יעקב פרי: "רוצים אנשים מוצלחים? צריך לתגמל אותם"

השבוע פורסמו הדו"חות הכספיים של בנק מזרחי טפחות, שחשפו כי עלות שכרו של מנכ"ל הבנק אלי יונס הסתכמה ב־2009 ב־18.6 מיליון שקל - המקום השני בטבלת אלופי השכר של החברות הציבוריות. ליו"ר דירקטוריון הבנק, יעקב פרי, הסכום נראה סביר בהחלט. "אנחנו כלכלה מודרנית ומצליחה. מנהלים טובים צריכים להיות מתוגמלים היטב", הוא אומר בראיון ל"מוסף כלכליסט", ודוחה כל ביקורת על השכר הגבוה מאוד.

עלות שכרו של פרי עצמו, אגב, היתה פחות משמינית מעלות שכרו של המנכ"ל שלו, והסתכמה ב־2009 ב־2.3 מיליון שקל.

מה אתה משיב למבקרים הרבים על השכר הגבוה הזה?

"העיסוק האובססיבי ברשימות שכר ותגמולים הוא מאוד פיקנטי, אבל הוא גם מטעה: יש הבדל בין המספר המופיע בדו"חות כעלות מעביד לפני מס לבין הסכום נטו שהמנהלים מקבלים בסופו של דבר. בהחלט צריך לשמור על פרופורציות בנושא התגמול, אבל זהו עניין יחסי, והעמדה שלי היא שמנהלים טובים צריכים להיות מתוגמלים היטב. נקודת המפתח היא שצריך להיות קשר בין התגמול לבין הביצועים של החברות והארגונים. אנחנו כלכלה מודרנית ומצליחה, ואם אנחנו רוצים להמשיך בכיוון הזה ורוצים שאנשים מוצלחים ינהלו את הכלכלה - צריכים לתגמל אותם בהתאם".

מדד האי־שוויון בישראל הוא מהגבוהים בעולם המערבי. יותר ממיליון וחצי ישראלים חיים מתחת לקו העוני - רבים מהם עובדים. מורים מתחילים מרוויחים שכר מינימום. פערי השכר במשק נראים לך סבירים?

"אני מבין ומודע לפערים בחברה הישראלית, אבל אני חושב שצריך לצאת מהתפיסה ההיסטורית המוטעית שלפיה אם מנהלים בכירים יתוגמלו פחות - זה ייטיב עם העם. אם שכר המנהלים הבכירים יצומצם זה לא ישפר את מצבם של העשירונים התחתונים בחברה. זה התפקיד של הממשלה ושל משרד האוצר לטפל באותם איים של מצוקות כלכליות בחברה הישראלית. אני בהחלט קורא לממשלה להעלות את שכר המורים, שכר האחיות ושכרם של עובדי מערכות ממוסדות אחרות".

יעקב פרי ואלי יונס צילום: יוני רייף

מה עמדתך לגבי הדרישה מהמפקח על הבנקים להגביל את השכר והבונוסים במערכת הבנקאית?

"בחברות עסקיות בכלל, ובבנקים בפרט, חייב להיות קשר הדוק בין התגמול למנהלים ולעובדים לבין התוצאות העסקיות של החברות. מובן שהדבר הרצוי הוא שהחברות יגזרו על עצמן כללי תגמול מחמירים כדי להבטיח זאת. במקרים שבהם זה לא קורה, ברור שזהו תפקידו של הרגולטור להתערב".

ומה דעתך על הצעתה של ח"כ שלי יחימוביץ' לקבוע בחקיקה יחס של לא יותר מ־1:50 בין שכר המינימום לשכר המקסימום בחברות עסקיות?

"אני חושב שזה סוציאליזם מיושן, ולא נכון ללכת בכיוון הזה. השכר צריך להיות פרופורציונלי, אבל לא צריך להגביל אותו בחקיקה".

בנקים שונים פרסמו באחרונה מדיניות תגמול לבכירים, שכוללת, בין השאר, אלמנטים חדשים כמו בונוס שלילי. איך אתה רואה את השינויים הללו לעומת מדיניות התגמול של מזרחי טפחות?

"אני לא רוצה להתייחס לבנקים אחרים, אלא למצב במזרחי טפחות: כל חברי ההנהלה בבנק ויתרו על הבונוס השנתי לתקופה של חמש שנים, והתגמול השנתי שלהם כולל שכר ואופציות. אופציות, כידוע, קשורות קשר ישיר לביצועי המניה, שקשורים לביצועי הבנק. בשנה טובה המניה תעלה - וכך גם שווי האופציות. לשמחתנו, זה המצב אצלנו במזרחי טפחות. בשנה גרועה, המניה תרד - וכך גם שווי האופציות. לדעתי, השיטה הזו נכונה ואמינה".

מה מייחד את אלי יונס בתפקידו כמנכ"ל?

"הוא מנהל מאוד ממוקד ומונחה משימה. לצד ידע וניסיון רב בנושאים פיננסיים־כלכליים ובניהול בנקים, יש בו מנהיגות שמצליחה לסחוף את כל הארגון. אי אפשר היה להוציא לפועל ולו חלק מהחלטות הדירקטוריון - למשל המיזוג של מזרחי טפחות וקניית בנק יהב - ללא היכולות הניהוליות שלו. כדאי גם להזכיר שלפני תקופת ניהולו מזרחי טפחות 'הצטיין' בסכסוכי עבודה, וכיום אנחנו נמצאים במצב של שקט תעשייתי מובטח עד 2015".

בתקופה האחרונה מרבים להלל את יציבותה של הכלכלה הישראלית, אבל האם היא אינה פגיעה במיוחד לשינויים במצב המדיני והביטחוני?

"השבחים שמקבלת הכלכלה הישראלית בהחלט מוצדקים, ובאמת ראינו שבאופן יחסי היא נפגעה הרבה פחות מכלכלות המדינות המפותחות במערב. אבל כלכלה אינה פועלת בחלל ריק, ויש קשר הכרחי בין כלכלה, פוליטיקה ומדיניות. ככל שהמצב המדיני יציב יותר וככל שמערכת היחסים המדיניים והפוליטיים, בתוך ישראל ומחוצה לה, רגועה יחסית - כך נפתחת תקווה לשיפור המצב באזור וגדלים הסיכויים להשקעות חוץ ולצמיחה ולשגשוג. אפשר לקחת כדוגמה את פריחת הכלכלה הפלסטינית ביהודה ושומרון, כתוצאה ישירה מהשלטת חוק, סדר ונהלים. המצב המדיני־פוליטי הנוכחי בישראל הוא נפיץ מדי, וללא ספק עלול לתת את אותותיו בכלכלה הישראלית".