הנפילה מהאולימפוס: טרגדיה יוונית בשש מערכות
חנויות האופנה באתונה ריקות. הרחובות הומים מפגינים מתוסכלים. העבודה בנמל התעופה משובשת, ונהגי המוניות שובתים. הצעירים מובטלים, אבל יושבים בבתי הקפה. בלשכתה של שרת הכלכלה רגוע, אבל תוכנית ההבראה שהיא מציגה כואבת מאוד, ואולי כלל לא ריאלית. כתב מוסף כלכליסט במסע לאורכו ולרוחבו של המשבר הכלכלי שמאיים להפיל את יוון ולגרור למטה את האיחוד האירופי כולו
גל החום שפקד את ישראל בשבוע שעבר הלם גם מצדו השני של הים התיכון, והפיח באתונה רוחות של קיץ אינדיאני. השיטוט ברחובות העיר היה נעים במיוחד, מזמין מאוד, אבל לב העיר היה ריק. כיכר סינטגמה שוממת, וברחוב סטדיו הראשי התנועה דלילה.
זה זמן טוב לשופינג באתונה. החנויות לאורך סטדיו, שדרת האופנה המרכזית של העיר, מציעות כבר חודשיים מחירים של סוף עונה, ברוב המקרים עד 70% הנחה. ואין קונים. "אנחנו מוכרים השנה הרבה פחות מבשנה שעברה", מאשרת סופיה, מוכרת צעירה ומשועממת באחת החנויות ברחוב. "בשנה שעברה היה המשבר הכלכלי הגלובלי, אבל עכשיו, עם המשבר הפרטי שלנו, המצב רע הרבה יותר ממה שהיה בעבר".
המשבר של יוון הוא בעצם לא כל כך פרטי. הוא מאיים על החנויות ברחוב סטדיו, על עובדי המגזר הפרטי והציבורי, על הגמלאים, על הצעירים שמתקשים למצוא עבודה. הוא עלול להטביע מדינה שלמה, שבמקרה הטוב עומדת על ספן של רפורמות חדות וכואבות ובמקרה הרע תלויה מעל תהום פשיטת הרגל. אבל הוא גם מהדהד ברחבי אירופה, ובעיקר במדינות האיחוד, שחוששות מפגיעה מתמשכת במעמד היורו. הכלכלה היוונית מהווה רק 2% מהתוצר של האיחוד, אבל אפקט דומינו שיגלגל את המשבר למדינות אחרות הוא איום ממשי.
הפגת עובדים במגזר הציבורי באתונה, במחאה על תוכנית ההבראה המתוכננת. השלט אומר: "אני לא משלם" צילום: בלומברג
והמשבר היווני הוא גם שיעור. על הפינות שממשלות עיגלו בדרך לאיחוד האירופי. על כך שגם אם במשך עשור אתה מורח את כולם כל הזמן, יגיע הרגע שבו הכל יקרוס. על המחיר שמשלמים העובדים על הטעויות המתמשכות של הממשלות. על מה באמת שווה סולידריות של גושי מדינות. ועל איך הגלובליזציה, מקור השפע בימים טובים, היא סופה הרסנית בעתות משבר.
כי בשעה שרחוב סטדיו ריק מקונים, במתחם הקניות הסמוך שבמדרחוב ארמו יש תנועת אנשים ערה. נעים בין החנויות, סוחבים שקיות. קונים, מתעלמים מדיווחי התקשורת על הימים הקשים שבדרך. מדרחוב ארמו לא מפחד מהמשבר. הוא משובץ סניפים גדולים של רשתות אופנה בינלאומיות. גם אם יוון תפשוט את הרגל, מרקס אנד ספנסר תמכור שם עניבות.
"החנויות בארמו לא אומרות דבר על המשבר הכלכלי ביוון", מסביר עו"ד טאנסיס קנלופולוס, מזכיר לשכת המסחר יוון־ישראל. "התמונה האמיתית של המשבר היא מה שאתה רואה בסטדיו. שם, וברחובות ראשיים אחרים בעיר, החנויות באמת ריקות. בפרברים של אתונה המצב קשה עוד יותר: חלק גדול מהחנויות שם עומדות כמעט ריקות במשך כל שעות היום, וכמה מהן מתחילות כבר ממש להיסגר. ענף המסחר ביוון בנוי בעיקר מעסקים קטנים, מחנויות משפחתיות. רוב החנויות בסטדיו הן חנויות ותיקות שעוברות מאב לבן כבר עשרות שנים. והן אלו שניצבות עכשיו בפני סכנת סגירה ממשית".
