תלונה לוועדת האתיקה: להורות על השעייתו של עו"ד יעקב וינרוט

ועדת האתיקה של ועד מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין תידרש להכריע אם יש מקום לפתוח בהליכי השעיה זמנית נגד עורך דין יעקב וינרוט בעקבות הגשת כתב האישום הפלילי נגדו המייחס לו עבירות שוחד.

ל"כלכליסט" נודע כי בשבוע שעבר הוגשה תלונה לוועדת האתיקה על ידי עורך דין אשר טען כי יש להורות על השעייתו לאלתר של וינרוט כך שלא יוכל להמשיך ולעסוק בעריכת דין עד להכרעה בהליך הפלילי נגדו.

את התלונה הגיש עו"ד אמיר לירן, הטוען כי המעשים המתוארים בכתב האישום נגד וינרוט מהווים פגיעה קשה בכבוד מקצוע עריכת דין, ולכן, לדבריו, עו"ד וינרוט אינו ראוי להימנות עם קהל עורכי הדין בישראל. משום כך המתלונן מבקש להורות על השעייתו של וינרוט עד סיום ההליך הפלילי בעניינו.

הליך השעיה זמנית של עורך דין המואשם בפלילים, ובטרם נמסרה הכרעת דין, מבוסס על סעיף 78 לחוק לשכת עורכי הדין. הסעיף קובע כי בית דין משמעתי מחוזי בלשכה רשאי להשעות באופן זמני עו"ד שהוגש נגדו כתב אישום, בתנאי שנמצא כי בעבירות המיוחסות לעורך הדין בכתב האישום יש משום קלון.

בפועל, רק במקרים נדירים שבהם מדובר בכתב אישום חמור ובראיות לכאורה חזקות מספיק ניתנו החלטות על השעיה זמנית של עורכי דין. בשאר המקרים העדיפה לשכת עורכי הדין להמתין לסיום ההליך הפלילי כדי להחליט על הסנקציות שיוטלו על עורך הדין, אם בכלל.

הסעיף המאפשר השעיה זמנית עוד בשלב כתב האישום נבחן על ידי בית המשפט העליון במאי 2008, במסגרת ערעור שהגיש עו"ד דניאל בראל, אשר הוגש נגדו כתב אישום והלשכה החליטה להשעות אותו באופן זמני מעיסוק בעריכת דין. כתב האישום במקרה זה הוגש נגד בראל ונגד שלושה אנשים נוספים, ונטען כי הם קשרו קשר להוצאת כספים במרמה מהמוסד לביטוח לאומי באמצעות בימוי תאונות עבודה שלא היו והגשת תביעות כזב בגינן.

באותו מקרה טען עו"ד בראל כי יש לבטל את השעייתו שכן עומדת לו חזקת החפות ולא נשקפת ממנו סכנה לציבור אם ימשיך לכהן כעורך דין. לחלופין ביקש לצמצם את ההשעיה כך שיימנע רק מהופעות בבית משפט או בפני המוסד לביטוח לאומי, אך יוכל לבצע עבודה משפטית אחרת.

הרכב השופטים בראשות אליעזר ריבלין קבע כי יש ראיות לכאורה בעלות משקל לביסוס האשמות נגד בראל, ולכן יש הצדקה להחלטה על ההשעיה הזמנית.

השופטים ציינו כי נקודת המוצא היא שבשלב שלאחר הגשת כתב האישום עורך הדין הנאשם הוא עדיין בחזקת זכאי ולכן ייעתר בית הדין המשמעתי לבקשת השעיה "רק במקרים נדירים וחמורים במיוחד". עם זאת, השופטים ציינו כי באותו מקרה בית הדין המשמעתי בחן את הראיות בזהירות ובקפידה, ורק לאחר שמצא כי יש סיכוי סביר להרשעה - החליט על ההשעיה הזמנית. לפיכך נדחה ערעורו של הפרקליט על ההשעיה. בסופו של ההליך הפלילי הוא הורשע על ידי בית משפט השלום.

ממשרדו של עו"ד יעקב וינרוט לא נמסרה תגובה לתלונה.