על הגריל של ברונפמן בארבע העונות

"בנק שמרשה לעצמו לשכור את הגריל רום במסעדת ארבע העונות - מצבו כנראה לא רע", אמר פול וולקר, האיש הגבוה ביותר בחדר והיועץ הכלכלי של אובמה. וולקר עורר את צחוקם של כמה עשרות לובשי הז'קטים שהתגודדו באחד האולמות המבוקשים בניו יורק, כזה שסנאטורים ושאר אנשי שררה משריינים בו מקומות מראש.

אלא שבשביל הברונפמנים, אחת המשפחות היהודיות העשירות בעולם, סגירת הגריל רום לאירוע פרטי היא עניין די פשוט. ככה זה כשאתה הבעלים של המסעדה. ביום שני בערב (שעון ניו יורק) הם כינסו שם את מיטב ידידיהם המיליארדרים כדי לעשות כבוד ליוסי בכר, היו"ר החדש של בנק דיסקונט. גם הוא שלהם (הבנק, לא יוסי).

מימין: מתיו ברונפמן, יוסי בכר, פול וולקר, אדם ברונפמן ואדגר ברונפמן. אירוע באווירה עולצת

האולם מעוצב, אבל לא מנקר עיניים. התפריט לא היה מרשים במיוחד - רק מתאבנים מז'אנר "שבחתונה שלכם יגישו כאלה". שום זכר לסטייקים ב־50 דולר שמוגשים בארבע העונות בדרך כלל. מילא, כנראה העניין הוא ההון האנושי, וממנו היו שם מנות גדושות. מוולקר והברונפמנים ועד ג'ון פולסון, ג'ים וולפנזון, מייקל שטיינהארט ופול ויירה (שותף של מתיו, עם רגל מגובסת מהחלקה על קרח). ההערכה היא שיותר מ־200 מיליארד דולר הצטופפו שם באותו ערב - וזה עוד לפני הדו"חות של דיסקונט. "שרי אריסון לא היתה יכולה לארגן כזה אירוע", קבע אחד הנוכחים.

מסמר הערב, באורך 201 ס"מ, היה פול וולקר, כנראה בגלל מרכזיותו בבית הלבן. הוא גנב לבכר את הבכורה, וכמו כוכב אמיתי גם חמק מוקדם אל עבר המדרגות. "יש לי הזמנה לעוד אירוע", התנצל וולקר בן ה־82, שבחודש שעבר התחתן עם מי שהיתה עוזרת שלו.

גם אחרי שוולקר הסתלק לא היה כל סימן למתיחות וחילוקי דעות בין האב אדגר (80) לבן מתיו (50, עם לוק של 40+), בניגוד לשמועות שליוו בחודשים האחרונים את הדחת יו"ר דיסקונט שלמה זוהר. אף מילה לא נאמרה גם על סכסוך העובדים הממושך שקיבל את פניו של היו"ר הנכנס. כולם חייכו לכולם, אחזו בכוסות יין (חוץ מאדגר, ששתה בירה), הכל היה נופת צופים ומתק שפתיים.

"אנחנו מביטים לעבר עתיד פשוט מדהים", אמר מתיו בנאומו והוסיף: "עשינו עסק מצוין כשקנינו את דיסקונט, גם אם לא טוב כמו העסק של ג'ון פולסון...". אחריו עלה בכר, שאיחל מזל טוב לאדם ברונפמן, בן הזקונים שבדיוק חגג יום הולדת.

 אחר כך, בשיחה בינינו, אדם ביקש שאנחש בן כמה הוא. 40, אני אומרת, והוא אומר, נכון מאוד - 47. הוא סיפר שלא אכפת לו שרוב תשומת הלב הולכת למתיו, אף שגם הוא מושקע בדיסקונט. הוא אוהב שלא יודעים מי הוא, ודיבר בהתלהבות על ההשקעות הפילנתרופיות של המשפחה, שאותן הוא מנהל. הוא גר ביוטה ואוהב לעשות הרבה סקי.

ג'ון פולסון. התמנגל

לקראת סוף הערב אני ניגשת לשוחח עם מייקל שטיינהארט, פילנתרופ, שותף של ברונפמן במימון פרויקט תגלית, מחלוצי קרנות הגידור ומי שהיה פעם בעל השליטה בבנק הספנות ובעל מניות בבנק הפועלים. דיברנו על המשבר בין ישראל לארצות הברית, ושטיינהארט אמר שהוא "מטופש", ממש "גורנישט", ושהכל יסתיים ב"תמונה של אובמה ונתניהו באיזו מחווה הומוסקסואלית, וכולם ישמחו".

אחר כך שטיינהארט שאל למצבי המשפחתי והתעקש לברר אם אני יכולה לקיים יחסי מין עם גברים שאינם בן זוגי. נחנקתי מהקרפצ'ו, ולפתע ניגש אלינו ג'ון פולסון, קטע את השיחה המלבבת ולחץ את ידו של שטיינהארט. "אתה לא נראה שמח", הפציר שטיינהארט בפולסון, "אתה צריך להיראות שמח, היה לך רגע התהילה שלך, יש כאלה שלעולם לא זוכים ברגע הזה". "זה נכון", הסכים פולסון, והנהן במבט מדוכדך.