מערכה ראשונה - הברית קורסת
סימני המשבר הכלכלי ביוון היו כתובים על הקיר כבר לא מעט זמן, אבל כולם התקשו לקרוא אותם. לא האזרחים, לא העולם, לא הממשלה הסוציאליסטית שנבחרה באוקטובר האחרון, כשכבר היה ברור שמשהו לא טוב רוחש באימפריה העתיקה. נדרשו שלושה גופים מקצועיים זרים - ענקיות דירוג האשראי הבינלאומיות סטנדרט אנד פור'ס, מודי'ס ופיץ' - כדי להרים את המסך. בדצמבר הודיעו שלוש החברות, בזו אחר זו, על הורדת דירוג האשראי של יוון. זהו צעד דרמטי, ומודי'ס אף הוסיפה והזהירה כי חוסנו של האשראי הרב שנטלה ממשלת יוון נשחק בהתמדה וכי הבעיות של המשק המקומי הן ארוכות טווח.
הפקק בעקבות הפגנת עובדי אולימפיק, בסוף השבוע. הנהגים לא צופרים או מתווכחים, כולם באותה צרה צילום: אמנון אטד
הורדת הדירוג הגיעה לאחר שהתברר כי הגירעון בתקציב גדול בהרבה משדווח בעבר. רק באוגוסט הצהירה הממשלה הקודמת כי הגירעון יעמוד על 6%; עם הקמתה באוקטובר חשפה הממשלה החדשה כי למעשה מדובר בגירעון של כ־12.7% מהתמ"ג (כ־33 מיליארד יורו). החוב הלאומי הכולל הגיע לכ־300 מיליארד יורו. לשם השוואה, הגירעון הגרמני עומד על 3%, והצרפתי על 5.8%; יחס החוב־תוצר של גרמניה עומד על 78%, של צרפת על 82% ושל יוון - על כ־113%.
בשנה החולפת ירדו ההשקעות הזרות ביוון ב־10%, היצוא הצטמצם ב־16%, היבוא צנח ב־25%. החוב העצום של ממשלת יוון גרר ירידה חדה בשערי איגרות החוב שלה ועלייה בריבית שהיא נאלצת לשלם על איגרות חוב חדשות: הממשלה היוונית מגייסת כעת הון בריבית שנתית של 6%, לעומת 2.5%-3% שמשלמות מדינות אחרות באיחוד על הלוואות זהות.
מספרי המקרו הללו מורגשים היטב בציבור. שיעור האבטלה ביוון כיום הוא כ־9%; בעוד שנתיים הוא עתיד לעמוד על לא פחות מ־12.5%. בקרב הצעירים (עד גיל 35), האבטלה היא של כמעט 25%. העסקים במשק היווני דיווחו בשנה החולפת על צניחה של 26% בהכנסותיהם. כדי להתמודד עם המצב וליהנות גם מסיוע של האיחוד האירופי גובשה תוכנית הבראה כואבת, שנועדה להוריד את הגירעון ל־2% עד 2013 וכוללת צמצום המגזר הציבורי, הקפאות שכר ורפורמת מסים נרחבת, כולל ביטול כל הטבות המס הקיימות. מבחינות רבות, אם כן, המשבר נמצא רק בראשיתו.
לוקה קצלי, שרת הכלכלה: "היתה מתקפה ספקולטיבית על היורו, באמצעות איגרות חוב של יוון. הם משחקים נגד האג"ח, ונגד היורו. אם יתרחשו התקפות ספקולטיביות על מדינות נוספות באיחוד, היורו יירד עוד יותר"
באופן טבעי, הקשיים הכלכליים של יוון, שחברה בגוש היורו מאז 2001, משפיעים גם על המטבע המאוחד של אירופה; מתחילת השנה הוא ירד בכ־5% ביחס לדולר. כדי למנוע את המשך ההידרדרות, גיבשו באיחוד חבילת סיוע ליוון, שכוללת ערבויות והלוואות בכ־25-20 מיליארד יורו. כל מדינה שתתרום לחבילת הסיוע - גרמניה, למשל, כנראה תעניק 20% ממנו - היא מדינה שמתמודדת עם ביקורת מבית על ההתגייסות למען יוון.
