"הסדר טיעון לא בלקסיקון של וינרוט"
"זו הולכת להיות מלחמה ועו"ד וינרוט ילך עד הסוף" - כך אמרו בסוף השבוע גורמים המקורבים לעורך הדין, לאחר הגשת כתב האישום נגדו על מתן שוחד והלבנת הון. כלכליסט משרטט את האסטרטגיה שבה תנקוט ההגנה
"מה שברור הוא שעו"ד יעקב וינרוט ילך עד הסוף. הסדר טיעון הוא לא בלקסיקון שלו. זאת הולכת להיות מלחמה, והיא תנוהל עניינית", כך אמרו בסוף השבוע ל"כלכליסט" גורמים המקורבים לוינרוט, זאת בעקבות הגשת כתב האישום החמור ביום חמישי על מתן שוחד והלבנת הון נגד פרקליט הצמרת. בפרשה הואשם גם שוקי ויטה, לשעבר הממונה על הכנסות המדינה ממסים, במתן שוחד וקבלת דבר במרמה.
לפי כתב האישום, ויטה, שכיהן בתקופה הרלבנטית כפקיד שומה גוש דן, שכר את שירותיו המשפטיים של וינרוט לענייניו הפרטיים ושילם לו שכר טרחה מופחת. בתמורה לשוחד בדמות שכר טרחה נמוך, הקל ויטה בהסכמי השומה שערך ללקוחותיו של וינרוט, בהם ארקדי גאידמק ומיכאל צ'רנוי. בגין הסכמי המס שהשיג עבור לקוחותיו באמצעות ויטה, קיבל וינרוט שכר טרחה של יותר מ־30 מיליון שקל. וינרוט גם מואשם כי פתח חשבונות על שמו כדי להסוות את הונו של גאידמק.
בניגוד לציפיות, עו"ד וינרוט לקח את סוף השבוע להירגע. "אנחנו לא נערכים למשפט בסוף השבוע הזה", אמרו ל"כלכליסט" גורמים המקורבים לוינרוט. לדבריהם, "ניהול תיק כזה מצריך מחשבה שדחינו אותה מעט. יש דברים שצריכים לשקוע". עם זאת, הם ציינו כי פסק הזמן הוא קצר, וכי למעשה ישאף וינרוט לסיים את הפרשה במהירות: "צריך לנסות לעשות את זה מהר, אבל מהירות זה לא הדבר המשמעותי. איך הוא ינהל בדיוק את המלחמה על חפותו זו שאלה נכונה, אבל כרגע אין לה תשובה לגופה. יש הרבה דברים שצריכים להיסגר קודם. אנחנו לא יודעים מי ימונה כשופט, מי ישלול את עצמו, גם זה יוכל לארוך זמן. ה'אינסטנט' הזה הוא לא נכון", אמרו מקורביו. אלא שלוינרוט, שועל קרבות ותיק, דווקא יש הרבה על מה לחשוב, ותכנון אסטרטגי מדוקדק בתיק יעסיק אותו ואת סוללת עורכי דינו עוד ימים ולילות רבים.
"ללא חקירות בבית המשפט"
גורמים משפטיים המכירים את התיק שרטטו בסוף השבוע ל"כלכליסט" את האפשרויות העומדות בפני וינרוט לניהול משפטו. מבחינתה של התביעה, מסכימים הגורמים המשפטיים, כתב האישום שהוגש נגד ויטה ווינרוט איננו תיק שוחד קלאסי, ועובדות האישום הן פשוטות יחסית וככל הנראה מגובות היטב בראיות. "סביר להניח שעל קבילות הראיות סנגוריו של וינרוט לא יחלקו, אלא ינקטו קו הגנה עקיף תוך שהם מסכימים להגשת עדויות רבות ומסמכים ללא חקירות בבית המשפט", אמרו הגורמים. בכך יתמקדו הסנגורים בפרשנות על העובדות ולא בעצם אמיתותן. לדבריהם, "בכך הם ינסו להמחיש כי וינרוט עומד מאחורי התנהלותו ואין לו דבר להסתיר".
