גבי. סיבוב שני

רצה הגורל ובספטמבר 2006, באירוע הרמת כוסית לכבוד ראש השנה החדשה, נקלעו גבי רביד ומשה טרי לאותו חדר. רביד היתה המנכ"לית המודחת מבית ההשקעות פסגות. טרי היה יו"ר רשות ניירות ערך שיזמה את החקירה שהובילה בסופו של דבר להדחתה הכואבת.

לא מעט אנשים שמעו את רביד, במהלך החקירה נגדה, מתבטאת בחריפות נגד טרי. "היא חשבה שהמהלך של טרי נגדה היה אישי לגמרי", אומר מקורב. בין היתר, אומרים מי שפגשו בה אז, היא אמרה שתדאג שלטרי לא תהיה בעתיד עבודה בשוק. השמועות האלה הגיעו גם לאוזניו של טרי, שמצא עכשיו הזדמנות בהרמת הכוסית ליישר את ההדורים. "מה שלומך?", הוא ניגש לרביד ושלח יד ללחוץ את ידה. רביד, מספרים האנשים שנכחו באירוע, היתה "בשוק טוטאלי", כהגדרתם. "מה, אתה מדבר איתי בכלל?", שאלה רביד ההמומה.

"למה שלא אדבר?", ענה לה טרי, והסביר כי מבחינתו הוא רק עושה את עבודתו. רביד, מעידים הנוכחים, לא האמינה שאין בו שנאה כלפיה. מבחינתה טרי היה האויב - בעולם העסקי ולכן גם בעולם האישי. היא לא העלתה על דעתה שזה אינו כך גם מבחינתו.

גבי רביד צילום: עמית שעל

האירוע המקרי הזה מעיד באופן מדויק על אופיה של גבי רביד. מנהלת של שחור ולבן, שהעולם נחלק מבחינתה לאלה שעומדים לצדה ולאלה שניצבים נגדה. אשה שהעבודה היא אהבתה הגדולה, ולכן הגבולות בינה לבין החיים הפרטיים מטושטשים. אדם ישיר, חשוף, לא מתייפייף, וככזה עלול לפגוע בעובדים שסביבו, אבל גם לזכות מהם לאמון אדיר. אותם אנשי אמון הם גם אלה שביקשו לציין, בהקשר לפגישה עם טרי שתוארה לעיל, כי "גבי רביד מעולם לא נגררה לאמירות אישיות, לרבות נגד יו"ר הרשות דאז".

שובה של מלכת השוק

לגבי רביד נגמרה הסבלנות. היא בת 63 ומלאה באנרגיה. אחרי תקופת הקפאה בת שלוש שנים, שאת חלקה גזרה על עצמה, היא תתחיל בשבועות הקרובים את תפקידה החדש כיו"ר בית ההשקעות דש איפקס. "היא מגיעה לתפקיד החדש שלה עם מוטיבציה בשמיים של ילדה בת 20, שרק רוצה להוכיח לבוס הקודם שהוא עשה טעות גדולה", אמר ל"מוסף כלכליסט" דמות מוכרת בשוק ההון שמכיר אותה שנים. "הדחף שלה להראות לכולם הוא עצום, כמעט לא בריא".

חברים של רביד מעידים שעברה תקופה מייסרת. ב־2006 הודחה מתפקידה כמנכ"לית בית ההשקעות פסגות, אז בבעלות בנק לאומי, בשל חקירה של רשות ניירות ערך, שחשדה כי בהוראתה נתנה פסגות טובות הנאה ליועצי השקעות בבנקים - כדי שאלו ימליצו ללקוחותיהם להעביר את כספם לקרנות הנאמנות של החברה.

מאז זוכתה מכל ההאשמות, אבל שילמה מחיר כבד. בשנים שחלפו רביד ראתה בעיניים כלות איך החברה שהקימה במו ידיה נהפכה לבית ההשקעות הגדול בישראל ואיך המחליף שלה, רועי ורמוס, קוצר את הפירות שזרעה במשך עשור וחצי, ונהנה מהתהילה והמוניטין שפעם היו שלה. היא ראתה אותו מקבל הכרה, מוביל את מאבק המשקיעים המוסדיים בבעלי ההון וזוכה בתוארי "איש השנה" בשלושת העיתונים הכלכליים. והיא ראתה אותו, כמובן, גורף כ־25 מיליון שקל לכיסו, בזכות מכירת פסגות לקרן אייפקס לפי שווי מדהים של 3.1 מיליארד שקל.

