בלעדי ל"כלכליסט": גפני מנסה לסכל את התקציב הדו-שנתי
לקראת הקריאה הראשונה בכנסת על תקציב דו־שנתי נוסף, מנסה יו"ר ועדת הכספים לתת לוועדה כוח לעצור את התקציב באמצע הדרך. אתמול הודיע על ביטול פגישה עם שר האוצר יובל שטייניץ, על רקע "יחסו הלא ראוי"
יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני (יהדות התורה) מבקש להתנות העברת תקציב דו־שנתי ל-2011-2012 באישור של ועדת הכספים באמצע הדרך, לקראת סוף 2011.
משה גפני צילום: שאול גולן ל"כלכליסט" נודע כי ח"כ גפני פנה בשבוע שעבר ללשכה המשפטית של הכנסת, כדי לבדוק אם ניתן מבחינה חוקית להגיע לפשרה מסוג זה, שתגשר בין רצון הממשלה ליציבות פוליטית, ובין הרצון והיכולת של הכנסת לפקח על הממשלה.
על פי הצעת גפני, כמה חודשים לפני סוף שנת התקציב הראשונה תתכנס ועדת הכספים לדיון בתקציב ובמצב המשק. הוועדה תקבל סקירה של המציאות הכלכלית ושל הנתונים הפיסקאליים המעודכנים, ותבחן את המתאם בין התחזיות שהכתיבו את התקציב למצב הקיים. אם יתרחשו שינויים דרמטיים במצב המשק, למשל עקב משבר כלכלי או הודות לצמיחה בשיעור מפתיע, תוכל הוועדה לבטל את התקציב לשנה הבאה. עם זאת, הוועדה תשמע לפני כן את עמדת משרד האוצר ותתבקש להציג נימוקים להחלטתה המבוססים על שיקולים מקצועיים גרידא. אחד החששות של גפני הוא צבירת כוח רב מדי באוצר במקרה של ביצוע תקציב דו־שנתי נוסף.
הלשכה המשפטית של הכנסת בודקת בימים אלה אם וכיצד ניתן ליישם את הצעתו של גפני, ומה יהיה התרחיש אם ועדת הכספים תבקש מהממשלה לתכנן תקציב חדש במקום חלקו השני של התקציב הדו־שנתי.
צפויים פיליבסטרים
הכוונה להעביר תקציב דו־שנתי יצרה שדה קרב בין הכנסת לממשלה: בעוד שבממשלה טוענים כי תקציב כפול ישדר יציבות למשק וישפר את הביצועים הכלכליים, בכנסת בטוחים כי אישורו יגרע מיכולת הפיקוח של הכנסת ויזיק למערך הבלמים והאיזונים בין שתי הרשויות.
לאורך החודשים האחרונים נרשמו קרבות מילוליים בין הצדדים, אך הקרב עבר לשלב מתקדם יותר לאחר ששר האוצר יובל שטייניץ הכריז לפני כחודש באופן רשמי על הכוונה להעביר תקציב דו־שנתי נוסף. מאז ההכרזה קידמה הממשלה את ההצעה במהירות אסטרונמית, ותוך כמה ימים הכינו באוצר הוראת שעה לתקציב דו־שנתי. הוראת השעה היא בדיוק זאת ששימשה להעברת התקציב הדו־שנתי ל־2009-2010. רק התאריכים שונו בה.
בהצבעה שקיימה הממשלה על הנושא נמנעו שרי העבודה, אך עדיין נמצא רוב להוראת השעה והיא הועברה לוועדת השרים לענייני חקיקה - שאשררה אותה בתחילת השבוע. כבר ביום רביעי הקרוב, יממה לפני היציאה לפגרה, צפויה הכנסת לאשר את ההצעה בקריאה ראשונה.
האופוזיציה מכינה את כל התחמושת האפשרית כדי לסכל את אישור הוראת השעה, שעשויה להכשיר את הקרקע לפגרה רגועה במיוחד עבור ראש הממשלה בנימין נתניהו, ולספק לו בהמשך שקט פרלמנטרי בשנתיים הבאות. במסגרת ההכנות שוקדת בימים האחרונים האופוזיציה על הכנת נאומי פיליבסטר שיינשאו במליאת הכנסת בליל יום רביעי, בתקווה להתיש את הקואליציה ולדחות את אישור ההוראה.
