הכלכלה הפלסטינית: לחם ליהודים, מצות לערבים

בכל המרחב המזרח-ירושלמי, מהמרכולים של ג'עפר וסונוקרוט בצפון העיר בדרך לרמאללה ועד החנויות של בית צפאפה בואכה בית לחם בדרום, אפשר היה להבחין בערב החג בתופעה דומה; יהודים קונים לחם, וערבים מצות.

העובדה שיהודים רבים קונים לחם בחג הפסח ידועה ברחוב הערבי זה כבר. פעם היו ירושלמים מתגנבים בשעת חשכה (לא נעים) למאפייה של אמין בדרך מוסררה לקנות את מאפי החמץ שלו, פיתות, כעכים בשומשום, צנימים ועוגיות קרקיש.

בשנים האחרונות נראה שאבדה הבושה. גורם לכך הוא אולי גל העלייה החילונית מברית המועצות לשעבר. במאפיות המזרח־ירושלמיות, מכל מקום, רואים בפסח תורים של יהודים שהתמחו בנושא; למדו להבחין אילו כעכים אופים בתנורי חשמל ואילו בתנורים המוסקים בעץ - שאיכותם טובה יותר. השלטים במאפיות בעברית, ואחדות מהן, כמו סונוקרוט בבית חנינה שאליה באים מפסגת זאב, פתוחות 24 שעות ביממה.

אישה ערבייה מאכילה את בנה במצה צילום: טל שחר

מורחים על המצות חמאת כבשים כפרית

מנגד, הפלסטינים למדו לאהוב מצות. בסיור חטוף במרכולים ובחנויות המכולת של השכונות הערביות מצאתי בערך במחציתן ערימה של חבילות מצות. "הילדים שלי מתים על זה", אמר לי צעיר שעמד בתור לקופה בסופרמרקט בוואדי ג'וז. מורחים על המצה חמאת כבשים כפרית שצבעה לבן (זבדה בלדי) ועליה ריבה או שוקולד למריחה, והרי לך מעדן מלכים. גם במכולת סמוכה מצאתי את מה שבעל המכולת כינה "חובז פטיר", כלומר לחם ללא שמרים, שהכל מכירים אותו כמאכל היהודי של פסח. הוא התלונן על מיעוט הקונים אצלו בימים האחרונים מפני שכל הערבים ממהרים, לדבריו, לנצל עכשיו את מבצעי הקניות של החג ברשתות הגדולות של מערב ירושלים. "אצלכם יותר זול", הוא אמר.

עשרות אלפי פלסטינים ממזרח ירושלים וסביבותיה עובדים במערב העיר, וכמו כולם הם מקבלים את תלושי חג הפסח. בתורים בקופות של רשתות השיווק אפשר לראות נשים ערביות בלבוש מסורתי דוחפות עגלות עם חבילות מצות. "זה היה היום במבצע", אמרו לי בני זוג - הגבר הזדהה כעובד עירייה מסילוואן. מתברר שהם אוכלים מצות כל השנה, "ואפילו נשאר לנו מעט משנה שעברה", אמרה האשה וצחקה. הגבר הוסיף: "עכשיו קנינו חבילת מצות בקילו בשקל אחד. אתה מאמין? בשקל אחד אני ממלא את הבטן של הילדים שלי".

בלי מחסום בדרך, עם מבצע על שוקולד

ברמאללה אין מצות. אין גם מבצעים לחג. מה עושים? נוסעים בכביש העוקף, המשותף למתנחלים ולפלסטינים, ומגיעים למרכז המסחרי "שער בנימין", שם ממוקם סניף גדול של רמי לוי. נסעתי לשם בערב החג ומצאתי את רחבת החניה עמוסה ביותר ממאה מכוניות, כ־20 מהן נשאו לוחיות זיהוי של הרשות הפלסטינית. המרכז בשער בנימין משרת מתנחלים, אך קונים בו גם פלסטינים. הם קוראים למרכז על שם הכפר הערבי מכמס, כשם המקראי של ההתנחלות הקרובה מכמש.

בדרך אליו לא צריכים הפלסטינים לעבור שום מחסום זולת בדיקה בכניסה. עצרתי ליד משפחה ערבית שפרקה את עגלת הקניות. "היום השוקולד היה במבצע, וגם היין, אבל קניתי רק שוקולד," אמר האיש. בדרך חזרה משם גיבשתי את מסקנת סיור הפסח: לחם ליהודים ומצות לערבים.