שטראוס-קאהן: "משבר החוב הציבורי בעולם ייפתר רק בעוד 6 או 7 שנים"
יו"ר קרן המטבע הבינלאומית, שדיבר בכנס הרצליה, התייחס להידוק הרגולציה על הבנקים ואמר כי "לא בטוח שיש מומנטום פוליטי ליצירתה"
"השיעור החשוב ביותר של המשבר הכלכלי האחרון הוא שהצלחנו לחמוק משפל דומה לזה של שנות ה-30 של המאה שעברה", כך אמר הערב (א') יו"ר קרן המטבע הבינלאומית, דומיניק שטראוס-קאהן, בכנס הרצליה.
לדברי שטראוס-קהאן, "ההתאוששות מגיעה מהר משציפינו ולכן שינינו גם את תחזית הצמיחה שלנו ל-2010, אך החדשות הרעות הן שהשוק העולמי הוא עוד שברירי. הנתונים מראים כי חלק גדול מהצמיחה מקורו בצריכה ממשלתית, בעוד זו הפרטית עדיין חלשה. סיבה שנייה לדאגה היא שהאבטלה עוד גואה ותמשיך לעלות בחודשים הקרובים. האבטלה היא משתנה בפיגור, והיא עוד יכולה להעלות ב-6 עד 8 חודשים שלאחר היציאה מהמיתון".
שטראוס-קאהן התייחס גם למצב במזרח-התיכון, ואמר כי השגת יציבות כלכלית היא הכרחית לסיכויי תהליך השלום באיזור. "כל הסדר חייב להיות גם ישים כלכלית", אמר שטראוס-קאהן, "בעשור הקרוב צריך ליצור קרוב ל-90 מיליון משרות לצעירי האיזור וזו משימה קשה מאוד. ישראל, בעזרת צעדים פיסקאליים נכונים, הראתה ביצועים מצוינים יחסית לשאר העולם. המנהיגות של סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל, עזרה גם היא לשמור על יציבות וליציאה מהמשבר".
הוא הוסיף כי "כולנו נכנסו ביחד למשבר, אבל היציאה מהמשבר היא של כל מדינה בנפרד. כשמסתכלים על המספרים, ממשלות רבות רוצות כבר לצאת ממנו, אבל זה לא פשוט וגם יציאה מהירה מדי היא מסוכנת. משבר החוב הציבורי שיש עוד לפנינו ייפתר רק עוד 6 או 7 שנים, כך שלצאת מהר מדי או מאוחר מדי בכמה חודשים זה לא נורא. סכנה נוספת היא שיציאה מוקדמת מדי מהמשבר והתנהגות פיסקאלית לא שמרנית עלולה להביא למשבר חדש, שיהיה גרוע יותר מקודמו".
"יש סיבה טובה להאמין שמשהו ישתנה"
עם זאת הביע שטראוס-קאהן אופטימיות ש"יש סיבה טובה להאמין שמשהו ישתנה. משקי הבית האמריקאים כבר מתחילים לחסוך יותר מאשר בעבר, וזה יעזור לבנקים ולסגירת הגרעון הציבורי והפרטי. עם זאת, השאלה היא מי יבוא במקום הצרכן האמריקאי, שצרך כה הרבה עד עתה. גם אם התשובה היא שיהיו אלה הצרכנים במדינות המתפתחות, זה יקח עוד הרבה זמן".
לדבריו, "הדברים הטובים שלמדנו מהמשבר הם קודם כל השיתוף פעולה בין מדינות העולם, זו הדוגמא הראשונה לשיתוף פעולה בסדר גודל שכזה. המנהיגים פחדו, עד כדי כך שהם רצו לעבוד ביחד. לא היה פשוט להגיע להסכמה, אבל בסוף זה נעשה.
"השיעור השני שלמדנו הוא שחלק גדול מסיבות המשבר הן במגזר הפיננסים. זה ברור שעולה שאלת הרגולציה על המגזר הזה. לפני שנה כולם דיברו בזכות רגולציה חזקה יותר, עתה עם היציאה מהמשבר, עוד לא בטוח שיש עוד את המומנטום הפוליטי ליצירת רגולציה שכזו. הבעיה היא גם שכל מדינה יוצרת לעצמה רגולציה. זה לא יעבוד, כי כולם ירצו להגן על משלם המסים שלהם, ולכן יחליטו להגדיל את דרישות הלימות ההון, אך הדבר עלול לפגוע באשראי שאותם גופים פיננסיים יתנו למדינה אחרת.
"השיעור האחרון, ואולי החשוב ביותר, הוא שחמקנו ממשהו שיכול היה להיות דומה לשפל הגדול של סוף שנות ה-20. חששנו כי ההשפעות של המשבר הכלכלי יגיעו עד לאי-סדר אזרחי ומלחמות, כפי שקרה בשנות ה-30 של המאה שעברה".