ירידת היורו, החשש מאפקט דומינו ובעיקר התנהלות הממשל היווני לפני המשבר ובמהלכו, הקימו על יוון לא מעט משכניה. כמו בגלגול משונה של ההיסטוריה, את המכות הכואבות ספגה אתונה מרומא. "האמת הפשוטה היא זאת: הם שיקרו", הכריז לפני כחודש העיתון הכלכלי החשוב באיטליה, "24 שעות", "והם עשו זאת כעת, ממש כמו ב־2001, כאשר יוון הצטרפה לגוש היורו באמצעות הערכות מזויפות על היקף חובה הציבורי (...) ממשלת אתונה משוכנעת שהיא מצאה דרך מילוט מהירה: 'אין לנו צורך בסיוע', הצהיר שר האוצר היווני ג'ורג' פאפאקונסטנטינאו בכמה הזדמנויות. בדרך זו הוא מנסה לגרום לעולם להאמין שהמשבר היווני אינו נוגע לשותפותיה של מדינתו. אבל גוש היורו אינו פועל כך: ההחלטות הכלכליות של כל ממשלה החברה בו משפיעות על כל יתר המדינות החברות, והתנהגות הגונה אינה רק אפשרות אחת לבחירה. יש צורך להתחיל מהדבר הבסיסי ביותר: לומר אמת".
האם ביוון הקשיבו לו? האם ראש הממשלה ג'ורג' פאפאנדראו אמר אמת כשהתראיין השבוע ל־BBC? "בשלב זה אין לנו צורך ללוות כספים, צורכי ההלוואות שלנו מכוסים עד אמצע מרץ", הכריז פאפאנדראו. "על אף המדדים הכואבים, אנחנו זוכים לתמיכה של 50%-60% מהאוכלוסייה. לא ראיתי דבר דומה מלבד במשחקים האולימפיים ב־2004 - יש תחושת אחדות של העם היווני, שמעוניין בשינוי".
מערכה שנייה - זאפיריס חוסם את אתונה
אין ספק שהעם היווני מעוניין בשינוי, רק שנראה כי זה לא השינוי שאותו מובילה הממשלה. כמעט כל מוסד רשמי או פינה ברחוב צועקים התנגדות, לצעדי השלטון או לכוחו הדורסני של האיחוד האירופי. בנמל התעופה עמדות המכס נטושות; המוכסים, שאמורים להיפגע קשה מתוכנית החירום הממשלתית, שובתים. שאר עובדי הנמל שבתו לפני שבועיים, כמו בתי החולים ובתי הספר. הכבאים יצאו לרחובות. בסוף השבוע, דווקא בסוף השבוע, הושבתה תנועת המוניות. שיחת היום היתה עליית מחירי הדלק - מ־1.1 יורו ל־1.4 יורו לליטר. עליות המחיר הבאות כבר בפתח, עם הטלת עוד מסים על האלכוהול, הסיגריות והטלפונים הניידים ממקומות העבודה. מגזר אחרי מגזר גובר הזעם, הן על הממשלה המקומית והרפורמות הכואבות שלה והן על האיחוד ועל הדרישות המחמירות שבהן הוא מתנה את הסיוע. כמעט מדי יום מתקיימת במרכז העיר הפגנה גדולה.
הגמלאים, למשל, התכנסו בסוף השבוע ליד כיכר אומניה, ויצאו לצעדה קולנית במרכז הכביש הראשי. כשאני שואל מה הם מבקשים, כולם מסמנים בתנועת האצבעות הבינלאומי של ספירת כסף. הקריאות נגד הממשלה קצובות, אחידות, עד שקול אחד שואג מעליהם: "הלאדה קפוט! הלאדה קפוט!". יוון גמורה.
