בדיקת "כלכליסט": משרתיהם של שני אדונים

חברי הכנסת מושפעים יותר מכל מהעוזרים הפרלמנטריים שאיתם הם מבלים את רוב זמנם. אולם סירוב הכנסת להעניק לעוזרים מעמד רשמי יוצר פוטנציאל לניגוד אינטרסים מסוכן. ל"כלכליסט" נודע כי חלק מהעוזרים משלימים הכנסה כמייצגים גופים פרטיים ומנסים לקדם אינטרסים מסחריים - כל זאת במקביל לעבודתם בכנסת.

מדובר בתופעה חוקית לחלוטין: כל עוד העוזרים לא מועסקים במשרדי לובי במשכן עצמו, הכנסת עוצמת עין כדי לא להעניק להם מעמד של "עובדי כנסת". משכורת עוזר פרלמנטרי בעל תואר ראשון עומדת על 6,500 שקל ברוטו, ואילו בעלי תואר שני זוכים לתוספת של 1,000 שקל. "המשכורת בכנסת ירודה יחסית לשוק הפרטי, לכן עוזרים רבים צריכים לחפש הכנסה נוספת", מספר אחד העוזרים.

רוב העוזרים מתפעלים את העבודה השנייה שלהם בצנעה, תחת הסכמים פרטיים בינם לבין חברי הכנסת. אין שום חובה ליידע את הכנסת - לא לח"כ ולא לעוזר. כתוצאה לא ניתן לדעת את מספרם המדויק של העוזרים הכפולים. למעשה, עוזרים רבים הופתעו מהכתבה ולא ידעו כלל שעמיתיהם למשכן חובשים כובע נוסף. אחת העוזרות הוותיקות כינתה את הסידור "ניגוד עניינים אוטומטי". "לעוזר יש המון כוח. אם במשרד רוצים לקדם חקיקה, אז למי נתונה הנאמנות של העוזר?".

פרויקטים "פה ושם"

אחד העוזרים הנושא בכפל תפקידים הוא משה קלוגהפט, יועץ התקשורת של ח"כ רונית תירוש (קדימה). קלוגהפט הקים את חברת EDK תקשורת שיווק ואסטרטגיה, ומייצג שורה של גופים כמו קפה אילנ'ס, קניון ערים וחברת כרמית, ופרויקטים נוספים של יחסי ציבור.

ח"כ משה גפני. העוזר שלו איש יח"צ מוכר ברחוב החרדי צילום: אלכס קולומויסקי

לאורך שנות קיומה של החברה הוא גם שימש כדובר ועדת הכלכלה של הכנסת, ועבד עם ח"כים נוספים.

הוא היה מעורב בקמפיין עבור ביטול היטל הבצורת, בזמן שתירוש הובילה קמפיין מקביל בכנסת. נוסף על כך, תירוש התבטאה נגד "הקרן החדשה לישראל", בעקבות קמפיין של עמותת "אם תרצו", עמותה שקלוגהפט ייעץ להם תקשורתית בקמפיין נגד הקרן. קלוגהפט מסר בתגובה: "אינני נוהג להתראיין לגבי גופים או קמפיינים שלהם אני מייעץ". ח"כ תירוש נמצאת בחופשה וסירבה להגיב.

דוגמה נוספת היא מוטי עובדיה, העוזר של ח"כ משה מטלון (ישראל ביתנו), ולשעבר עוזרו של ח"כ ניסן סלומינסקי. עובדיה משמש יועץ חיצוני קבוע של המכינות הקדם־צבאיות ומקבל מהם שכר ריטיינר. נוסף על כך, הוא לוקח "פה ושם" פרויקטים של דברור גופים מסוימים, "למשל משרדי עורכי דין", הוא אומר ומבקש לא להרחיב.

מטלון לא חושש מניגוד אינטרסים. "יש הסכם בינינו שזה לא יפריע לעבודה", אמר. "עובדיה מפרנס משפחה ועם השכר הקיים קשה להתפרנס. אבל הוא זמין בכל שעה. אם הסידור הנוכחי יהיה בעייתי, הוא יצטרך לקבל החלטה. עד היום לא קרה ניגוד אינטרסים, ואנחנו יודעים להגיד עד איפה איפה לא. הוא יודע שאני מספיק פיקח וזהיר".

עוזר פרלמנטרי שהחליט לוותר על הכובע הנוסף שלו הוא יאיר מרטון, עוזרו של ח"כ זאב בילסקי (קדימה). מרטון הוא בעלים של חברת יח"צ שייצגה שלל גופים מסחריים ונתנה להם ייעוץ תקשורתי פוליטי.