רועי ורמוס. קצר את הפירות צילום: יובל חן

מי שהיתה המלכה הבלתי מעורערת של שוק קרנות הנאמנות והפכה את פסגות לבית ההשקעות המוביל בישראל יצאה מהמשחק. בלי הכבוד, ההשפעה והכסף, רק עם תחושה חמוצה של חוסר צדק.

"אפשר להבין את התחושה הקשה של גבי", אומר בכיר בשוק ההון, "היא קצת כמו משה שראה מרחוק את הארץ המובטחת ולא זכה להיכנס אליה. היא לא זכתה ליהנות מאף אחד מפירות ההצלחה של פסגות".

ההזדמנות שלה לחזור למשחק צצה באמצע 2008, אז חיפש איש העסקים אלי ברקת יועץ צמוד, שיסייע לו להיכנס לשוק הפיננסי. רביד בדיוק היתה שם. היא גם זו שדחפה אותו לרכוש בסופו של דבר דווקא את דש איפקס, אחת המתחרות הגדולות של פסגות. כשהציע לה להיות יו"ר בית ההשקעות, קפצה על ההזדמנות.

במסיבת העיתונאים לאחר הרכישה רביד נראתה קורנת מאושר. אחרי החקירות, כתבי האישום וההדחה המשפילה, ואחרי שרבים העריכו שסיימה את תפקידה בשוק ההון הישראלי, היא מקבלת הזדמנות שנייה. ועוד איזו הזדמנות: בקרוב תהיה אחראית על בית ההשקעות השלישי בגודלו בישראל, המחזיק בחסכונותיהם של רבבות פנסיונרים ומנהל נכסים בשווי של כ־45 מיליארד שקל. אבל לאן תיקח אותה האמביציה לנצח בכל מחיר, וכמה רחוק תלך בשביל לספק את שאיפותיו היומרניות של הבוס החדש, לתשואה של 20% בשנה?

הכישרון של גבי רביד

גבי רביד נולדה בפתח תקווה בשם גבריאלה קסטלינה. את ילדותה העבירה ברחוב מאפו בתל אביב. אביה, יליד איטליה, עזב את המשפחה כשרביד היתה ילדה קטנה. גבי נשארה עם אמה, לילי, אשת מוסד בכירה שהרבתה בנסיעות סודיות לחו"ל ושמקורבים מתארים כ"דומיננטית מאוד". גבי נדדה איתה ברחבי העולם ובילתה חלק ניכר מילדותה בבירות אירופה השונות, ובעיקר בפריז.

האם נפטרה ממחלה כשרביד היתה בשנות ה־20 לחייה. מכריה של רביד מספרים כי היא הושפעה מאוד מכך שגדלה כילדה יחידה ועברה את מרבית שנות חייה ללא הורים, וכי אופייה הדומיננטי של אמה השפיע עליה וניכר בה עד היום.

לאחר שסיימה את תיכון גימנסיה הרצליה התגייסה לצבא ושירתה בחיל המודיעין. לאחר השחרור למדה תואר ראשון בכלכלה ותרבויות המזרח באוניברסיטת תל אביב. במקביל ללימודי תואר שני בכלכלה (שלא סיימה מעולם), החלה לעבוד במשרדי בנק ישראל בתל אביב. שם היא הכירה לראשונה את גליה מאור, מאוחר יותר המנכ"לית שתחתיה תעבוד בבנק לאומי.