יום קודם לכן התגודדו מאות מעובדי חברת התעופה אולימפיק מול כיכר סינטגמה. באוקטובר הפריטה הממשלה את החברה, ושלחה אלפים מהם הביתה. עכשיו הם מחכים למשכורות ולפיצויים, שלא קיבלו מאז הפיטורים. "לממשלה יש חובות גדולים ואין לה כסף לשלם את מה שמגיע לנו", מסביר לי אחד המפגינים, "אף שהממשלה הקודמת חוקקה חוק שמבטיח את הזכויות שלנו. לכן החלטנו לקיים מחאה שקטה, ומחר נבוא לכאן שוב".
זאפיריס, ממפוטרי אולימפיק ומראשי המפגינים נגד השלטון: "הממשלה מדברת עם האיחוד בבריסל, אבל לא איתנו. תאמין לי, באוגנדה ובטוגו המצב טוב יותר. יוון חברה באיחוד? בווייטנאם ובתאילנד הממשלות יותר טובות" צילום: אמנון אטד
תוך שניות הם גולשים לכביש וחוסמים את אחד מעורקי התנועה הראשיים של העיר. עשרות מוניות צהובות תקועות שם, אבל איש מהנהגים אינו צופר במחאה או מתווכח עם המפגינים. כולם באותה צרה. שני שוטרים שנקלעו למקום אינם עושים דבר. שעתיים אחר כך, המפגינים עדיין חוסמים את הכביש. עכשיו הם מתגודדים בקבוצות קטנות, שותים קפה מכוסות נייר. כל העסק נראה כמו פיקניק חביב. מספר השוטרים גדל בינתיים, אבל גם הם אינם מפזרים את המפגינים או משחררים את התנועה.
וכל השעות הללו, אדם מגודל וחייכן אחד לא עוזב את המוטות של כרזת המחאה המרכזית, ובין לבין מחלק הוראות למפגינים האחרים. קוראים לו זאפיריס. עבד באולימפיק במשך 26 שנה, עד גל הפיטורים הגדול באוקטובר. גם החיוך הרחב שלו לא מצליח להסתיר את התסכול הגדול: "הממשלה מכרה את החברה ואנחנו נשארנו בלי משכורות, בלי ביטוח סוציאלי, בלי כלום. כבר שלושה חודשים אני לא מקבל שכר. בינתיים אני גם לא יכול לעבוד בעבודה אחרת, כי אני מחכה לראות מה ייגמר עם כספי הפיצויים שמגיעים לנו".
איך זה שאתם מפגינים במשך שעות והמשטרה אפילו לא מנסה לפנות את הכביש?
"אצלנו לכל אחד יש חוק משלו; לממשלה יש חוק משלה, לנו יש חוק משלנו וגם למשטרה יש חוק משלה. כל אחד עושה מה שנראה לו. המשטרה כנראה חיה בסרט אחר".
איך כל זה ייגמר?
"אני לא יודע. אף אחד לא מדבר איתנו. הממשלה שלנו מדברת עם האיחוד האירופי בבריסל, אבל לא איתנו. וזה אחרי שהאיחוד נתן לממשלה מיליונים כדי לממן את סגירת החברה. תאמין לי, באוגנדה ובטוגו המצב טוב יותר. יוון חברה באיחוד האירופי? בווייטנאם ובתאילנד הממשלות מתנהגות יותר טוב לאזרחים שלהן".
ככה אתה מדבר על ממשלה סוציאליסטית שרק עכשיו נבחרה?
"אני קומוניסט. אני לא מפחד מאף אחד".
מערכה שלישית - שרת הכלכלה יוצאת לקרב
מחלון לשכתה של פרופ' לוקה קצלי, שרת הכלכלה של יוון, בקומה השישית בבניין ממשלתי ברובע אמבלוקיפי, נשקפים גגותיה של אתונה. מעליהם מזדקר פתאום גשר מיתרים ענק, כמו בכניסה לירושלים. גם לו אחראי האדריכל הספרדי קלטרווה וגם הוא תקוע על ציר תנועה עמוס ובעצם אינו מוביל לשום מקום. ממש כמו המשק היווני.
