זליכה: "ניסינו לעשות סדר, אבל יש אינפלציה של יועצים"

לפני כשש שנים, כשבנימין נתניהו היה שר האוצר, פרסם החשב הכללי אז ירון זליכה עם היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז שורה של הנחיות, כדי לקבוע כללים למשרדי הממשלה וליחידותיהם בעת העסקת יועצי תקשורת חיצוניים. סעיף 3 בהנחיות אלה קבע כי המינוי טעון את אישור מנכ"ל המשרד: "ראה מנכ"ל

ואולם, הגבלות אלו אינן חלות על החברות הממשלתיות. בעצם, ההגבלות בהעסקת יועץ תקשורת חיצוני בחברה ממשלתית נובעות רק מחוק חובת המכרזים. החברות הממשלתיות רשאיות להוסיף ולשכור יועצים חיצוניים, כל עוד דירקטוריון החברה מאשר זאת וכל אופן העסקתם נעשה לפי חוק.

כיום זליכה מכה על חטא. בשיחה עם "כלכליסט" הוא מספר כי הוא אינו מרוצה מהאופן שבו התופעה התפתחה. "בזמנו, כל הנושא הזה היה פרוץ וניסינו ליצור בו סדר. אלא שבדיעבד אני רואה שההנחיה שקבענו לא ממש מגבילה. יש אינפלציה של יועצים, ועלותם למדינה גבוהה מאוד", הוא אומר.

לדבריו, "אני חושב שראוי שמנהל רשות החברות יבחן את הסוגיה על בסיס הנחיות החשב הכללי. יש הרבה חברות ממשלתיות שעושות על כל דבר קמפיין עם שורה של יועצי תקשורת ולוביסטים, דבר שלא היה קורה במגזר הפרטי. לחברות הממשלתיות יש דוברים, וזה תפקידם. מדובר בשירותים יקרים מאוד שצריך להשתמש בהם במשורה".

עם זאת, גם היום זליכה אינו פוסל שימוש ביועצי תקשורת, כאשר "קיים צורך הסברתי למהלכים מורכבים של הממשלה, שדוברות המשרדים אינה ערוכה לטפל בהם מפאת מורכבותם והיקפם".

ובכל זאת, לדעת זליכה המצב הנוכחי במשרדים, בגופים ובחברות הממשלתיות עבר את הגבול. הסכר נפרץ והיועצים זורמים במהירות פנימה. "מובן מאליו שהאישור צריך להינתן במקרים חריגים, אך המציאות מלמדת שהחריג נהפך לכלל. אני חושב שראוי שהיועץ המשפטי והחשב הכללי הנוכחיים יבחנו מחדש את ההנחיות שאני והיועץ המשפטי פרסמנו בזמנו וישקלו אם יש מקום לצמצם את מסגרת הפעולה".