פרנקל: "אם בעוד שנה לא נראה ריביות גבוהות יותר – הכלכלה העולמית בצרה"

"אם בעוד שנה לא נראה בעולם ריביות ברמה גבוהה יותר מהיום - סימן שהכלכלה העולמית בצרה" – כך אמר הערב (ב') נגיד בנק ישראל לשעבר ויו"ר ג'יי פי מורגן צ'ייס אינטרנשיונל, פרופ' יעקב פרנקל, בפאנל בנושא "היחלצות מהמשבר - אתגרי הכלכלה העולמית", שהתקיים במסגרת כנס הרצליה.

לדברי פרנקל, "אם יבוא אדם שלא מכיר את הרקע ורואה מה קרה לשוקי המניות בשנים האחרונות, הוא רואה שעד לפני כשנה היתה התרסקות ומאז החלה התאוששות. אחד הדברים שהכרחי לשווקים פיננסיים הוא שזהו המנגנון שדרכו נטיות של משקיעים שונים ליטול סיכון על עצמם יכולות להתבטא. כאשר ישנה תקופה של משבר ופחד, המשקיעים יוצאים החוצה מהמגרש ולזה קוראים 'התיאבון לנטילת סיכון'. כשהתיאבון הזה יורד מתחת לרמה המינימלית ישנו שיתוק בשוקי הכספים. מה שאנחנו רואים כאן הוא שהתיאבון לסיכון מראה עלייה חזרה ולכאורה הכל טוב. ישנו חשש היום שהדברים על פני השטח נראים טוב מדי מכדי לתת את התיאבון לשינויים הנדרשים.

"מה הבעיה הגדולה היום במדינות המתועשות? רואים עלייה תלולה, ללא תקדים, בשיעור האבטלה באירופה ובארה"ב. כמובן שזו בעיה כלכלית ידועה, אבל יותר חשוב מנקודת ראות המדיניות: אין דבר שמזין פחד פוליטי ולכן החלטות של מדיניות יותר משיעור האבטלה. ולכן, אל תתפלאו שמרכז הכובד של המדיניות בארה"ב בשנה הקרובה יהיה לפתור בעיות של אבטלה בצורה של קיצורי דרך ועיוותים. אחת הבעיות שקרתה בשנה שעברה, ללא תקדים, היא קריסה טוטלית של הסחר העולמי. השנה מתחילה להיות צמיחה קטנה, אבל אין כל ספק שזהו אחד הדברים שהביא להגברת המשבר.

"בארה"ב היה משבר מאוד גדול וכל המדינות הורידו את הריביות לאפס. איך יוצאים מהמדיניות המוניטרית המרחיבה? זו בעיה הרבה פחות קשה ממה שנראה לעין. אין לי ספק שניפגש בשנה הבאה ונראה ריביות יותר גבוהות בעולם, ואם לא נראה ריביות יותר גבוהות יותר אנחנו נהיה בצרה. אין כל ספק שהריביות היום נמצאות ברמה של שיווי משקל".

יוסי בכר צילום: סיוון פארג'

"יותר מפוקחת ושקופה"

בהתייחסו למדיניות המאקרו כלכלית אמר בכר: "ישראל נכנסה למשבר הזה עם משק מאוד חזק שבא אחרי תקופה שבה במשך תקופה ארוכה, החל מ-2003, היתה מדיניות שיצרה את כל התמריצים להנעת הצמיחה במשק על ידי הסקטור הפרטי. במשך חמש שנים היינו עם משק צומח ברמה של קרובה ל-5%, ריסון מאוד משמעותי בהוצאה הציבורית, הפחתת נטל המס, ירידה בשיעור החוב. כך נכנסנו למשבר ומזלנו שנכנסנו כך. זה מה שיצר לנו נקודת פתיחה מאוד נוחה להתמודד עם המשבר בתחום הריאלי.