אין לקצלי (58) כל כוונה לייפות את המציאות. רק ארבעה חודשים היא משמשת שרת הכלכלה, התחרותיות והספנות מטעם מפלגת השלטון הסוציאליסטית הפאן־הלנית (PA.SO.K). עם הניסיון והקשרים שלה, היא כנראה הבחירה המושלמת לתפקיד בעיצומו של משבר כלכלי: דוקטור לכלכלה מפרינסטון, לשעבר ראש המחלקה לכלכלה באוניברסיטת אתונה ומנהלת מרכז הפיתוח של הארגון לשיתוף פעולה כלכלי (OECD), ואשתו של גראסימוס ארסניס, לשעבר שר ההגנה של יוון. ואגב, היא ידידת ישראל: "יש לי שם כמה חברים - סטנלי פישר, יעקב פרנקל - מימיי בפרינסטון", היא מגלה. בימיה ב־OECD פעלה רבות לצירוף ישראל למרכז הפיתוח של הארגון, וגם ביקרה כאן פעמיים בשנות התשעים. למעשה, היא ובעלה היו נציגי יוון להלוויית רבין.
עובדים במגזר הציבורי שורפים את דגל האיחוד. זעם על הדרישות המחמירות של האיחוד מיוון צילום: אי פי אי
היא מדברת בנועם, בשלווה. האווירה במשרד נינוחה למדי, מנוגדת למתח שברחובות. זו רק אשליה - משרד הכלכלה נמצא כעת ממש בעין הסערה. "אין ספק שאנחנו ניצבים בפני קשיים כלכליים גדולים", היא מודה ומתחילה לפרט, "שאיתם עלינו להתמודד בשלוש חזיתות. ב־2009 חווינו התרחבות לא מוצדקת של החוב הציבורי. הגירעון גדל לשיעור של 12.7% מהתוצר, במקום יעד של 3.5%. הפער בין שני נתונים אלה מסתכם בכ־25 מיליארד יורו. החזית השנייה היא הנסיגה שנרשמה בשנה שעברה בכלכלה היוונית, אחרי העליות של השנים הקודמות. החזית השלישית היא המשבר בתחרותיות של המשק היווני, שגרם בשנה שעברה להתרחבות הגירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים עד לרמה של 12.8% מהתוצר.
"זו המציאות שניצבה בפניה של הממשלה החדשה. באוקטובר, לאחר הבחירות, היינו צריכים להתמודד עם שלוש הבעיות בו־זמנית: לייצב את התקציב ולהקטין את הגירעון העצום, לבלום את המשבר הכלכלי, ולגבש תוכנית השקעות ורפורמות כדי לתקן את המצב ולשפר את התחרותיות של המשק היווני. אלה האתגרים שניצבו בפנינו כשגיבשנו את תוכנית הייצוב והצמיחה, שאושרה החודש על ידי הנציבות האירופית".
התוכנית המפורטת, שהיתה תנאי לקבלת חבילת הסיוע מהאיחוד, משתרעת על פני לא פחות מ־55 עמודים. היא אמורה להקטין את הגירעון הממשלתי ב־4% מהתוצר השנה, ובשיעור דומה גם בשנה הבאה - חיסכון מצטבר של יותר מ־20 מיליארד יורו. הצעדים העיקריים בדרך ליעד הזה הם קיצוצי שכר והקפאת מספר העובדים בשירות הציבורי, רפורמה מקיפה במערכת המסים כדי להגביר את הגבייה - החסר בגביית המסים נאמד ב־31 מיליארד יורו - וביטול רוב הטבות המס. עיון בפרטי תוכנית ההבראה היוונית, אגב, מגלה דמיון מדהים לתוכניות ההבראה ולקיצוצי התקציב שנעשו בישראל בשני העשורים האחרונים: החל בהקפאת מספר עובדי השירות הציבורי ופגיעה בשכרם וכלה בתוכניות להגדלת שיעורי המס על דלק, אלכוהול, סיגריות וטלפונים סלולריים מהעבודה ובהצעות לצמצום מספר הרשויות המקומיות. גם הסיבות לדמיון ברורות: גם ביוון המגזר הציבורי מנופח ולא יעיל, שיטת השכר מסורבלת מאוד, ומערכת המסים מלאת פרצות שמזמינות העלמות מס נרחבות.
מה המשמעויות של התוכנית מבחינת הציבור?