יו"ר ועדת הכספים הוא מוביל המאבק הראשי בכנסת. גפני מסביר כי "התקציב הדו־שנתי נוצר מכורח הנסיבות שהיו בתוקף ב־2009, דוגמת הקדמת הבחירות והמשבר הפיננסי העולמי. תקציב דו־שנתי פוגע בכוחם של משרדי הממשלה ומחזק את כוחם של הפקידים והחשבים של משרד האוצר". לטענת גפני, תקציב דו־שנתי נוסף יזיק לתדמיתה של הכנסת, והוא מוסיף אזהרה: "אם בממשלה יעשו משהו בלי לדבר איתנו, הם ייתקלו באופוזיציה מקיר לקיר. לא יאושר תקציב דו־שנתי בלא הידברות. שלא תהיה טעות".
ברקע הדברים ראוי לציין כי היחסים בין גפני לשר האוצר שטייניץ הידרדרו לאחרונה. גפני אף הודיע אתמול (ב') כי ביטל פגישה עם השר שתוכננה להיום, והסביר את הביטול כמחאה על יחסו של שטייניץ. גפני גילה בשבועות האחרונים כי לא מדובר במאבק פשוט. בעוד שלצדו התייצבו חברי ועדת הכספים וחברי הכנסת מהאופוזיציה, הממשלה העלתה את אישור התקציב הדו־שנתי על מסלול מהיר במיוחד, ולצדם של נתניהו ושטייניץ פועלים תומכים נוספים מאחורי הקלעים כדי לקדם את החקיקה בעניין בכנסת.
אחד התומכים הנלהבים ברעיון הוא מנכ"ל משרד ראש הממשלה אייל גבאי, ותומך אחר הוא יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ אופיר אקוניס. הן גבאי והן אקוניס בטוחים כי התקציב הכפול מגביר את יציבות המשק ומקדם תכנון ארוך טווח.
גם עיני מתנגד
בנאום בכנס המרכז הישראלי לניהול אתמול עלה מדבריו של יו"ר ההסתדרות עופר עיני כי הוא השלים עם כך שהתקציב הבא יהיה דו־שנתי. "הממשלה היא הריבון והיא שמחליטה בסופו של דבר", אמר.
לפני כשבועיים הודיע עיני כי הוא מתנגד לתקציב דו־שנתי. הוא הסביר כי "בשנת 2009 היו בחירות ולכן התקציב הועבר רק בחודש אוגוסט, כך שהיה כמעט בלתי אפשרי להעביר תקציב רק לשנה אחת ומיד אחר כך להתחיל לדון בתקציב ל־2010; אולם היום, כשאין את המגבלה הזאת, יש לחזור להתנהלות תקינה של תקציב חד־שנתי".
עיני הוסיף אז כי "תקציב דו־שנתי לא יאפשר את ההתאמות לשינויים הכלכליים הדינמיים. אני חושב שיש לקיים דיון בתקציב מדי שנה. אני לא רואה סיבה שלא לחזור להתנהלות תקינה".
גורמים שונים מעריכים כי תקציב דו־שנתי מחליש את כוחו של עיני, שכן הוא מקטין את יכולת ההשפעה שלו על מהלכים כלכליים באמצעות חוק ההסדרים כפי שעשה עם חוק ההסדרים האחרון, אז העביר באמצעותו שורה של חוקים הנוגעים ליחסי עבודה שהגדילו את כוחה של ההסתדרות.
במקביל שלח אתמול מרכז אדוה לשוויון וצדק חברתי מכתב לחברי הכנסת, שבו הם מתבקשים לדחות את ההצעה לתקציב דו־שנתי נוסף. אם ההצעה תעבור בכל זאת, מעלים במרכז אדוה הצעה דומה לזו של גפני, המאפשרת לכנסת לבצע ביקורת תוך כדי ביצוע התקציב. נוסף על כך מציעים במרכז כי במקרה של העברת תקציב דו־שנתי הוא יתייחס רק לתקציב משרד הביטחון, לתקציבי המשרדים הכלכליים ולתשלום חובות - תחומים שמהווים בתקציב 2009–2010 כ־40% מהתקציב.
