חשיפת "כלכליסט": המעסיקים במו"מ להגדלת תקרת השעות הנוספות
הדרישה לרישום השעות הנוספות גרמה למעסיקים רבים לתעד את עצמם מפרים את החוק הקובע תקרה של 15 שעות נוספות בשבוע. לארגוני המעסיקים יש פתרון יצירתי: הם פתחו במו"מ עם משרד התמ"ת על העלאת התקרה
אלפי מעסיקים עוברים כל יום על חוקי העבודה שעניינם שעות נוספות ואף מקפידים לתעד זאת. המצב המוזר נוצר בעיקר במקומות שבהם מועסקים העובדים שעות נוספות רבות, ובמקביל המעסיק נדרש לבצע רישום מסודר של השעות הנוספות, לעתים כשהוא לא מודע לכך שאסור לו להעסיק את עובדיו מעל 15 או במקרים מסוימים 12 שעות נוספות בשבוע, מעבר ל־45 שעות העבודה הרגילות בשבוע כפי שמוגדר בחוק.
שר התמ"ת בנימין בן אליעזר צילום: אלכס קולומויסקי נוסף על כך, ל"כלכליסט" נודע כי ארגוני המעסיקים הגדולים במשק דורשים ממשרד התמ"ת לבטל חלק מההגבלות בחוק על עבודה בשעות נוספות. בשבועות האחרונים נפגשו כמה נציגים של לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, המאגדת את המעסיקים במשק, עם ראשי המשרד כדי להכניס שני תיקונים בחוק.
כיום קיים הסדר חוקי לעבודה בשעות נוספות הנשען על שני היתרים מיוחדים של שר התמ"ת. הראשון מאפשר עבודה בשעות נוספות במפעלים העובדים חמישה ימים בשבוע, כך שבכל אחד מהימים ניתן לעבוד עד שלוש שעות נוספות, או עד תשע שעות עבודה נוספות בשבוע יחד עם שש שעות המוגדרות כנוספות ביום שישי, כך שסך הכל מותר לעובד להגיע ל־15 שעות נוספות בשבוע. היתר שני נועד לשאר השכירים במשק, בעיקר במגזרי השירותים והמסחר, כך שמותר למעסיק להורות על עבודה של עד ארבע שעות נוספות ביום ועד 12 שעות נוספות בשבוע.
עם זאת, משיחות עם בעלי עסקים עולה כי אלפי מעסיקים, כאמור, עוברים על החוק, בעיקר במקומות עבודה של "הצווארון הלבן" - משרד עורכי דין, רואי חשבון, אדריכלים ומשרדי פרסום - אך גם בלא מעט חברות הייטק קטנות וסטארט־אפים. עו"ד יהודה טלמון, נשיא ארגון להב, המאגד את הלשכות השונות של עסקים קטנים ובינוניים, אמר ל"כלכליסט" כי "אכן התופעה קיימת ולא כל העסקים הפנימו שהמחוקק שינה את כללי המשחק".
אותו שינוי בכללי המשחק שעליו מדבר טלמון הוא תיקון 24 לחוק הגנת השכר, שיזמה ח"כ שלי יחימוביץ' ושנכנס לתוקף בפברואר האחרון. התיקון קבע כמה שינויים דרמטיים ביחסי העבודה, אולם בכל הנוגע לשעות הנוספות הוא הכניס רק שינוי קטן - אך כזה שעושה כאב ראש למעסיקים. מאז ומתמיד מעסיקים נדרשו לנהל רישום של שעות העבודה, אולם מעולם לא היתה סנקציה של ממש אם לא יעשו זאת.
אך מאז פברואר, מעסיקים שלא ניהלו רישום מסודר של שעות העבודה מיהרו להתקין שעות נוכחות או להחתים את העובדים על דף שעות. זאת, משום שהם מחויבים לדווח על מספר השעות החודשיות בתלוש השכר של העובד. אך מעבר לכך נוספה סיבה בעלת משקל כבד כשלעצמה: תיקון 24 העביר את נטל ההוכחה במקרה של תביעות על תשלום שעות נוספות מהעובד למעסיק. כלומר, במקרה שעובד תובע את מעסיקו בבית הדין לעבודה וישנה מחלוקת לגבי מספר השעות הנוספות שהעובד עבד בהן – המעסיק הוא זה שצריך להוכיח את מספר השעות. אם לא יעשה כן, הוא יצטרך לשלם לעובד עבור 15 שעות נוספות בשבוע – המקסימום המותר בחוק.
לצפייה במספר השעות הממוצע שעליו מדווחים המעסיקים בשבוע עבודה לחץ כאן
הפתרון של המעסיקים
ייתכן כי חלק מהפתרון לבעיית העבירות של מעסיקים על חוקי העבודה נמצא באותם תיקונים לחוק שארגוני המעסיקים מבקשים ממשרד התמ"ת. הראשון כולל שורה של שינויים במספר השעות המקסימלי שניתן להעסיק בהן עובד ביום או חודש עבודה. השני הוא מתן סמכויות גדולות יותר לממונה על חוק שעות עבודה ומנוחה בתמ"ת, כך שהוא יוכל לתת היתרים להעסקת עובדים בשעות נוספות ביתר קלות.
כאמור, החוק אינו מאפשר כמעט להעסיק עובד במשמרות ארוכות יותר מ־12 שעות ביום ואינו מכיר בתבניות העסקה גמישות, כגון עבודה של מספר שעות עבודה יומיות הנמוך ממספר השעות הרגילות ביום מסוים, ו"השלמה" של אותן שעות ביום למחרת בנוסף על שעות העבודה הרגילות של אותו יום. מעסיק שצריך שעובדיו יעבדו יותר שעות מהרגיל יכול לפנות אל הממונה על חוק שעות עבודה ומנוחה בתמ"ת ולקבל היתר מיוחד, אולם המעסיקים טוענים זה זמן רב כי כמעט ולא ניתן לקבל היתרים שכאלו, גם לא כאשר הפנייה נעשית חודש מראש.
