איך הנמלה יודעת שיש פירור לחם על השיש בקומה 9?

איך הנמלה יודעת שיש פירור לחם על השיש בקומה 9? אורן, רמת גן

אורן היקר,

לפני שאני מנסה לענות לך, חשוב לי להזכיר שיש הרבה סוגי נמלים בתבל. המירמֶקולוגים, הלא הם חוקרי הנמלים, מבדילים בין יותר מעשרת אלפים מינים ידועים ומשערים את קיומם של אלפים נוספים. יש נמלים שחולבות כנימות, ויש נמלים שמוציאות זחלים למרעה וניזונות מהפרשותיהם. יש נמלים טורפות שחיות בקבוצות קטנות, ויש נמלים שמגדלות פטריות בתוך מושבות ענקיות. אנחנו כנראה מדברים על אחד המינים של נמלת הקציר הנפוצה בארצנו.

משהבהרנו את זה, התשובה לשאלתך פשוטה. הנמלה הצנועה, ככל שאנחנו יודעים, יודעת מעט מאוד. אם היא יודעת שיש פירור לחם על השיש בקומה 9, כנראה שזה משום שהיא ניצבת ממש לפניו. היא רואה אותו, בדיוק כמוך. השאלה הקצת יותר מעניינת היא: איך הנמלה ידעה להגיע אליך למטבח?

צילום: shutterstock

הנמלה קטנה, והיא אינה משתמשת בתחבורה ציבורית. לפחות לא בכוונה. קצב התקדמותה אטי, והיא לא נושאת צידה לדרך, מה שנותן לה טווח של כמאתיים מטר לפני שהיא גוועת ברעב. קומה תשיעית אמרת? משחק ילדים. זה פחות מ־30 מטר, ולנמלה לא אכפת אם היא הולכת אותם במאוזן או במאונך. סביר שהקן שלה נמצא אפילו קרוב יותר, אולי איפשהו בקומה 9. אולי מאחורי הכיור שלך.

לנמלים גם יש חוש ריח מצוין. מחושיהן אוספים כל הזמן חלקיקי ריח מהאוויר, ועל ידי הנעת המחושים הנמלה יכולה לגלות מהיכן מגיע הריח, ובמטבח שלך יש שפע עצום של מקורות כאלו. וכך - בצירוף של חוש ריח ויצר הרפתקנות - הגיעה אליך לשיש נמלה בודדת.

אך כאן נשאלת השאלה המעניינת באמת: מילא נמלה בודדת, אבל איך זה שפתאום כל האחיות שלה מגיעות?

נשוב אל הנמלה בת המזל שמצאה את הפירור. היא לוקחת פירורון מהפירור ועושה את דרכה בחזרה אל הקן - מבצע ניווט מרשים למדי. יש נמלים שמנווטות לפי קיטוב אור השמש או השדה המגנטי של כדור הארץ, יש כאלה שזוכרות סימני דרך כמוני וכמוך, ויש גם נמלים שמוחותיהן הפרימיטיביים סופרים באופן אוטומטי את צעדיהן, מודדים זוויות פנייה ועורכים חישובים מסובכים כדי להוביל את הנמלה בחזרה לקן. יש הרבה סוגים של נמלים והרבה פתרונות אפשריים לכל בעיה. אבל רוב הנמלים פשוט משאירות נתיבי ריח.

נמלים יודעות להפיק ריחות, ונתיבי הריח העדינים שהן משאירות בדרכן מהקן מסמנים להן את הדרך חזרה. גם כשנמלה חוזרת הביתה עם פירורון על הגב היא משאירה אחריה נתיב של ריח, אלא שבמקרה כזה היא משאירה ריח מסוג אחר: ריח שאומר לכל אחיותיה "יש אוכל בהמשך". כשנמלה אחרת נתקלת בנתיב ריח שכזה, היא הולכת בעקבותיו. הנמלה מסוגלת להבחין היכן הנתיב טרי יותר והיכן הוא ישן יותר, והיא מחפשת דווקא את הנקודה הכי ישנה. הנקודה שממנה הנתיב התחיל. הנקודה שבה נמצא פירור הלחם. כשהיא מגיעה לשם, היא לוקחת פירורון וחוזרת על עקבותיה עד שהיא מגיעה לקן. ובדרך גם היא משאירה נתיב ריח של "יש אוכל בהמשך", ובכך מחזקת קטע מהנתיב הקיים.

השיטה הזו יוצרת מספר לא קטן של נתיבי ריח שמתאחדים ומתפצלים בין הפירור וקן הנמלים - חלקם קצרים, חלקם ארוכים. וכאן מגיע החלק המחוכם באמת: ככל שעובר הזמן, הנמלים שצועדות לאורך המסלולים המוצלחים יותר מספיקות לעבור את הדרך הלוך וחזור יותר פעמים. כתוצאה מכך, מתחזק הריח בנתיב שלהן, היעיל יותר, מה שמושך יותר נמלים, שבתורן מחזקות אותו עוד יותר, וחוזר חלילה. וכך, בלי שאף אחד יידע איפה הפירור ואיפה הקן, הנמלים מתכנסות באופן טבעי לעבר המסלול המהיר ביותר אל השיש שלך.

אז אל תתעצל, אורן. לך אל הנמלה. ראה דרכיה. ונקה כבר את השיש שלך.

שאלות לבלדד השוחי: askbildad@calcalist.co.il