תקציר מנהלים: ראיון עבודה מהיר עם יובל שטייניץ
שר האוצר: "כשפישר האשים את האוצר בהדלפות בנושא השכר בבנק ישראל, הוא עשה שגיאה. גם הנגיד עושה טעויות. אני יכול להגיד לך שהוא התנצל על הטענות האלה, גם פומבית וגם בפניי אישית"
בן 51. שר האוצר וחבר כנסת מטעם הליכוד. בשבוע שעבר הודיע כי סיכם עם ראש הממשלה על מעבר לתקציב דו־שנתי ועל כלל תקציבי חדש שיאפשר להגדיל את הוצאות הממשלה. ההצעות יובאו היום לאישור הממשלה
1.הממשלה תדון היום בשתי הצעות של משרד האוצר: להפעיל שוב תקציב דו־שנתי, ולאשר כלל שיאפשר הגדלת ההוצאה התקציבית של הממשלה. מה עומד מאחורי ההצעות האלה?
"שני הצעדים האלה הם מהלכים שמשלימים זה את זה וביחד הם מהווים רפורמה, או מיני־מהפכה, בניהול הכלכלי והתקציבי במדינת ישראל. אנחנו עוברים לפאזה חדשה בתכנון הכלכלי".
2.הכוונה היא לעבור באופן קבוע לתקציב דו־שנתי?
"מדובר בינתיים רק על השנתיים הבאות, אבל הכוונה היא שזה יאפשר לנו להחליט סופית על מעבר לתקציב דו־שנתי. 2013 היא שנת בחירות, ואנחנו מניחים לכן שבשנה זו נציג שוב תקציב חד־שנתי, אבל במהלך אותה שנה נקבל החלטה מושכלת לגבי העתיד ונחליט סופית אם ישראל אכן עוברת לתקציב דו־שנתי. אגב, קרן המטבע הבינלאומית בוחנת כעת אפשרות להמליץ לחלק גדול מהמדינות בעולם לחקות את המודל הישראלי וללכת בעקבותינו".
3.מה אתה עונה למתנגדים לתקציב הדו־שנתי, שטוענים שהוא מחליש את כוחה של הכנסת מול הממשלה?
"אני עונה להם שזה לא נכון. אני שומר בקנאות על כבוד הכנסת, אבל מה שטוב למדינה ולכלכלה נכון גם מבחינה דמוקרטית, ואין כאן שום פגיעה בכנסת - שתמשיך לפקח על התקציב גם בעתיד. התקציב הדו־שנתי חוסך מיליוני שעות עבודה במשרדי הממשלה השונים לטובת המשק והכלכלה. אנחנו גם שומעים מהמגזר הפרטי שזה מאוד מקל על החברות, שיודעות עכשיו מראש מה יהיה התקציב הממשלתי. זה צעד נכון כלכלית, וכל העולם ילך לקראת זה. כל רעיון חדש נתקל תמיד בהתנגדויות".
4.ומה לגבי הכלל החדש שיאפשר להגדיל את ההוצאה התקציבית של הממשלה?
"עד היום הגדלנו כל שנה את ההוצאות בתקציב ב־1.7%, שהוא שיעור הגידול הממוצע של האוכלוסייה, כך שרמת השירותים של הממשלה נותרה ברמה קבועה. מאחר שהצמיחה הריאלית בישראל בשנים האחרונות גדולה יותר משיעור הגידול באוכלוסייה, המשמעות של היצמדות לכלל הקיים היא שחלקה של הממשלה בתוצר הולך ומצטמצם. לפי המשל של ראש הממשלה בנימין נתניהו על השמן והרזה, המגזר הממשלתי לא יכול להיות שמן יותר מהמגזר הפרטי, ואכן ירדנו עד לרמה שבה הממשלה מהווה כ־42% מהתוצר, מה שמציב אותנו בחלק התחתון של הממוצע בקרב מדינות ה־OECD. עכשיו האיש השמן כבר מספיק רזה, אז נעשה לו עוד דיאטה, אבל לא דיאטה חריפה.
"הגידול בהוצאה התקציבית יותנה בהקטנת היחס בין החוב הציבורי לתוצר, ויחושב מדי שנה על פי שלושה משתנים כלכליים: הגידול הממוצע בצמיחה בעשר השנים האחרונות, יעד היחס בין החוב לתוצר (כיום 60%, בהתאם לאמנת מאסטריכט), והיחס בין החוב לתוצר בפועל (כיום 80%). כלומר, הכלל הזה מאפשר לנו גם לשפר את השירותים לאזרחים וגם להמשיך ולהקטין את החוב הלאומי שלנו.
"אני גם מתכוון לומר היום בממשלה שלא נסתפק ביעד חוב־תוצר של 60%. מכיוון שאנחנו נמצאים במצב גיאו־פוליטי לא פשוט במזרח התיכון, עדיף שיעד החוב־תוצר שלנו יהיה נמוך מזה שנקבע באמנת מאסטריכט. כאשר נתקרב ליחס חוב־תוצר של 65% - ולהערכתי זה יקרה בעוד שש־שבע שנים - נציג במקום יעד של 60% יעד של 50%, שצריך להיות יעד החוב־תוצר הסופי של מדינת ישראל".
5. נפגשת השבוע בפריז עם מזכ"ל ה־OECD, אנחל גוריה. מתי תצטרף ישראל לארגון?
"אני מקווה מאוד שזה יקרה כבר במאי, אבל יכול להיות שזה ייקח עוד כמה חודשים. אני לא יכול להתחייב במאה אחוזים".
6.מה דעתך על הדברים שאמר לאחרונה הנגיד סטנלי פישר, שהאשים את האוצר בהדלפות בנושא השכר בבנק ישראל?
"פישר עשה שגיאה, ואתה צריך לשאול אותו מדוע הוא עשה את השגיאה הזאת. חבל, אבל מה לעשות, גם הנגיד עושה טעויות. אני יכול להגיד לך שהוא התנצל על הטענות האלה. הוא התנצל גם פומבית בהודעה שפרסם, והוא גם בא אליי אישית. הוא הסביר שהוא התכוון לתקופות עבר ולא לתקופה הנוכחית. מבחינתנו, כל הפרשה הזאת כבר מאחורינו. בוא נגיד כך: לא נהיה קטנוניים. ההחלטות שלנו לא מתקבלות על סמך פליטת פה כזאת או אחרת".
7. בעוד חודשיים מסתיימת תקופת הכהונה הראשונה של פישר. תמליץ לממשלה להעניק לו עוד תקופת כהונה?
"אענה לך כך: הנגיד הוא בהחלט נכס למדינה ולכלכלת ישראל. אז תבין מזה מה שאתה רוצה. אני חושב שאתה יכול להבין מזה מה אני חושב".
לכתבות נוספות במוסף "כלכליסט" לחצו כאן