אייל גבאי: "אנו שוקלים בחיוב ליישם תקציב דו שנתי קבוע"

מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אייל גבאי, אמר היום כי התוצאה של התקציב הדו שנתי היא "מאוד מאוד מוצלחת". גבאי דיבר בכנס ירושלים.

לדבריו, "בישראל מתחילים מאוחר (לתכנן את התקציב - ת.א) ומתכננים קצר. כיום תהליך התכנון מתחיל באפריל-מאי, בו כל המשרדים מתחילים לעבוד מול

גבאי דיבר על הצמיחה כמפתח לעתידה הכלכלי הורוד של ישראל. לדבריו, "כדי שנוכל להמשיך ולספק את צרכי המדינה אנו חייבים לשמור על רמה של 5% צמיחה לכל הפחות. זה לא קורה כתוצאה מטייס אוטומתי אלא מחייב רפורמות ושינויים", והוסיף "החוב ירד משנת 2003 הודות לצמיחה. אבל כל זמן שתקציב המדינה יצטרך לממן החזר חובות ותוספת של הוצאות ביטחון זה מקשה על היכולת לממן חינוך מדע והוצאות נוספות".

גבאי ציין כי הבעיה העיקרית שבפניה עומדת הכלכלה הישראלית היא החוב. לדבריו, "החוב הציבורי של ישראל מהווה משקולת של למעלה מ 20% על התקציב שמשועבד לחובות שנלקחו עוד בשנות ה-70 וה-80".

"פעם מנכ"ל משרד ראש הממשלה היה מנכ"ל המדינה"

גבאי הוסיף עוד כי "פעם קודמיי בתפקיד היו המנכ"לים של המדינה, ולא רק של משרד ראש הממשלה. הם באמת ניהלו את המדינה כי פירמות היו צריכות לעבור אצלם ולקבל איזו פרוטקציה או סבסודיה. הממשלה ויסתה את המשק הישראלי. כיום, הדברים הללו לא קיימים. הכלכלה החופשית דואגת לעצמה ואנו דואגים להיבטים הציבוריים כמו חינוך, כבישים וצבא. היום מרכז הכובד עובר מהמגזר הציבורי למגזר הפרטי". יחד עם זאת ציין גבאי כי המדינה תתערב בתחום קידום האוכלוסיות החלשות. "הקפיצה הבאה של כלכלת ישראל לא תגיע מהגדלת סקטור ההיי-טק בחמישה אחוזים כמו שרבים חושבים", אמר. לדבריו בקרוב תצא הממשלה עם תוכנית בעלות של מאות מיליוני שקל לטיפול נקודתי ביישובים ערבים.

חוב ציבורי- בכייה לדורות

גבאי תקף את יחס החוב תוצר של ישראל ואמר כי "אנו לא יכולים להוריש את החוב הזה לילדינו. להורינו היה תירוץ - הם הקימו מדינה ונלחמו במלחמות. לנו אין את הפריווליגיה הזאת, ואנו לא יכולים להגיד לילדינו שהם ישלמו את החובות שלנו. אנו חייבים להוריד את החוב". בהמשך דיבר גבאי על נטל המס במדינת ישראל וציין כי "המיסים הנוכחיים אומרים לחברות אל תבואו לפה! מדיניות המיסים הגבוהים לא היוותה תמריץ לצאת לעבודה. המתווה של ראש הממשלה היא זו שמביאה את הצמיחה, כלומר אם יהיה פחות מס אנשים ייצרו יותר, יאכלו יותר, וסף העוגה ונתחיה יגדלו".

דניאל דורון, מנהל המרכז לקידום חברתי וכלכלי, ביקר את דבריו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה ואמר כי אין מקום לתקציב נוסף. הסיבה לדבריו היא "העובדה כי בכל העולם שום מדינה לא אימצה את התקציב הדו שנתי. אחדות ניסו וירדו מזה. הסיבה היא כי אין שום דרך לחזות תהליכים כלכליים ולכן כל הציפיות שבגינן בונים תקציבים הם תיאולוגיה, ומחשבות פילוסופיות. שום תקציב עד היום לא מומש בצורתו המקורית מסיבה זו. אם זה המצב בתקציב שנתי על אחת כמה וכמה זה המצב בתקציב רב שנתי".

יו"ר ועדת הכלכלה אופיר אקוניס (ליכוד) אמר לאחר מכן כי הוא דווקא תומך בתקציב דו שנתי. "זה טוב למדינה וליציבות". אקוניס גם תמך בהפחתות נטל המס והודיע כי "בעיניי זאת טרגדיה שרוב הכסף של האזרח מועבר למדינה".

אקוניס יצא במתקפה חריפה נגד משרד האוצר. לדבריו, הבעיה העיקרית של מדינת ישראל היא "פקידות יתר, לה אני קורא 'פקידותיסטן'. כוח הפקידים במשרד האוצר עצום ורב מדי. זו בעיה בירוקרטית שמונעת התפתחויות כלכליות וחברתיות במדינת ישראל".