במגזר העסקי מלגלגים
בכנס שהתקיים אתמול בתל אביב התגאה שר האוצר שטייניץ בכך שממשלת ישראל לא התמקדה בצעדי חירום לנוכח המשבר, כי אם בחרה ליישם תוכניות לטווח ארוך: "יישמנו תוכנית תקציבית דו־שנתית, התחייבנו להורדת הגירעון התקציבי בחמש השנים הקרובות, והנחנו יסודות לתוכנית להורדת מס לשבע השנים הקרובות".
בקרב גורמים מסוימים במגזר העסקי מתקבל "הישג" התקציב הדו־שנתי של שטייניץ בספקנות מהולה בגיחוך. מנהלים בכירים ברמת סמנכ"לים ומנכ"לים נוהגים לומר כי הם מופתעים מהחשיבות הגדולה שמייחס משרד האוצר למהלך, ומהעובדה ששר האוצר נוהג להזכירו מעל כל במה כהישג הגדול ביותר של מדינת ישראל.
בכיר בשוק ההון אמר לאחרונה כי בחברות גדולות, גם אם בעלות מחזור קטן בהרבה מזה של המדינה, נהוגה מזה שנים מסורת של תוכניות אסטרטגיות ארוכות טווח ושל הסתכלות קדימה, כך שבמובן זה שטייניץ והאוצר ממש לא ממציאים את הגלגל.
בכיר אחר הסביר כי נוסף על התכנון קדימה יש חשיבות גדולה לתכנון התקציב הפרטני של כל שנה ושנה, במיוחד בתקופות תנודתיות של חוסר ודאות. מנהל נוסף הסביר כי למרות שהוא פועל על פי תוכנית חומש, ומחזיק אפילו בתוכנית אסטרטגית ברזולוציה של עשור קדימה, הוא לא מוותר על תכנון תקציבי של כל שנה ושנה כעומדת בפני עצמה. לכן, אמר, עולה התמיהה כיצד תתגבר מדינת ישראל על מגבלות של תקציב קבוע לשנתיים במציאות כלכלית משתנה.
"יד המחוקקים על התחתונה"
בספטמבר־אוקטובר בכל שנה אמורה הממשלה להגיש לכנסת את התקציב וחוק ההסדרים. למרות שיו"ר ועדת הכספים הוא באופן קבוע חבר הקואליציה, יש לוועדה יכולת להקשות על העברת תקציב באמצעות עיכוב הדיונים עליו. מבחינה פוליטית המצב מורכב יותר, ומרבית חברי הוועדה נתונים למשמעת קואליציונית.
לעומת ועדת הכספים מחזיק משרד האוצר בכוח רב. שר האוצר יכול לאיים כי אם לא תיווצר הסכמה הוא ימשוך את התקציב. בכך הוא יוצר לחץ על חברי ועדת הכספים, משום שעל פי החוק לכנסת יש עד ה־31 במרץ לכל המאוחר לאשר את תקציב אותה שנה. אם תקציב לא מאושר עד אז מפוזרת הכנסת לקראת בחירות חדשות, שבסופן לא בטוח שחברי הכנסת יזכו שוב במושבם.
יתרון נוסף של האוצר הוא בצבירת ידע - רק חמישה מחברי ועדת הכספים היום ישבו בה גם בכנסת הקודמת. מעבר לכך, המחויבות של חברי ועדת הכספים מפוזרת בכמה ועדות, במיוחד באקלים הנוכחי שבו חלק ניכר מהקואליציה יושב בממשלה ולא בוועדות. חוסר ההתמדה מחזק את כוחו של האוצר בדיונים על התקציב.
"בכל דיון מקצועי, כבר בנקודת הפתיחה יד רוב המחוקקים היא על התחתונה", אומר ח"כ שי חרמש, חבר ועדת הכספים מאז 2006. "זמן הלמידה של המחוקקים קצר, וזאת מול פקידי האוצר שכל עיסוקם הוא רק בהכנת התקציב. מי שיותר מקצועי וממולח מנצח". לדעת חרמש השאלה היא עד "כמה מוכנים גפני ומפלגתו ללכת עד הסוף ולהראות שהם עוזבים את הקואליציה". לדבריו, סביר שלגפני וחבריו למפלגה "יינתן פיצוי פוליטי כזה או אחר, שיפצה אותם על עוגמת הנפש".
סייעה בהכנת הכתבה: נעמה סיקולר