רביד והחברים מדש איפקס. מימין: עידו נויברגר, רביד, אלי ברקת, קובי לוינסון וויקטור שמריך צילום: עמית שעל

רביד התחילה את המסלול בבנק לאומי ב־1974 במחלקת ניירות ערך והשקעות. היא זכתה שם לכינוי "המבצעת הג'ינג'ית", וכבר אז סומנה כהבטחה גדולה. "היו אומרים עליה שהיא נולדה עם מניה ביד", מספר אחד ממכריה. בלאומי היא זינקה במהירות ליחידה לטיפול בלקוחות גדולים, כיהנה כסמנכ"לית אופק - חברת ניהול תיקים של בנק לאומי - ומאוחר יותר מונתה למנהלת פרויקט של לאומי שהיה אז בחיתוליו, חברת קרנות נאמנות בשם פסגות.

דוד גרנות, שהיה אז ראש חטיבת שוק ההון בבנק לאומי, מינה אותה לתפקיד. "נתתי לה את הצ'אנס לנהל את פסגות משום שראיתי בה את השילוב הנדיר בין יכולת מקצועית טובה לאנרגיות עצומות", הוא מספר. "הקמנו יחד את החברה ובתוך זמן קצר היא נהפכה לחברה המובילה בתחומה. את ההצלחה אני זוקף לזכותה. נתתי לה חבל ארוך, האמנתי בה והיא מיצתה את זה עד תום".

"לגבי יש חוש נדיר לשוק ההון ולשווקים הפיננסיים", אומר הכלכלן אבי טיומקין, יועץ לקרנות גידור בניו יורק המכיר היטב את רביד. "בפסגות היא היתה צריכה לעשות את הבלתי אפשרי - לקחת גוף שלא מקבל תמיכה מבנק לאומי ולהתחרות בגוף המרכזי והוותיק של לאומי לניהול קרנות נאמנות, פיא, שקיבל את הגב של הבנק. למרות זאת היא הצליחה מאוד".

רביד הפכה לאחת המנהלות המוערכות ביותר בשוק ההון. תחת ניצוחה פסגות הפך לבית ההשקעות המוביל בישראל, והשיא היה בעת מכירתו לקרן יורק בשווי הגבוה ביותר שבו נמכר בית השקעות בבעלות בנק - 1.3 מיליארד שקל. מעמדה היה איתן. שכרה על פי הערכות בשוק היה 3 מיליון שקל בשנה. איש לא יכול היה לנחש שהמטאור הזה עומד ליפול, במלוא העוצמה, בתוך חודשים ספורים.

לקחו לה את הבייבי

בשלהי 2003 נקראו ראשי בנק לאומי ובית ההשקעות פסגות, שהיה אז עדיין בבעלות מלאה של הבנק, לשיחת נזיפה אצל יו"ר רשות ניירות ערך אז, משה טרי. זה היה מחזה נדיר, יוצא דופן. לחדרו של טרי נכנסו בזה אחר זה המנכ"לית גליה מאור, היו"ר איתן רף, הסמנכ"ל דב גלבוע, מנכ"לית פסגות גבי רביד ומנכ"ל פסגות קרנות נאמנות רועי ורמוס.

כמה חודשים קודם לכן גייסה קרן חדשה של פסגות סכום חריג של 1.7 מיליארד שקל בתוך מספר ימים, מה שעורר תהיות ברשות. "המודיעין שלנו הצביע על כך שבנק לאומי עשה דברים שלא ייעשו בכל הנושא של מכירת קרנות", אומרים גורמים ברשות ני"ע. הרשות חשדה כי מנהלי הקרנות, תחת ניהולה של רביד, נתנו לכאורה הטבות, דוגמת ימי כיף וטיולים, ליועצי השקעות בבנק לאומי בתמורה לשיווק קרנות הנאמנות שלהם.

משה טרי. נזף צילום: אוראל כהן

השיחה היתה קשה. טרי נזף בראשי הבנק, אולם נתן להם גם פתח מילוט. "כרגע אני לא פותח בחקירה", אמר להם, "אבל תבדקו את הנהלים ואני אמשיך לעקוב".

כבר ביציאה מירושלים, באזור שער הגיא, שמעו בכירי הבנק דיווח על שיחת הנזיפה ברדיו. פרטי השיחה דלפו החוצה, והתסיסו את רביד. היא לא ידעה אז שהשיחה הזו תהיה רק האקורד הראשון בפרשה שתשפיע על המשך הקריירה שלה.