"התוכנית תשפיע על אזרחי יוון בשלושה מישורים", מסבירה קצלי. "השכר במגזר הציבורי יוקפא, ובגלל המבנה המיוחד של השכר ביוון, המורכב משכר יסוד ומענקים שונים, השכר הכולל בפועל יקטן. מספר העובדים במגזר הציבורי יוקפא, והרפורמה הכוללת שנבצע במערך המיסוי תילחם בהעלמות המסים ותבטל את מרבית הפטורים, כך שיהיו כאלה שישלמו יותר מס. במקביל, אנחנו רוצים להגן על בעלי ההכנסות הנמוכות ולחלק מחדש את הנטל. המוטו שלנו הוא 'מי שיכול יותר, ישלם יותר, ומי שיכול פחות, ישלם פחות'".
יהיו גם פיטורים במגזר הציבורי?
"לא. השנה מספר העובדים במגזר הציבורי יוקפא, ובשנה הבאה על כל חמישה עובדים שיפרשו, יתקבל לעבודה רק עובד אחד".
במילים אחרות, מדובר בתוכנית כואבת שתפגע במיליוני אזרחים. יש לא מעט גורמים, ביוון ומחוצה לה, שמטילים ספק ביכולת הממשלה שלכם ליישם אותה.
"זאת אמנם תוכנית שאפתנית, אבל היא גם מציאותית וניתנת למימוש, ומאז אוקטובר אנחנו למעשה מיישמים אותה בלי לסטות ימינה או שמאלה".
האיש ברחוב צריך להיות מודאג מהמצב?
"האיש ברחוב מודאג מהמצב כבר זמן רב, ולכן, בין השאר, האזרחים בחרו במפלגת פאסוק ברוב מרשים (כ־44%)".
מערכה רביעית - הספקולנטים תוקפים
המהפך השלטוני היה תגובה ישירה להתנהלות הכלכלית של הממשלה הקודמת. "אנחנו לא ראויים ליחס שמפגין כלפינו כיום האיחוד האירופי, אבל לצערי אני חייב לומר שהרווחנו אותו בצדק בשל ההתנהגות שלנו במשך שנים", אומר טאנסיס קנלופולוס מלשכת המסחר יוון־ישראל. "המשבר היה כאן די הרבה זמן ורק החמיר, אבל הממשלות הקודמות פשוט לא גילו במשך שנים את הנתונים האמיתיים. למשבר עצמו יש כמה סיבות: המשבר הפיננסי הגלובלי, שיטת מיסוי שאפשרה העלמות מס רבות במשך שנים, מגזר ציבורי מנופח ולא יעיל עם אלפי אנשים שלא עושים דבר ומקבלים 14 משכורות בשנה, ומערכת בנקאות שהעניקה אינסוף הלוואות ללא כל ביטחונות. נוסף לכך, מערכת מסועפת של צ'קים דחויים יצרה שוק כספים וירטואלי עם בועת צ'קים שלא כובדו בהיקף כולל של כ־2 מיליארד יורו".
מה באמת האחריות של הממשלה הקודמת למשבר הנוכחי, אני שואל את השרה קצלי, מה עם הסתרת הנתונים? קצלי זהירה מאוד: "חלק מהנתונים שפרסמה הממשלה הקודמת היו חובות של בתי החולים שאותם לא ציינה בתקציב. במקרים אחרים נהגה הממשלה לדחות תשלומים שונים שהיא היתה חייבת למגזר הפרטי".
ומה לגבי הטענה שהממשלה שיחקה עם נתוני החוב באמצעות עסקות החלף עם בנק ההשקעות האמריקאי גולדמן זאקס (ראו תיבה)?
"זה סיפור ישן יותר, ולדעתי הוא גם לא רציני. הרבה ממשלות, לא רק יוון, עשו בעבר דברים דומים, תחת עינו הפקוחה של האיחוד".
איך קרה שהכל התפוצץ עכשיו?
"זה קרה משום שבזמן שבו נאלצנו להתמודד עם הבעיות האמיתיות של המשק התרחשה מתקפה ספקולטיבית על היורו, באמצעות איגרות חוב של ממשלת יוון".
רגע השיא של העשור, טקס פתיחת אולימפיאדת אתונה ב-2004. מתקני הספורט יועמדו למכירה צילום: בלומברג
מתקפה ספקולטיבית מצד מי?