הקרב המרכזי שינהלו הסנגורים בשלב טענות התביעה יתמקד בשאלה האם הטיפול של ויטה בלקוחותיו של וינרוט היה יוצא דופן. לדעת הגורמים המשפטיים, אם בית המשפט יקבע כי הסכמי המס שערך ויטה ללקוחותיו של וינרוט הם סבירים, תישמט הקרקע תחת טענת הפרקליטות כי הסכמי מס אלה הם בבחינת טובת הנאה שקיבל מויטה. "הסנגורים צפויים לעשות הבחנה בין האופן הפורמלי שבו טיפל ויטה בנישומים, כלומר האם ההסכמים נערכו על ידו כראוי בהתאם לנהלים הפנימיים של הרשות ועל ידי הגורמים המתאימים, לבין התוצאות הכלכליות של ההסכמים - האם הסכמי המס אכן גילמו הטבה משמעותית ללקוחותיו של וינרוט", אמרו הגורמים. "המשימה של הצוות אינה פשוטה, משום שכל אי־רגולריות בטיפול תתפרש באופן נוקב לרעת הנאשמים", הסבירו.
לדעת הגורמים המשפטיים, העימות המרכזי בין המדינה לבין וינרוט בתיק צפוי להתחיל דווקא בשלב טענות ההגנה - עם עליית הנאשמים להעיד. מהמידע שהגיע לידי "כלכליסט" עולה כי בשלב זה יבקשו הסנגורים להניח תשתית לטיעון המשפטי בנוגע ליסוד הנפשי של וינרוט. לפי כתב האישום, ויטה הוא העד הראשון להעיד. גורמים הבקיאים בכתב האישום צופים כי במהלך חקירתו הנגדית יתעורר עימות בינו לבין סנגוריו של וינרוט סביב שאלת המודעות של וינרוט לדרך הטיפול של ויטה עצמו בנישומים. מבחינה זו, צופים המומחים כי דווקא בעובדה שנגד ויטה הוגש אישום נפרד על דרך התנהלותו ברשות בעבירה של הפרת אמונים - יש כדי לסייע לסנגוריו של וינרוט. אלו מצדם צפויים לטעון כי וינרוט סבר שהדברים מדווחים באופן תקין. "אם היה כשל בדיווח ובטיפול, אין לזקוף זאת לחובת וינרוט", אמרו הגורמים.
להוכיח את היסוד הנפשי
בנוגע להפרכת טענת השוחד, הגורמים המשפטיים מעריכים כי אם סנגוריו של וינרוט יצליחו לשכנע באמצעות חקירותיהם ובעדותו של וינרוט כי לקוחם לא היה מודע לכך שויטה מטפל בגיאדמק ובצ'רנוי ללא סמכות ובניגוד לנהלים, יהיה בכך כדי לשבש באופן חמור את יכולת המדינה להוכיח את היסוד הנפשי הדרוש לגיבוש עבירת מתן השוחד. אשר לעבירת הלבנת ההון המיוחסת לוינרוט, מסבירים המומחים, מדובר בעבירה טכנית, שגם בנוגע אליה העימות העיקרי הוא העימות המשפטי: "מכיוון שגם לפי גישת המדינה הכספים שנמצאו בחשבון יועדו לתשלום מסים ושכר טרחה, הרי שאין הכרח לכך ששם הנהנה היה צריך להיות גיאדמק ולא זאב פדלמן שהיה זה שאמור להעביר את הכספים לרשויות המס".
יצוין כי הסכמי מס עם מדינת ישראל מסתברים כקריטיים במיוחד עבור מי שרוצים לקבל אזרחות ודרכון ישראליים. מבחינתו של צ'רנוי, הסכמי המס נועדו להוכיח את חפותו ואת ניקיון כפיו, שהיו מסייעים למנוע את שלילת אזרחותו. מבחינתו של גאידמק, הסכם מס עם ישראל שבו הונו מוכר כישראלי, מקשה על הגדרתו כהון שמקורו בעבירה. הכרה בהונו של גאידמק כהון זר מונעים את חילוטו של ההון במסגרת ההליכים הפליליים המתנהלים בארץ. הסכם מס עם ישראל אף מסייע במניעת הסגרה לחו"ל ומאפשר יצירת ערוץ הכנסה חוקי וממוסה בישראל דרכו ניתן להזרים לארץ הון רב.