לאחר שחברת קרנות הנאמנות השנייה של לאומי, פיא, גייסה קרן חדשה בסכום חריג של 700 מיליון שקל ביום אחד, הרשות פתחה בחקירה מקיפה. "זו כבר היתה יריקה בפרצוף", אומר גורם בכיר ברשות. "הודענו ללאומי שמבחינתנו מדובר במעילה באמון שלנו. פתחנו בחקירה גדולה שעשתה בשוק רעידת אדמה. פשטנו על כל הסניפים, זימנו המון אנשים לחקירה, חיפשנו להרים דגל, להרתיע".

בנובמבר 2005, בעוד החקירה נמשכת, בנק לאומי חתם על הסכם למכירת פסגות לקרן יורק, בניהולו של ג'רמי בלנק. ההסכם היה מותנה באישור רשות ניירות ערך, שמצדה התנתה את אישור ההסכם בהדחת גבי רביד וסגנה דני זילביגר. ביורק הבינו שהדרך המהירה ביותר לחתום את העסקה היא להראות לרביד את הדלת. כמה חודשים לאחר מכן הגישה יורק בקשה מחודשת לרשות ני"ע, עם הסכמה מפורשת לכך שרביד לא תהיה עוד חלק מהחברה. בהמשך רועי ורמוס, בן טיפוחיה, מונה להחליפה.

כאשר בית המשפט קיבל את טענותיה של רביד ופסק בסוף 2006 כי אין מניעה להמשך העסקתה בפסגות, זה כבר היה מאוחר מדי עבורה. "יש אנשים שהיא גידלה בפסגות, והיא מאוד התאכזבה שלא עמדו על הרגליים האחוריות בשביל שלא ידיחו אותה", אומר גורם בשוק.

מקורביה דוחים עד היום את תיאור הדברים כהדחה: "גבי הבינה לחלוטין מדוע קרן השקעות בינלאומית שרק נכנסה לישראל אינה יכולה לנהל עימות מתמשך עם הרגולטור, ועל כן בחרה להתפטר ביוזמתה, וזאת אף שבית המשפט אישר את חוקיות המשך כהונתה בפסגות".

רביד לקחה את ההדחה ללב. "לקחו לי את התינוק, את הבייבי שטיפחתי וגידלתי", סיפרה למקורביה באותה תקופה. מעובדי בית ההשקעות פסגות היא לא נפרדה, ואף סירבה בתוקף כשבבית ההשקעות הציעו לערוך לה מסיבת פרידה. "הפרידה הזו היא לא סיבה למסיבה", אמרה למקורביה. מאז שעזבה את פסגות, כף רגלה לא דרכה בבית ההשקעות.

"גבי יצאה עם טעם רע מאוד מפסגות", אומר גורם המקורב לפרשה. "היא התאכזבה מאופן הפעולה של יורק. למרות חוסר הכימיה שלה עם בלנק, נציג יורק בארץ, היא פעלה רבות כדי לשכנע את גליה מאור למכור את בית ההשקעות ליורק ולא לקבוצת מגדל, שהביעה עניין רב בפסגות ואף נחשבה למועמדת המובילה לאורך כל הדרך. גבי חשבה שעדיף לה שהרוכשת תהיה חברה מחו"ל, כדי שלא תתערב לה בניהול השוטף, ולכן עשתה כל שביכולתה לדחוף את יורק. ברגע שהתחילה החקירה, לא רק שיורק לא נתנו לה גיבוי אלא שהשתמשו בסיפור כדי להוריד את מחיר העסקה".

רביד וזילברגר בבית המשפט. "בפסיק היא לא הסכימה להודות" צילום: יריב כץ

מערכת היחסים בין מאור ורביד הושפעה גם היא מהפרשה. "גבי ספגה את האש ושכבה עבורה על הגדר וגליה מצדה סידרה לה פיצויי פיטורים יפים של 4 מיליון שקל", מספרים בשוק, "אבל כסף לא יכול לרפא פצעים רגשיים, ויחסיה עם מאור לא השתקמו באמת מאז. גבי הרגישה שלאומי תקע לה סכין בגב וסובב אותה". מקורביה, מאידך, טוענים שהיחסים בינה לבין לאומי נותרו טובים כשהיו: "לאורך כל הדרך בנק לאומי תמך בגבי רביד והעניק לה סיוע משפטי עד לביטול המלא והמוחלט של כל ההאשמות נגדה. הקשר האישי שלה עם גליה מאור הוא קשר ידידות חם".