סגן השר ליצמן. העוזר שלו מנהל חברת יח"צ ובכיר במשרד פרסום צילום: עטא עוויסאת

לדבריו, לאחר כניסתו לתפקידו בכנסת, הוא הבין שלא ניתן לעסוק בשני התחומים בו זמנית, והקפיא את פעילות החברה. "ראיתי שהכנסת זה פול טיים ג'וב", הוא מספר ל"כלכליסט". "לא הגיוני שתייחצן לקוח, ואחר כך במניפולציה כזו או אחרת תדחוף את האינטרסים שלו. במקום לעבוד עבור הפוליטיקאי, אתה משתמש בו כחייל".

למען רעננה

עוד דוגמאות: נמרוד פרידברג מייצג את קבוצת אספרסו בר, ומנהל את חברת feedmedia המקדמת יחסי ציבור וניהול מוניטין ברשת. במקביל הוא גם העוזר של סגן השר איוב קרא (ליכוד). יש לציין כי פרידברג קיבל את אישור ועדת האתיקה לעבודות החוץ־פרלמנטריות שלו, וזאת לאחר שהודיע כי בכוונתו לעזוב בקרוב את משרתו.

יועץ התקשורת של סגן שר הבריאות יעקב ליצמן (יהדות התורה), יעקב איזאק, מנהל חברה פרטית של יחסי ציבור, וגם מתפקד כאחד מבכירי משרד הפרסום גל אורן. ירח טוקר, דוברו של יו"ר ועדת הכספים משה גפני (יהדות התורה), מוכר כאיש יחסי ציבור ברחוב החרדי.

לא כל העוזרים הפרלמנטריים מגיעים מעולם יחסי הציבור, אבל תפקידיהם עדיין משיקים לעבודתם הפרלמנטרית. כך, למשל, שי אבן, הדובר של ח"כ ניצן הורוביץ (מרצ), הוא חבר מועצת העיר רעננה, תפקיד הנעשה בהתנדבות. הורוביץ הגיע לשני סיורים בעיר ומקדם חקיקה למתן גמול לחברי מועצה.

כמו כן, ערן רייס, אחד העוזרים של יו"ר ועדת העבודה רווחה והבריאות ח"כ חיים כץ (ליכוד), הוא שותף במסעדה, וכץ נוהג להתייעץ איתו בסוגיות הקשורות למסעדות שהגיעו לשולחן הוועדה.

ח"כ מטלון. העוזר שלו יועץ חיצוני למכינות הקדם צבאיות צילום: עטא עוויסאת

עוזרים אחרים עובדים עבור גופים אידיאולוגיים, מועסקים כמתרגלים או אפילו ברמנים. "כל זמן שהכנסת אינה מסדירה את מעמדם של העוזרים הפרלמנטריים ומשאירה אותם במעמד לא ברור, אין מניעה שהעוזרים יעסקו גם בדברים אחרים", טוען יו"ר ועד העוזרים הפרלמנטריים שוקי זוהר.

גם במסגרת האיסור לעבוד במקביל כלוביסט יש הקלות. בניגוד לחברי כנסת, על העוזרים לא חלה תקופת צינון. וכך, רבים מדלגים ישירות מהעבודה בכנסת למשרדי לובי. "כמו שעיתונאי יכול להיות בשלב הבא יועץ תקשורתי", אומר לוביסט שעבד כעוזר פרלמנטרי בעברו, "אז מי שרוצה להיות לוביסט יכול להרוויח מניסיון פרלמנטרי".

"עוזר הוא לא עובד הכנסת"

היועצת המשפטית של הכנסת נורית אלשטיין התייחסה לתופעה, בחוות דעת שנחשפת לראשונה, ואמרה: "עוזר פרלמנטרי אינו עובד הכנסת כי אם עובד של חבר הכנסת. על חבר הכנסת להנחות את העוזר על פי מיטב שיקוליו במסגרת כללי המינהל התקין. בעניין זה נראה כי כללי המינהל התקין אכן מחייבים בחינה מעמיקה האם ראוי כי עוזר פרלמנטרי יקבל טובות הנאה כגון אירוח בסמינרים בארץ ובחו"ל, הנחות ומבצעים של תאגידים, או הזמנות להשתתף בלא תשלום באירועים שונים".

מהכנסת נמסר: "אין יחסי עובד־מעביד בין הכנסת לעוזרים. כל עבודה נוספת מחוץ לכנסת היא בתיאום מול חבר הכנסת. גם אם העוזר ממלא את כל מחויבויותיו, אסור שעבודתו הנוספת תגרום לניגוד אינטרסים לחבר הכנסת שאיתו הוא עובד".