תקציר מנהלים: ראיון עבודה מהיר עם ז'ק חן ויהושע רזניק

1. עמיתכם יעקב וינרוט הואשם בשבוע שעבר בפרשת שוקי ויטה במתן שוחד ובהלבנת הון. מה דעתכם על עמדת הפרקליטות בפרשה?

רזניק: "אני רואה את כל העניין אחרת מהפרקליטות. ההתעסקות בפרשה כתיק שוחד לא נראית לי נכונה, וזה בכלל לא משנה בעיניי איזה שכר טרחה קיבל חברנו יעקב וינרוט משוקי ויטה. ההתעסקות בשכר הטרחה אינה רצינית ואינה רלבנטית.

"עם זאת, ישנה בעיה בכך שעורך דין לוקח על עצמו ייצוג של פקיד ציבור שיש לו נגיעה בענייני לקוחותיו ומקורביו. עורך דין צריך להגיד לעצמו שטיפול באותו פקיד ציבור יכול להביאו למצב של ניגוד עניינים. זה הלקח שאני מפיק מהפרשה: אם מגיע למשרד איש ציבור, עליי להתנות באופן ברור את הייצוג בו בכך שלא יטפל בלקוחות אחרים שלי".

חן: "יש הבדל בין הרתעה לבין פחד. בית משפט יוצר הרתעה באמצעות פסקי דין. פחד זה הפעלת שררה כדי להלך אימים על מישהו ואחר כך לגלגל עיניים לציבור ולהתהדר בעיצוב נורמות חדשות. זה לא התפקיד של הפרקליטות. היא לא אמורה לעשות אקספרימנטים למיניהם, ולא צריכה להגיע לבית משפט בתיקים בעייתיים - ובטח שלא להגיש כתב אישום נגד וינרוט, שמסב נזק קולוסאלי לו, למשרדו, למשפחתו, ללקוחותיו הרבים ולכלל ציבור עורכי הדין".

יהושוע רזניק וז'ק חן צילום:: רמי זרנגר

2. בשבוע שעבר החלטתם לפרק את השותפות ביניכם אחרי עשר שנים. מדוע?

חן: "לא היה שום פיצוץ שהביא לפירוק. זו גם לא היתה שאלה של כסף ואחוזי שותפות - יהושע תמיד היה נדיב, ואני לא הייתי חזיר, וגם מהבחינה הזאת היתה שותפות טובה. זה פשוט היה תהליך שנבנה לאטו".

רזניק: "בחיי משרד יש עליות ומורדות, והיו חילוקי דעות על סוגי התיקים שהמשרד צריך לעסוק בהם. אתן לך דוגמה: בתיק אתי אלון הוצע לי להשתתף בניהול ההגנה עם עו"ד קובי שקלאר. אני נטיתי להיכנס לתיק הזה, ואילו ז'ק חשב שהתיק לא מתאים לנו משום שעלינו להתמקד רק בעבירות צווארון לבן נטו ואילו בתיק של אתי אלון היו כרוכים אנשים נוספים, בעייתיים. אני לא הסכמתי איתו, וחשבתי שזה תיק חשוב, גם לי אישית כדי להיכנס לברנז'ה הזאת של הסנגורים, להיות בחזית, משום שזה משפט שקיבל הרבה תהודה וסוקר בהרחבה בתקשורת. לא ששאלת אתי אלון גרמה להחלטה על הפירוד, אבל עד היום זה אחד התיקים שאנחנו חלוקים בשאלה אם היה לנו נכון להשתתף בו או לא".

חן: "אני לא רוצה שייווצר הרושם של אסטניסיות מצדי, כאילו לא נאה ולא יאה לי לטפל בתיקים מסוג מסוים. זה ממש לא כך. אבל מלבד הנקודה העסקית של הצורך במיצוב המשרד, יש גם הבדל ביני לבין יהושע בקווים האדומים ובבחירת התיקים משום שאני רוצה להזדהות עם הלקוח שלי, כי אחרת אני לא יכול להיות עורך דין טוב. זה יוצר באופן טבעי התמקדות בתיקים בעלי פרופיל מסוים ולא בבעלי פרופיל אחר".

3. אבל זה כשלעצמו אינו מחייב את פירוק השותפות. לא שקלתם שכל אחד ימצא את הנישה שלו בתוך המשרד המשותף?

רזניק: "אני אשים את הדברים על השולחן ואהיה בוטה. ברגע שאתה חוצה את גיל 40, אתה יכול להעריך את אדון רזניק, ללמוד ממנו ולאהוב אותו - אבל יש לך שאיפות. אם אני הייתי עובד עם עורך דין ידוע שמבוגר ממני ב־17 שנה, גם לי היו שאיפות, והשאיפה אומרת 'אני רוצה להיות מספר אחת'. אז נכון שאפשר להמשיך במשרד משותף גם כך, עם הרצונות האלה, אבל לפעמים הסיטואציה הזאת לא טובה. יש דברים שאתה לא צריך לדבר עליהם, אתה פשוט מרגיש אותם, והרצון הזה של חן היה לי ברור, ואני מאוד מכבד אותו. לכן המהלך הזה של הפיצול התבקש".

חן: "זה נכון שבאופיי אני דוחף קדימה, ובהחלט לא הייתי מגדיר את עצמי מבחינת אישיות כמספר שתיים, אבל בכל זאת אנחנו כבר 17 שנים ביחד. בכל השנים האלה, גם בפרקליטות וגם במשרד, נקרו בדרכי הזדמנויות לצאת החוצה, ובכל זאת בחרתי לא לעשות זאת. עכשיו רצתי קדימה כדי לקחת את המושכות, אבל הן היו תפוסות. אז באתי ליהושע ואמרתי לו: 'תשמע, המקום תפוס, אבל אני כל כך אוהב אותך וכל כך מכבד אותך שאני לא אתן מכה עם הכתף הצדה ולא נילחם, אלא בוא נפצל את המשרדים'. וזו ההחלטה שקיבלנו".

4.מתי התקבלה ההחלטה?

"לפני כמה חודשים".

5. ואיך הודעתם ללקוחות המשרד?

חן: "תלוי למי. לא היתה מדיניות ברורה. כל אחד הודיע ללקוחותיו כשהזדמן לו, או כשהיה צריך".

רזניק: "לא שיתפתי לקוחות במהלך הצפוי הזה. אני לא חושב שזה היה נחוץ. רק אם זה תיק משותף, כדאי שיידעו".

6.  יש סיכוי שתחזרו להיות שותפים?

רזניק: "כמאמר הביטוי 'לעולם אל תאמר לעולם לא', אין לדעת מה יילד יום ואיך דברים יתגלגלו. אבל מה שבטוח הוא שבנושאים מסוימים תמיד אשמח לשתות קפה עם ז'ק ולשאול לדעתו. זה מאוד חשוב. אף פעם לא עבדתי במשרד גדול, ואני רגיל למשרד קטן ואינטימי שיש בו הפריה מקצועית הדדית. אני מקווה שזה ימשיך להתקיים בינינו. למי עוד אני אלך?".