מבריקה, דורסנית, מלחיצה

עובדיה לשעבר מתארים מנהלת מבריקה אך דורסנית ומלחיצה, המתקשה לקבל דעות של אחרים. העובדים תחתיה מתחלקים אצלה לקטגוריות - של 'אנשים שלה' הזוכים לאמונה, ואחרים שדעתם אינה נחשבת. "אם סומנת בשחור אתה תקוע לעד במשבצת הזו. ככזה היא לא סומכת עליך, ולא תיתן לך להתקדם ולהתפתח", אומר עובד לשעבר של רביד. "אתה יכול לפרפר עד מחר ולא תצליח לשנות את דעתה".

"הסגנון שלה הוא It's my way or no way", אומר עובד אחר. "חצי מהעובדים שלה אהבו אותה מאוד בגלל זה, אבל לחצי האחר זה לא היה קל. אתה יכול להגיד לה מה אתה חושב, אבל אם אתה לא חושב את מה שהיא חושבת יותר מדי פעמים - אתה עלול למצוא את עצמך בקבוצה הלא נכונה".

אנשים שעבדו תחתיה מספרים על מנהלת דומיננטית, אגרסיבית ומעורבת, שמתקשה להאציל סמכויות. "קשה לה לחיות עם מנהלים דומיננטיים אחרים", מספר עובד לשעבר שלה. "ומניסיוני היא מתקשה לחלק קרדיט. גם דברים שאנשים אחרים הובילו היא התעקשה להציג כבייבי שלה. היה חשוב לה להראות שזה וואן־וומן שואו, שהכל בשליטתה".

בד בבד, כולם מקפידים להזכיר שמדובר גם באשה מבריקה שהביאה את פסגות להישגים חסרי תקדים. "היא נחושה באופן יוצא דופן, נמרצת מאוד, פושרית שתמיד דוחפת קדימה", אומרים אותם אנשים שהתלוננו על שיטות הניהול שלה. "יש לה יכולת מנהיגות נדירה, גבי משלבת ערכים אנושיים ברמה הגבוהה ביותר, יושר וחברות. למדתי ממנה הרבה", אומר רועי ורמוס, לשעבר סגנה והיום המתחרה הגדול. "היא יודעת להפוך את האנשים שעובדים איתה לאנשים שלה, שמסורים לה לגמרי", אומרת ורד דר, הכלכלנית והאסטרטגית הראשית של פסגות וחברה. "היא מצליחה לייצר מחויבות, בין היתר על ידי כך שהעובדים אצלה מרגישים שגם היא מחויבת כלפיהם. היא זוכרת ימי הולדת של עובדים והיתה מעורבת בלידות של הילדים שלהם".

עובדיה לשעבר מספרים שהחדר שבו ישבה רביד בפסגות היה "שקוף כמו אקווריום", מה שמתאים מאוד לאופייה הניהולי. "אין לה מה להסתיר, הגישה שלה מאוד שקופה ומשתפת, ובמקביל היא מאוד ישירה ודוגרית. לגישה הזו שלה יש גם מחיר, ויש הרבה אנשים שחושבים שהיא לא נחמדה. אני חושב שהיא מראש ויתרה על האפשרות להיות פופולרית, והעדיפה את הטיקט של האמיתית והישירה", אומר אחד מהם.

המלחמה על המוניטין

ראיית העולם של רביד התבטאה גם במאבקה הנחוש בזמן המשפט הפלילי שהתנהל נגדה. במרץ 2007 הגישה הפרקליטות כתב אישום נגד 17 בכירים בלאומי בגין מתן טובות הנאה ליועצי השקעות, בהם רביד. בעוד שמעורבים אחרים בפרשה הגיעו לפשרות עם רשות ני"ע לגבי הקפאת רישיונות הייעוץ שלהם, רביד לא הסכימה להתפשר בדבר. "בפסיק היא לא הסכימה להודות", מספרים בסביבתה.

