התאחדות התעשיינים: חוק האריזות כולל יעדים ולוחות זמנים לא ריאליים

בכנס התאחדות התעשיינים שהתקיים היום בנושא חוק האריזות, חשפה ההתאחדות את השגותיה לגבי תזכיר החוק. "מדובר במהפכה", אמר מנכ"ל התאחדות יודקה שגב, "אך זה לא סוד שיש לנו כמה הערות. יש לנו קושי להסביר לתעשייה מה גודל המשמעות של השינוי המדובר בנושא הטיפול באריזות ובפסולת. כמו

נציג איגוד הכימיה והאחראי על איכות הסביבה בהתאחדות, ניר קנטור, אמר כי החוק כולל דרישות מוגזמות, כמו איסור מוחלט של הטמנה בשנת 2020, דרישות הדיווח, המעקב ופיקוח מהיצרנים, והיעדר זמן היערכות ופיילוט ליישום. קנטור הוסיף, כי "הם לא רואים את לוחות הזמנים כסבירים וכי היעדים ולוחות זמנים שנקבעו אינם ריאלים. בנוסף, החוק נותן עודף סמכויות למשרד להגנת הסביבה – סמכויות פיקוח, שיפוט וענישה ללא כל אפשרות להשיג על ההחלטה".

בהתאחדות דוחפים לביצוע פיילוט ליישום החוק ברשויות מקומיות נבחרות, אולם לדברי ההתאחדות, טרם קיבלו את אישור הרשות להגבלים עסקיים להקמת תאגיד מיחזור.

חוק האריזות צפוי לחול על כל אריזות הפסולת הביתית ואריזות הפסולת התעשייתית, כולל אריזות המשמשות להובלת מוצרים. אריזות הבקבוקים הגדולים (מעל 1.5 ליטר), אריזות פסולת מסוכנת ואריזות הפסולת רפואית מוחרגים מהחוק. החוק צפוי להיכנס לתוקפו ב-2011, (בהנחה שהליך החקיקה יסתיים עוד השנה), אז יעמוד יעד המיחזור הכולל על 30%, ב-2012 יעמוד יעד המיחזור 40%, ב-2013 - 50% וב-2014 - 60%.

כיום אזרח במדינת ישראל מייצר יותר מקילו וחצי ביום פסולת. כמות הפסולת בישראל הולכת וגדלה בקצב של 5% כל שנה. הפסולת הולכת ברובה להטמנה ולא לשימוש חוזר.

השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, אמר בכנס כי "מדינת ישראל היא בין המדינות המפגרות ביותר בטיפול בפסולת". לדבריו, אזרחי ישראל מייצרים 5.5 מיליון טון פסולת בשנה, כאשר מיליון מהם הן האריזות. מדובר בשוק שלם וכלכלי שלא קיים היום במדינת ישראל".

ארדן ציין, כי בכוונתו לשתף פעולה עם מרכז ההשקעות במשרד התמ"ת כך שמפעלים שעליהם יוטלו חובות מיחזור במסגרת חוק האריזות וחובות טיפול בזיהום אוויר במסגרת חוק אוויר נקי, יוכלו לקבל סיוע מהממשלה במסגרת הרכז ההשקעות. "אני כן מכיר בכך שהממשלה צריכה לנסות ולראות איך ניתן לסייע למפעל להתמודד עם הדרישות הסביבתיות", אמר ארדן. מאז הופץ תזכיר החוק לפני כחוק התקבלו במשרד להגנת הסביבה 60-70 הערות.

נשיא קוקה קולה, רוני קוברובסקי, שדחף את קידום החוק במסגרת הניסיון להדוף את הרחבת חוק הפיקדון לבקבוקים הגדולים, העביר ביקורת על אי הבהירות לגבי עמדת הרשות להגבלים עסקיים בנוגע להתאגדות היצרנים. "במדינת ישראל היינו צריכים להסביר לממונה מה יכול לקרות אם התעשיינים ישלבו כוחות. לא מדובר פה במצב של הפקת רווחים אלא בצמצום עלויות, כי בסופו של דבר העלויות מגולגלות על הצרכן הסופי. בינתיים אנחנו מקבלים איתות חיובי מהממונה על ההגבלים, אך עדיין לא קיבלנו את האישורים וקשה מאוד לצאת לדרך".