"אני יכול לפתח תיאוריה רחבה על היכולת של המשק הישראלי, כמו היכולת של העם הישראלי, להסתגל ולהתאים את עצמנו לתנאים חדשים. למעט תקופות מסוימות, נוכחנו בעמידה אמיצה – ועל כך אני יכול לשבח את שתי הממשלות - כנגד כל הסקטורים שעודדו ללכת לכל מיני תוכניות להצלת המשק. זה מאוד עזר למשק לצאת מהמשבר.

"בראייה שלי, אני חושב שאנחנו חוזרים למסגרת שהיא קצת יותר נורמלית. אם אנחנו רגילים לראות תגובות יותר של הציבור גם בתקופת משבר וגם בתקופת פריחה - אני חושב שבסך הכל אנחנו חוזרים למצב שבו ב-2010 הצמיחה תהיה בשיעורי צמיחה נורמליים. חשוב מאוד לממשלה לחזור לאותו נתיב של מדיניות שהצליח באותן חמש שנים: מרמת גירעון שאנחנו חיים בה כיום של 5.5% ב-2009 אני מעריך שאפשר להגיע בקלות רבה להגיע לגירעון נמוך יותר.

מה דעתך על מניית דיסקונט:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

"האתגר העיקרי בעידוד צמיחה במשק חייב להיות בשיתוף פעולה של משרד האוצר, בנק ישראל וגורמי החקיקה בכנסת בכמה נושאים שהגיע הזמן לחזור אליהם. יש לנו משק חזק, שבו עוגני הצמיחה יכולים לבוא מסקטורים שבעבר הזנחנו אותם ואני חושב שנעשים כמה צעדים כדי ליצור בהם את גרעין הצמיחה החדש. אני מדבר במיוחד על שילוב המגזרים שבעבר נחשבו לחלשים יותר במשק – אם זה המגזר החרדי ואם זה המגזר הערבי. כל פעולה שתשלב את המגזרים האלו תיצור מנועי צמיחה. קירוב הפריפריה, אם באמצעות תחבורה ואם באמצעות תמיכה של הממשלה בכל הצעדים ובכל המעבר של מפעלים מחוץ לאזור תל אביב גם הוא יעזור מאוד ליצירת צמיחה במשק. עיקר המאמצים של הממשלה צריכים להיות בצמצום הפערים בחברה הישראלית דרך החינוך".

בהתייחסו לשוק ההון אמר בכר: "שוק ההון שלנו היה קצת פחות מפותח ממה שראינו בשווקים המערביים. רמת הסיכון הנמוכה שנבעה מכך שבעצם לא היו קיימים בישראל כל המכשירים הנגזרים המתקדמים בעצם איפשרו לרוב המוסדות הפיננסיים להיות פחות חשופים מאשר הגופים הפיננסיים מחוץ לישראל. אני חושב שגם הרפורמה בשוק ההון גרמה לפיזור של מוקדי ההחלטה והסיכון. הבנקים התעסקו בפעילות בנקאית; עיקר הפגיעה במוסדות שניהלו כסף היתה רחוקה מהבנקים. רוב הבנקים היו אחרי מכירה של קופות הגמל וקרנות הנאמנות – מה שהוסיף להם בסיס הון מאוד משמעותי. בסך הכל, הפרמטרים העיקריים של שוק ההון לא השתנו: נראה בשנים הבאות הרבה מאוד כסף נכנס לשוק ההון".

בהתייחסו לשאלת הרגולציה על שוק ההון אמר בכר: "המשבר הזה חשף זהות אינטרסים בין הגופים המפקחים לגופים המפוקחים לפחות בכל הקשור ל'דאונסייד'. מכיוון שכך, אני חושב שנוצרה לגיטימציה ציבורית למעורבות יותר גדולה של הגופים המפקחים בעסקים של הגורמים המפוקחים. אנחנו מאוד צריכים להיזהר לא ללכת ל'אובר-שוטינג' ולהרחיב את הפיקוח לרמות שמסכנות את ההתפתחות העסקית".