גורמים רבים בשוק אומרים כי מלחמתה ברשות ניירות ערך ובפרקליטות היתה צודקת, אך "אופייה הג'ינג'י" פגע בה. "היא אולי צדקה אבל לא היתה חכמה. אם היתה נוהגת אחרת ייתכן שהיתה יכולה לחזור לזירת שוק ההון הרבה קודם", מספרים מכרים שלה. "היא היתה מאוד לחוצה באותה תקופה וגם שידרה את זה כלפי חוץ. היא היתה לא מרוכזת ולא מפוקסת, עצובה מאוד".

"גבי רביד ניהלה מאבק קשה שנכפה עליה מול גופים שלטוניים רבי־עוצמה", אומר עו"ד ניר כהן שייצג אותה בפרשה. "המטרה שנקבעה מהרגע הראשון היתה שמירה חסרת פשרות על שמה הטוב. גבי השקיעה את כל זמנה ומרצה בניהול המאבק".

בתחילת 2008 בוטל כתב האישום נגד רביד ושאר המעורבים בפרשה. זאת לאחר שבנק לאומי חתם עם הפרקליטות על הסדר טיעון שבמסגרתו שילם הבנק קנס של 25 מיליון שקל והודה בסעיפי כתב האישום המתוקן, שלפיו לא הפעיל פיקוח מספיק ולא מנע את מתן ההטבות ליועצי ההשקעות.

ההסדר וביטול כתב האישום נגד רביד וזילביגר ניקה למעשה את שמם והעניק להם את "תעודת היושר" של רשות ני"ע. המהלך הזה הכשיר את הקרקע לחזרה עתידית של רביד לשוק ההון.

מאז זיכויה של רביד עלה שמה כמה פעמים כמועמדת לתפקידים בכירים בשוק ההון. כאשר איש העסקים בני שטיינמץ בחן בתחילת 2008 כניסה לשוק בתי ההשקעות ושקל לרכוש את דש איפקס, היתה רביד המועמדת לניהול הפעילות הפיננסית של הקבוצה. "גבי היתה מועמדת להיות שם בתפקיד מאוד בכיר", מאשר דוד גרנות, כיום יד ימינו של שטיינמץ, "אבל לבסוף החלטנו לא לרכוש את החברה".

מימין: רון לובש ואמיר קס. הציעו לה לנהל את פריזמה צילום: גלעד קוולרציק שאול גולן

באותם ימים פנו גם רון לובש ואמיר קס, מנהלי קרן מרקסטון, לרביד מתוך תקווה שתנהל את בית ההשקעות פריזמה במקומו של המנכ"ל דב קוטלר. בעבר, כשעוד ניהלה את פסגות, פנו אליה בהצעה דומה (ואף הציעו לה להביא את ורמוס איתה) ונענו בסירוב. גם הפעם המינוי לא יצא אל הפועל. מקורביה מסבירים כי הסיבה לכך היא דרישות השכר הגבוהות שלה, אולם מקורביה מכחישים זאת ומספרים כי "הכסף לא היה בכלל פקטור". הם מסבירים כי רביד החליטה לא לקחת על עצמה את התפקיד בגלל חשש כי המשבר הכלכלי שבפתח וקשיים בבית ההשקעות ידבקו בה.

שני הגברים שבחייה

רביד נשואה למנחם (שמכונה מונח), מנהל השקעות בבית ההשקעות אפסילון, והשניים מתגוררים ברמת אביב ג'. יש להם שני ילדים בשנות ה־30 לחייהם: יאיר, שעבד בעבר כיועץ משפטי בבית ההשקעות הלמן אלדובי וכיום לומד מינהל עסקים, ועודד, מרצה באוניברסיטה הפתוחה ועוסק במיזמי הייטק. היא אוהבת סרטים וקונצרטים, ורוכבת על אופניים באופן קבוע בשבתות.