"מצד קרנות גידור, קרנות הוניות ומוסדות אחרים שביצעו פעולות שורט (מכירה בחסר) של יורו ואיגרות חוב יווניות. כתוצאה מפעולות אלה מרווחי הריבית בין האג"ח היווניות לאג"ח המקבילות של ממשלת גרמניה גדלו ליותר מ־3%. במקביל מנסים אותם גופים ספקולטיביים ללחוץ על מוסדות האיחוד ועל הבנק המרכזי של אירופה (ECB) להודיע על תוכנית סיוע ליוון, מה שיגרום ליורו לרדת ביחס למטבעות האחרים ויסב להם רווחים. מדובר למעשה במשחק כפול: משחק ספקולטיבי נגד האג"ח היווניות, ומשחק דומה נגד היורו".
בינתיים, כך נראה, הגופים הספקולנטיים שעליהם את מדברת מצליחים במלאכתם. מעבר לירידות החדות באג"ח היווניות, גם היורו יורד לאחרונה כל הזמן.
"הם באמת מצליחים, ואם יתרחשו התקפות ספקולטיביות על מדינות נוספות באיחוד האירופי, היורו כנראה יירד עוד יותר. לגוש היורו עדיין אין מנגנונים שמאפשרים לו להתמודד עם מתקפה ספקולטיבית נגד אחת המדינות החברות בו. עובדה זו צריכה להדאיג את כל המדינות החברות באיחוד האירופי, ואני בטוחה שהמקרה היווני יהיה מקרה חשוב בהיסטוריה האירופית, שיעודד הקמת מנגנוני התגוננות בגוש היורו".
מערכה חמישית - בבתי הקפה מדחיקים
חלק גדול מהתיירים שמניעים את כלכלת יוון מגיעים מתוך אירופה, עם יורו בכיסם. אבל עכשיו, למרות החום הכבד, חורף. בכניסה לפלקה, אזור הבילויים הגדול למרגלות האקרופוליס, ים של כיסאות ריקים. שום זכר לפלקה של הקיץ, עם הטברנות שמתחרות מי מרעישה יותר והמוני המבלים הלומי האוזו והרצינה מתחככים אלה באלה ברחובות הצרים. יותר מכך — התחושה היא של אווירת נכאים.
סמוך יותר למרכז העיר מציע לי ניקוס, צייד הגולגולות הבלתי נמנע, לבוא לראות את ביסטרו התיירים שלו. שתי דקות אחר כך מתברר שהביסטרו של ניקוס דומה יותר לאותו מוסד בסאותהמפטון שבגללו כולם מדברים עכשיו על אברם גרנט. לפני שאני מתחיל לבצע נסיגה טקטית מבוקרת ניקוס מספיק להסביר לי כי "הפלקה מיועדת בעיקר לתיירים. העונה כאן נמשכת מאפריל עד אוקטובר, וזו הסיבה שאין כאן עכשיו הרבה אנשים". כשאני כבר ליד הדלת הוא קורא לעברי "תחזור בקיץ ותראה כמה הרבה אנשים יהיו כאן!".
חנויות האופנה מציעות מבצעים גדולים ומתמשכים, ובכל זאת אין קונים צילום: בלומברג
אני יוצא לחפש את המקומיים בקולונקי, הרובע היוקרתי הסמוך לבניין הפרלמנט והגנים הלאומיים. בתי הקפה כאן הומים מדי ערב, ובלילות שישי האווירה עליזה במיוחד. גם בסוף השבוע החולף גדשו המוני צעירים את בתי הקפה הרבים, וניחוח קל של זחיחות והתעלמות מהמצב הקשה נישא באוויר. האם המשבר נעצר, לפחות בינתיים, בסינטגמה, או שמא הוא פשוט נראה לאורח מבחוץ חמור יותר משהוא באמת?
"הצעירים שממלאים את בתי הקפה בקולונקי לא מלמדים דבר על המצב הכלכלי האמיתי ביוון", מרגיע אותי יורגאס, איש עסקים אתונאי שפגשתי באותו לילה בבר של המלון, "ביוון מקובל מאוד שהבנים גרים אצל ההורים עד גיל 30. הצעירים האלה באמת לא מוטרדים מהמשבר. חלק גדול מהם בכלל לא עובד, ואין להם בעיה לבקש מההורים 10 יורו כדי לשבת שעות על כוס קפה עם חברים".