נציגי המעסיקים כבר נפגשו ושוחחו על נושאים אלה כמה פעמים עם עו"ד מיכאל אטלן, היועץ המשפטי של משרד התמ"ת, ואנשי לשכתו. אטלן, יחד עם ראשי אגף האכיפה של חוקי העבודה במשרד, החל גם הם בעבודת מטה לבחינת שינויים אפשריים בחוק. נוסף על כך, נציגי המעסיקים נפגשו כבר כמה פעמים עם נציגי ההסתדרות בנושא, כדי להגיע להסכמות משותפות שיאפשרו את העברת השינויים בכנסת או באמצעות צו מיוחד של שר התמ"ת. עם זאת, כרגע אין הסכמות בין הצדדים, ולכן ישנה אפשרות שההחלטה הסופית של התמ"ת תהיה שונה מדרישות המעסיקים.
כך נוצרה הבעיה
הצורך באכיפה עצמית של העובדים את החוק – בעזרת האיום של פנייה לבתי הדין לעבודה – נוצר בין השאר משום שסעיף השעות הנוספות בחוק כמעט ואינו נאכף במקומות עבודה שעובדיהם אינם מוגדרים כחלשים. אגף אכיפת חוקי העבודה של משרד התמ"ת מתמקד בענפים ובאוכלוסיות חלשות, כפי שמפרטת תוכנית העבודה השנתית של האגף. כלומר, ייזום פעולות אכיפה נעשה בעיקר בקרב שומרים, מאבטחים, עובדי ניקיון, עובדי הסעדה, בני מיעוטים וכדומה. פעילות אכיפה במשרדי עורכי דין או בענף ההייטק תיעשה כמעט אך ורק כאשר עובד מסוים ישלח תלונה מתאימה לאגף.
טלמון אומר, כי "בעיית השעות הנוספות נמצאת בעיקר במשרדים בינוניים וקטנים, שבנויים על אווירה ובסיס משפחתיים. במשרדים אלו לא מסתכלים על השעון - לא מתי אתה בא ולא מתי אתה הולך. העיקר שהעבודה נעשית". שינוי של נורמות העבודה במשרדים אלו לוקח זמן, אומר טלמון. זה יקרה, לדבריו, כאשר "יום אחד יקום עורך דין שרב עם הבוס שלו והוא ניהל רישום מסודר של שעות העבודה בעצמו ויגיש תביעה. אז זה יבוא לפתחו של בית הדין לעבודה וייצא פסק דין שיבהיל את המעסיקים".
בהייטק עובדים יותר
ענף ההייטק, שבעבר עובדיו ידעו שעות עבודה מרובות מסביב לשעון, נרגע מעט בשנים האחרונות. עדיין, העובדים מועסקים לפחות עשר שעות עבודה ביום, אולם כמות החריגות מ־12 שעות ביום היא יחסית קטנה. עם זאת, לטענת כמה אנשי הייטק המציאות היא שונה, שכן בפועל העובדים מועסקים במשך שעות נוספות רבות יותר, אך אלו אינן מדווחות. כך, לקראת הגעת תאריכי היעד לסיום פרויקטים ניתן למצוא יותר ויותר עובדים אשר נשארים שעות ארוכות במשרד ויכולים להגיע עד לכדי 18 שעות עבודה ביום.
"עובדי תעשיות העילית נמדדים על פי יכולתם לעמוד במכסת התפוקה שניתנה להם", מציין בצלאל גרינברג, יו"ר התאחדות עובדי תעשיות העילית בישראל, "ומכאן חוסר הגינותם של המעבידים, אשר מצד אחד מעלים את תפוקת העבודה הנדרשת מהעובדים ומצד שני לא באמת מאפשרים להם לדווח על שעות העבודה הנדרשות מהם בפועל ואף מקצצים בשכר אותם העובדים". על פי סקר של ההתאחדות, כ־54% מעובדי ההייטק דיווחו כי היו רוצים לעבוד פחות שעות, אך לא יכולים בשל היקף העבודה שהם אמורים לבצע כדי להוכיח את עצמם למעביד.
אורן הנר, חבר הנהלת התאחדות, אומר כי "רוב עובדי תעשיות העילית הנם בעלי משפחות ואך טבעי הוא שירצו לבלות יותר זמן עם משפחתם, אך מצד שני הם נאמנים מאוד למקום עבודתם ורוצים בהצלחתו. מציאת האיזון בין השניים תביא להרמוניה ביחסי העובד־מעביד בתחום ולפריון גדול יותר בקרב העובדים לטובת המעבידים. שעות העבודה המרובות כבר הוכיחו עצמן כלא יעילות ויש למצוא ולאמץ מודל חדש".
ממשרד התמ"ת נמסר, כי "המשרד עורך בימים אלה עבודה מקצועית כדי לגבש מדיניות שיטתית להפעלת הסמכויות למתן היתרים להעסקה בשעות נוספות. לשם כך מנהלים הגורמים המקצועיים במשרד - בראשותם של יפה סולימני, מנהלת מינהל הסדרה ואכיפה, ועו"ד מיכאל אטלן, היועץ המשפטי - התייעצויות עם שלל גורמים במשק. לכשתסתיים העבודה, יועברו המלצות אלה לאישור הנהלת המשרד".
