - אם חס ושלום קורה משהו לקבלן אז הרוכש מכוסה על ידי המערכת הבנקאית - ובקבוצות הרכישה יצרו חריג לא בריא. אולי אנשים שקונים פנטהאוז להשקעה יכולים להרשות לעצמם את הלוקסוס להפסיד, אבל עמך ישראל לוקח סיכונים כדי לחסוך קצת כסף ואולי לא מבין עד הסוף שהוא עלול להפסיד את חסכונותיו אם חס ושלום הבניין לא יסתיים. לכן צריך לא רק להסדיר את עניין המיסוי, אלא גם את עניין הבטוחה.

"בעיה נוספת היא בתקציב הלא סגור של קבוצות הרכישה, כך שאין הערכה מדויקת של עלויות הבנייה, ועד שהרוכש נכנס לדירה הוא עלול לשלם הרבה־הרבה יותר. לכן צודק רוני חזקיהו, המפקח על הבנקים, שהיה הראשון שאמר שצריך לטפל בסוגיה הזו. אני לא אומר שאין מקום לקבוצות רכישה, אלא שצריך פיקוח על הנושא הזה כדי להבטיח את זכויותיהם של הרוכשים".

6. מה דעתך על ההחלטה להאריך את משך ההתמחות בעריכת דין לשנתיים?

"אני תומך בהחלטה, כי כרגע עד שהמתמחה מתיישב ליד השולחן הוא כבר קם והולך ללמוד לבחינות. שנה זה קצר מדי, וההארכה לשנתיים תגרום למתמחים להיות מקצועיים יותר. אם המתמחה נשאר רק שנה, אפשר באותה מידה לוותר בכלל על ההתמחות ושיתחילו לעבוד מיד".