את בעלה הכירה באוניברסיטת תל אביב, שם למדו יחד. הוא גם האיש שתמך בה נפשית לאורך כל המשפט, בדיוק כפי שתמכה בו כשהסתבך 20 שנה קודם לכן במסחר במטבע חוץ. מנחם רביד, שהיה בכיר בחברת תדיראן, הורשע ב־1986 ביחד עם שותף בניהול בנק פרטי למסחר במטבע חוץ והברחתו לחו"ל (בימים שבהם החוק אסר על כך) ונידון לחודשיים וחצי מאסר, שהומרו לעבודות שירות.

השותף השני שלה, בחייה העסקיים, הוא דני זילביגר, שהיה משנה למנכ"ל בפסגות והודח יחד איתה. קצת אחרי שעזבו את פסגות, רביד וזילביגר הקימו חברת ייעוץ פרטית בשם team one. הם פעלו ממשרדים ברמת החי"ל, נפגשו עם סטארטאפיסטים בתחילת דרכם והיו מעורבים במיזמים בתחומים כמו אנרגיה ירוקה, ביוטכנולוגיה ושוק ההון.

גבי רביד וקובי לוינסון בשבוע שעבר. "אינו קל לניהול" צילום: עמית שעל

לא במקרה פתחו רביד וזילביגר חברת ייעוץ משותפת. לאורך השנים השניים עבדו יחדיו. גרנות הפגיש ביניהם בראשית שנות התשעים ואמר להם כבר אז, לקראת העבודה המשותפת בפסגות, "מהיכרותי עם שניכם, אני בטוח שאתם תסתדרו מצוין ושתצליחו מאוד". בפסגות רביד היתה זו הממונה על החזון, השיווק ויחסי הציבור, "שרת החוץ" של פסגות, בעוד זילביגר היה "איש השטח", שמוציא את הדברים לפועל. "גבי ודני משלימים אחד את השני, אני מאחלת לכל זוג נשוי שיסתדרו כמוהם", אומרת החברה ורד דר, "היא אשת החזון, מנהיגה ומסתכלת על הדברים מלמעלה, בעוד דני הוא הביצועיסט, הוא משפטן ובעל יכולת רטורית טובה, וגם בזה הוא משלים אותה".

גורמים אחרים מסתכלים על הקשר הזה בעין ביקורתית יותר. "דני הוא יד ימינה ומי שנושא בעול. הוא הולך אחריה ומנקה, הוא לוקח על עצמו את העבודות השחורות ובגלל זה גם כנראה הסתבך עם גבי בפרשת היועצים", אומר עורך דין המכיר את השניים. "לא ראיתי אותה אף פעם לבד", מוסיף גורם אחר, "גם לא בפגישת ארבע עיניים. איתה זה תמיד שש".

את הקשר בינה לבין ברקת, בעל השליטה החדש בדש איפקס, יצר איש יחסי הציבור אייל ארד לפני כשנה וחצי. "ברקת החליט להתרחב לתחומים נוספים ולאו דווקא בשוק ההון", מספרים בסביבתו של ברקת, "ודרך רביד וזילביגר הוא הבין שהשוק בעל הפוטנציאל הגבוה ביותר הוא שוק ההון. ביניהם לבין אלי היתה כימיה מהרגע הראשון אף על פי שהם מגיעים מעולמות שונים".

בשלב מסוים רביד וזילביגר עברו לעבוד ממשרדי BRM, חברת ההשקעות של ברקת, בהרצליה פיתוח. "דני וגבי היו פרוסים על הרבה תחומים. לצד עבודות בתשלום היא עשתה גם לא מעט עבודות בהתנדבות", מספרת ורד דר, "היא נפגשה עם כל מיני גופים פיננסיים ונתנה להם רעיונות, קישרה בין גופים זרים לגורמים ישראלים, ונפגשה גם עם הרבה אנשים צעירים שבאו עם רעיונות לסטארט־אפ".

על רקע השותפות העמוקה בין רביד וזילביגר, בכירים בשוק מעריכים כי זילביגר עתיד בקרוב גם הוא להצטרף לדירקטוריון דש איפקס. לאורך זמן, מעריכים בשוק, זילביגר עשוי להיות זה שיהיה אחראי על הפעילות החדשה בתחום הביטוח שברקת מעוניין לרכוש. "לא הגיוני שהיא לא תיקח אותו איתה. היא לא נותנת הרבה אמון באנשים, אך מצד שני לא שוכחת את מי שעמד לצדה", אומרים בשוק.

