נפט כבר התגלה, אבל מגבלות ביטחוניות יקשו על הקידוח
כאשר כמה קבוצות מבקשות רישיון לאותו שטח רשאי שר התשתיות לקבוע שהוא יועמד לתחרות. הזוכה חייב להתחיל בחיפוש הנפט בתוך ארבעה חודשים מקבלת הרישיון
באוקטובר 2009 יצאה מלשכתו של הממונה על הנפט במשרד התשתיות, ד"ר יעקב מימרן, קריאה לקבוצות שמבקשות רישיון לקידוח נפט וגז במד אשדוד להגיש את מועמדותן. ההיענות היתה גדולה, ושבע קבוצות ניגשו לתהליך. שלוש מהן פרשו עוד במהלך המירוץ, ולקו הסיום הגיעו ארבע בלבד: רציו של משפחת
האטרקטיביות הרבה של קידוח מד אשדוד, שנמצא במרחק 16 ק"מ מחוף הים בין אשדוד לפלמחים, נעוצה בעובדה שלמעשה כבר התגלה בו נפט. קידוחים שנעשו באזור בשנות התשעים על ידי ישראמקו, שהחזיקה עד לאחרונה ברישיון הקידוח, גילו באזור נפט, בכמות משוערת של 800 חביות ליממה. אלא שציוד הקידוח שבו נעשה שימוש באותה עת לא הצליח לעמוד בלחץ ובטמפרטורה ששוררים באזור, וישראמקו נאלצה להפסיק את הקידוח בלי שהצליחה להפיק את הנפט. הטכנולוגיה שהתפתחה מאז אמורה לאפשר את הפקת הנפט בכמויות מסחריות נאות, ולהניב רווח גדול למשקיעים. במכתב ששלח מנכ"ל חברת ישראמקו יוסי לוי לממונה על הנפט במשרד התשתיות ערב קבלת ההחלטה בשבוע שעבר, והגיע לידי "כלכליסט", מצוין כי ישראמקו השקיעה בזמנו 80 מיליון דולר בחיפושים, וכי בניגוד לנפט - גז לא התגלה במד אשדוד.
לעומת זאת, חיסרון בולט אחד בקידוח מד אשדוד, שעשוי לפגוע ברווחיות הקבוצה המשקיעה, נוגע למגבלות ביטחוניות חמורות שמוטלות על הקודחים באזור, ובהן דרישה להיערכות מיוחדת למקרה של פיגוע אפשרי. לטענת ישראמקו, מגבלות ביטחוניות אלה מנעו ממנה לפעול בשטח, ואף שגילתה את הנפט במקום כבר ב־1990, רק ב־2005 הושגה הסכמה עקרונית עם מערכת הביטחון לגבי אופי הקידוח. אלא שאז פג הרישיון המקורי שקיבלה, וישראמקו זכתה להארכה לחודשים ספורים בלבד. "ביצועו של קידוח כה מורכב בתקופה כה קצרה יחסית אינו דבר מקובל ולא מצאנו כדוגמתו בשום רישיון ימי אחר", כתב לוי במכתבו למימרן. למרות זאת, משרד התשתיות לא ראה לנכון לפרסם בקריאתו למשקיעים הודעה מסודרת על הבעיה, ולא ברור כיצד תעקוף קבוצתו של לייבוביץ' את המגבלות. "ברור שיש שם מגבלות ביטחוניות, ולא היה צריך להגיד את זה", אמרו גורמים במשרד התשתיות ל"מוסף כלכליסט".
את הרישיונות לקידוח נפט וגז מחלקת המדינה באמצעות מועצת הנפט שבמשרד התשתיות, בהתאם לחוק הנפט התשי"ב־1952. הרישיון מקנה לבעליו זכות לחפש נפט בשטח הרישוי, זכות לערוך פעולות חיפוש מחוץ לשטח הרישוי כדי לעמוד על סיכויי מציאת הנפט בתוך השטח, ובמקרה מציאת נפט - זכות לקבל חזקה על כל הכמות המופקת במשך 30 שנה. במקרה כזה תקבל המדינה 12.5% תמלוגים ממכירות הגז או הנפט.
כאשר כמה קבוצות מבקשות רישיון לאותו שטח רשאי שר התשתיות לקבוע שהוא יועמד לתחרות. הזוכה חייב להתחיל בחיפוש הנפט בתוך ארבעה חודשים מקבלת הרישיון.
מועצת הנפט ממונה על ידי שר התשתיות. היא מורכבת מתשעה חברים - בהם לפחות חמישה נציגי ציבור - שמתמנים לשלוש שנים עם אופציה להארכה, והשר ממנה אחד מהם ליושב ראש. לפני כחודש מינה השר עוזי לנדאו את ראש עיריית אריאל, רון נחמן, לעמוד בראש המועצה. הביקורת על ההליך נובעת מהעובדה שדיוני המועצה חסויים, אין קריטריונים ברורים שקובעים איזו הצעה עליה לקבל, וההליך כולו סובל מחוסר שקיפות.
לכתבות נוספות במוסף "כלכליסט" לחצו כאן