האם הדאגה לסביבה מזויפת?

פרופסור יקר, בעלי ואני ארגנו פסטיבל קטן של מכירת מוצרים אורגניים, אבל גילינו שכל משתתפי הפסטיבל, הקונים והמוכרים, השאירו אחריהם הרבה פסולת וזבל. בסוף נגרם לסביבה יותר נזק מתועלת. כמה ציניים אפשר להיות?

רוני

רוני היקרה,

זו אינה בהכרח ציניות. למעשה, תופתעי לשמוע ששימוש במוצרים ירוקים יכול דווקא לעודד התנהגות לא ירוקה. החוקרים נינה מזר וצ'ן בו זונג (Chen-Bo Zhong) מאוניברסיטת טורונטו ערכו לאחרונה סדרה של ניסויים, שבה גילו שישנם שני סוגים של חשיפה לרעיונות של אחריות חברתית ושמירה על הסביבה: חשיפה למילים ולתמונות - שמפעילה אצלנו נורמות של אחריות חברתית - ורכישה של מוצרים ירוקים.

האם באמת אכפת לכם מהסביבה? צילום: אלעד גרשגורן

בפעולה השנייה של הרכישה, קורה תהליך מעניין. אנחנו פועלים הלכה למעשה לפי נורמות של אחריות חברתית, וכך מתאימים את הפעולות שלנו לדימוי שיצרנו לעצמנו, כאנשים מוסריים. בכך אנחנו בעצם נותנים לעצמנו אישור שאנחנו מוסריים. ובאישור הזה אנחנו בעצם אומרים לעצמנו: "עשיתי את המעשה הטוב שלי להיום, ועכשיו אני יכול לדאוג גם לעצמי". אנחנו מרגישים שתרמנו במשרד, ששילמנו את חובנו לחברה, שעשינו את חלקנו.

את מבינה, מידת המוסריות שאנחנו מפגינים נובעת לא רק מהאופי שלנו, אלא גם מהיסטוריית ההתנהגות האחרונה שלנו. אם ביום אחד צריך לקבל שתי החלטות חשובות הנוגעות לסביבה - ההחלטה הראשונה תשפיע על השנייה. אם נשתה את הקפה הראשון של הבוקר בספל ולא בכוס פלסטיק, ייתכן שבהמשך היום נחליט לא למחזר. בחירת ספל הקפה יכולה להשפיע על החלטות מוסריות גם בתחומים אחרים. למשל, בקרב המשתתפים בניסוי של אוניברסיטת טורונטו, אלה שרכשו מוצרים ירוקים היו בעלי סיכויים גבוהים יותר לרמות ולגנוב כסף בהמשך היום.

אז לא הכל זה ציניות, אבל כדאי שבכל פעם שאנחנו מקבלים החלטה נכונה, נבדוק את עצמנו בהמשך ונוודא שהיא לא מספקת לנו אחר כך תירוצים לקבל החלטות לא מוסריות. כי לכל החלטה יש תוצאות, ולפעמים תוצאות לא מכוונות.

פרופ' אריאלי הוא חוקר כלכלה התנהגותית ומחבר רב המכר "לא רציונלי ולא במקרה"

שאלות לדן אריאלי: askdan@calcalist.co.il

לכתבות נוספות במוסף "כלכליסט" לחצו כאן