מחכים לפיצוץ

רביד אמורה להיות אמונה על האסטרטגיה של דש איפקס, ובכלל זה להתמקד במיזוגים ורכישות. המינוי הנוכחי כיו"ר יציב לרביד אתגרים מקצועיים אך גם אישיים. היא תצטרך להתמודד עם מנהלים דומיננטיים שרגילים ל"שלטון יחיד" ולמרחב תמרון כמעט בלתי מוגבל. הצלחתה בתפקיד תלויה לא מעט במידה שבה תסתדר עם המנכ"לים המשותפים של דש איפקס, ויקטור שמריך ועידו נויברגר, ועם מנכ"ל דש המוערך קובי לוינסון.

שמריך ונויברגר נהפכו עם מכירת דש איפקס למולטי־מיליונרים. בתעשייה מתקשים להאמין שמי שהקימו וטיפחו במשך שנים בית השקעות מצליח כזה, יקבלו בקלות "מרות מבחוץ". לוינסון נחשב מנהל דומיננטי וריכוזי, ששמו עולה בכל פעם שמחפשים מנכ"ל חדש לבית השקעות. גם הוא, אומרים בתעשייה, אינו קל לניהול.

נוסף על כך, היא תצטרך להתמודד עם שובה לשוק ההון בעולם שאחרי ועדת בכר, שבעקבותיה עבר ניהול קרנות הנאמנות וקופות הגמל מהבנקים לבתי השקעות פרטיים. "השוק התפתח, המנהלים התבגרו והסטנדרטים עלו", אומר גרנות, "יהיו לה חיים לא פשוטים מול המתחרים בשוק".

"השאלה היא כמה הניסיון שלה בשוק ההון רלבנטי היום", אומר גורם בשוק. "ונוסף על כך, אני בספק גדול אם המנהלים שם ייתנו לה להיות דומיננטית".

בסביבתה של רביד מאמינים שיש לה כל מה שצריך כדי למנוע את העימות המתבקש. "הגיל והניסיון נותנים את היכולת להסתכל על הדברים גם מלמעלה. אין ספק שזה מבחן גדול עבורה, אך אני בטוח שהיא תעמוד בו", אומר טיומקין.

בשוק יש מי שמדברים על הקרב העתידי מול פסגות במונחים של נקמה. "הולך להיות פה פייט חזק. יש פה גם עניין אישי של 'הם לא רצו אותי ועכשיו אני הולכת להראות מה אני שווה'", אומר גורם בשוק, שמאמין כי הקרב אף צפוי להביא עמו שינויים פרסונליים בדש איפקס.

"לגבי יש את הביצים הכי גדולות בשוק ההון", אומר גורם אחר בשוק המכיר היטב את רביד. "היא בעלת ניסיון אדיר בשוק, ושום דבר לא עומד בדרכה וברצונה לממש את האסטרטגיה שלה. כשהיא רוצה להשיג משהו היא עושה את זה. השאלה היחידה היא האם גבי תרצה להישאר יו"ר או שמא תנסה לקחת תפקיד ביצועי. לי קשה לראות אותה נשארת יו"ר שאינה מתערבת בניהול".

והנקמה? יש מי שחושב שהיא רק עוד בונוס קטן, לא יותר. "מי שמכיר את גבי יודע שהיא לא צריכה סיבות לעבוד קשה. גבי נולדה עם אמביציה מטורפת ולא צריכה מוטיבציות חיצוניות", אומרת ורד דר, "היא משקיעה את כולה בעבודה לא בגלל התחרות מול פסגות. היא תמיד היתה ככה".

"אי אפשר להצליח בתעשייה הזו אם אתה נותן לרגשות כמו נקמה להשתלט עליך או לגרום לך לפעול מתוכם", מסכם טיומקין. "אין לי ספק שכל מהלך שלה יהיה ענייני, ולא ייכנסו לשיקולים שלה מרכיבים כמו הרצון להוכיח ולהראות לאנשים. מי שפועל מתוך הצורך הזה, איכשהו תמיד נופל".