מערכה שישית - הכבוד ההיסטורי מציל
למרות הכל, טאנסיס קנלופולוס סבור שהמצב חמור פחות מכפי שנראה. "יוון היא לא הכבשה השחורה של אירופה, אבל אני משוכנע שהיא נבחרה להיות השעיר לעזאזל כדי שמדינות אחרות באיחוד האירופי יתחילו להתייחס ברצינות למשבר הגלובלי", הוא טוען. "לדעתי אחרי יוון יגיע תורן של מדינות שכבר ממתינות בתור - ספרד, פורטוגל. האיחוד רוצה להעביר למדינות הללו מסר באמצעותנו, כדי שהן יגלו את היקף הגירעונות שלהן בזמן. ואנחנו - הגיע הזמן לשנות את התדמית השלילית שנוצרה לנו".
אפשרי לשפר את התדמית הזאת?
"אני מאמין שכן, גם אם זה יהיה קשה. יש כמה גורמים שפוגעים בתדמית שלנו. המרכזי הוא אובדן האמינות, שלצערי הרווחנו בצדק. ב־2009 נשאלנו כמה פעמים על ידי השותפות שלנו באיחוד האירופי מהו גודל הגירעון, ובכל פעם הממשלה דיווחה על נתונים אחרים, שעלו בהדרגה מ־2% עד לפרסום הנתון האמיתי, 12.7%, לאחר הבחירות. גורמים נוספים הם ההתקפות היומיומיות עלינו בעיתונות הבינלאומית והורדת דירוג האשראי".
אזרחי יוון מודאגים מהמשבר?
"האנשים ביוון ללא ספק מודאגים מהמצב, אבל קשה לי לומר אם החשש שלהם מוצדק בכל מאת האחוזים. לבעיה העיקרית כיום אחראים לדעתי כלי התקשורת, שהם היועצים הרעים ביותר לחיים האמיתיים. מה לא הבטיחו לנו בתקשורת בימים האחרונים? שעסקים יפשטו את הרגל וייסגרו, שהממשלה תבטל את משכורת 14 ושחברות רבות במשק יפשטו רגל. אז אנשים מקטינים את ההוצאות שלהם, הכסף לא עובר מיד ליד, וזה יוצר מצב פיננסי בעייתי".
ובכל זאת, תוכנית ההבראה תפגע באזרחים.
"נכון. כל מי שמרוויח יותר מ־2,000 יורו בחודש במגזר הציבורי ייפגע. במגזר הפרטי הפחד הוא שהמשבר יתגלגל גם לשם, ועובדים יאבדו את מקומות עבודתם. התחושה היא שהקיצוץ המתוכנן בשכר עובדי הסקטור הציבורי ישפיע בדרך כזו או אחרת על כולם. נוסף לכך, כדי לקצץ בהוצאותיה הממשלה תקפיא את הפנסיות. כל מי שמקבל פנסיה של יותר מ־2,000 יורו בחודש לא יקבל תוספת עד סוף השנה הבאה".
לאן כל זה מוביל? יוון תצליח בסופו של דבר לצאת מהמשבר, או שהיא עלולה לחוות את התסריטים הקודרים שמדברים על נטישת גוש היורו ואפילו פשיטת רגל?
"אני לא מאמין שאנחנו עומדים לחזור לאחור. להערכתי, האיחוד יתמוך בנו ולא ייתן לנו לפשוט רגל. מה שקורה עכשיו זה סוג של משחק פוליטי, שלא יגיע לנקודת האל־חזור. לאיחוד האירופי אין אינטרס לגרום ליוון לפשוט רגל, כי זה עלול לגרום לאפקט דומינו במדינות אחרות באיחוד וישפיע לרעה על שער היורו ביחס לדולר.
"ההיסטוריה שלנו, הרחוקה וגם הקרובה יותר, הוכיחה שהצלחנו בהרבה מאבקים, למרות היותנו מדינה קטנה", מתגאה קנלופולוס. "אנחנו נצליח בוודאות גם במאבק הזה". אבל כרגע, גם הוא יודע, בלי דאוס אקס מכינה המאבק הזה עלול להיות אבוד.
לכתבות נוספות במוסף "כלכליסט" לחצו כאן
