תשאירו את הספרים להמונים
המהלך שעבר שוק הספרים בישראל הוא לא פחות מנפלא. ספרים הפכו למוצר זול, זמין ומפתה. החוק להגנת הסופרים עשוי להרחיק שוב אלפי קוראים
חרדת הקודש הזו לספרים שליוותה את ילדותי חלפה מן העולם. אני לא מצטערת על כך, ואל לאיש מן היושבים בוועדת השרים שתדון בימים הקרובים בחוק להגנת הספרות והסופרים להצטער על כך.
מאז פריצתה של צומת ספרים לשוק - הסיבה הישירה להעלאת החוק - קרה בשוק הספרים הישראלי דבר שהוא לא פחות מנפלא מבחינת הקורא. החגורה שוחררה. ספרים הפכו שוב, כפי שהם אמורים להיות, למוצר זול, זמין, מפתה. שוק הספרים הישראלי שוב מלא אינטגרות ותאוות - כפי שאמור להיות בשוק חי ותוסס.
כיום, כשהספרים גם כך נאבקים באין ספור גירויים אחרים שמציע העולם – מהטלוויזיה ועד לאינטרנט – הדבר האחרון שהם צריכים לשוב ולהיות זה יקרים, מותרות של ממש. גם כך, קריאת ספרים נתפסת כיום כתחביב מעט אליטיסטי, והפיכתו לתחביב יקר (מחירו של הספר הנמכר ביותר באמאזון צרפת כיום הוא 19 יורו – כמעט 100 שקל) תרחיק עוד יותר את "עם הספר" מהחנויות ותשאיר אותו כשהוא נתון כמעט בלעדית למבצעי "שבוע הספר" המפוקפקים.
אז נכון, יש הטוענים כי בהיעדר מבצעים אגרסיביים, ירד מחירם הקטלוגי של הספרים. אני מציעה לשרים הנכבדים לשוות בנפשם הבטחה נוספת לירידות מחירים, שנעשתה בטרם נכנסה רפורמת המס הירוק בענף הרכב לתוקף. יבואני הרכב הוכיחו שאיש אינו יכול להכריח גופים פרטיים להוריד מחירים, ובשמחה ובששון גילגלו את הרווחים לכיסהם. דבר דומה עשוי בהחלט לקרות בענף הספרים.
ומי יגן על הסופרים? אלו מזדעקים כיום על התמלוגים הזעומים שהם מקבלים עבור כל עותק - ושוכחים שבגלל ירידת המחירים, המוצלחים שבהם מוכרים הרבה יותר עותקים. הם כמובן יכולים להתנחם בכך שמאז ומתמיד היתה הספרות העברית עסק לא רווחי במיוחד עבור הסופרים עצמם, אך בניגוד לאותם חלוצים שהחלו בכל המפעל היומרני הזה מלכתחילה - להם לפחות יש קהל צמא ומתעניין. העלאת מחירי הספרים תהיה בגידה באותו קהל עצמו, שחלק ממנו ודאי יפנה אליהם עורף ויעדיף להשקיע את כספו בדברים אחרים.
החוק להגנת הספרות והסופרים עשוי לפספס את מטרתו . במקרה הפחות רע זה יהיה מצער - שוב יורחקו מהקריאה אלפי אנשים, ושוב ירטנו כולם שאנחנו כבר לא עם הספר. במקרה הרע ממש יגלו הסופרים, באיחור ניכר, שהם אולי צודקים אבל לא ממש חכמים, ושבמו ידיהם כרתו את הענף שעליו ישבו.