ממשלה במבחן: בפריפריה ימשיכו לחכות להבטחות של בן אליעזר

רגע לפני חילופי הממשלה בסוף מרץ הציג משרד התמ"ת את ששת יעדיו המרכזיים ל־2009: התמודדות עם ההאטה במשק, הרחבת ההשתתפות בשוק העבודה, הגנה על החלש (צרכן ועובד), שיפור כושר התחרות של המשק הישראלי והגדלת היצוא, צמצום פערים בין הפריפריה למרכז, ושמירה על בטיחות ובריאות העובד. כמעט שנה חלפה ויעדי המשרד לשנה החדשה זהים כמעט אחד לאחד, בשינוי קטן - את לשון המשבר החליפה לשון הצמיחה. שינוי נוסף התחולל בזהות השר - בנימין בן אליעזר במקום אלי ישי.

בן אליעזר הוביל ארגון מחדש של המשרד, שבו היו 15 יחידות ו־40 מנהלים הכפופים ישירות למנכ"ל. עתה חולק המשרד לשבע חטיבות ומספר המנהלים הכפופים למנכ"ל צומצם. במקביל הונהג תמרוץ חדש בדמות בונוס רבעוני לעובדים על עמידה ביעדים. המשרד גם החל לראשונה לנסות לגבות חובות עבר מחברות שלא עמדו בתנאי המענקים שקיבלו, בהיקף כולל של כחצי מיליארד שקל.

נוסף על אלה הכליל השנה המשרד לראשונה תחומים כמו פיתוח בר־קיימא, איכות סביבה ואנרגיות מתחדשות בתוכנית העבודה ל־2010. לריכוז הנושאים יוקם מינהל בר־קיימא במשרד, שיתמקד בשלב ראשון בהקמת שני מרכזי מו"פ בנגב, בתחומים של אנרגיות מתחדשות ומים.

1. התמודדות עם האבטלה - תוכניות גרנדיוזיות

מה הובטח: תוכניותיו של אלי ישי בתחום היו גרנדיוזיות: ייצור 20 אלף מקומות עבודה, 2,000 מהם לעובדים בפריפריה שהמשרד ישתתף בשיעור של עד 35% משכרם, הכשרה מקצועית ל־9,500 עובדים במקצועות נדרשים, ועוד. ישי שאף גם להגדיל את השתתפותם של הערבים והחרדים בשוק העבודה.

מה קרה בפועל: מספר העובדים שעברו הכשרות מקצועיות ב־2009 עומד על 5,100 - כמחצית מהיעד. מספר העובדים שנקלטו בפריפריה כתוצאה מסבסוד השכר תאם את היעד. השתתפות החרדים והערבים לא גדלה במידה משמעותית, אולי בגלל גישת מיקרו במקום התוויית מדיניות כוללת.

השינוי המשמעותי ביותר של בן אליעזר היה הפיכת כל יחידות המשרד למכוונות תעסוקה, משמע - הקצאת תקציבים לא רק על פי שיקולים מקצועיים נקודתיים, אלא גם על פי היכולת להעסיק עוד עובדים בתנאים הוגנים. המספרים שבהם נוקב בן אליעזר כיעדים ל־2010 פחות שאפתניים מאלה של ישי: שילוב 5,650 איש בעבודה ב־2010; הקטנת הפער בשיעור האבטלה בין הפריפריה לממוצע הארצי מ־2% כיום ל־1.6% ב־2012; העלאת שיעור ההשתתפות לטווח הארוך של נשים ערביות בשוק העבודה, מ־19% כיום ל־32.5% ב־2019, ושיעור ההשתתפות של גברים חרדים מ־45% ל־55% בעוד עשור. נוסף על כך הצהיר מנכ"ל המשרד שרון קדמי כי יקדם ב־2010 הקמת 4,000 עסקים קטנים חדשים.

2. קידום תעשייתי של הפריפריה - בקשות ב־4.6 מיליארד שקל

מה הובטח: עם כניסתו של פואד לתפקיד השיק המשרד את תוכנית "מפעלים מחוללי שינוי", שלפיה יעודד במהלך 2009–2010 הקמת חמישה מפעלים עתירי הון ועובדים באזורי תעשייה בפריפריה. מטרה נוספת שהציב לעצמו המשרד ב־2009 היא להקים בפריפריה מרכזי מו"פ של חברות גדולות, שיעסיקו 415 עובדים.

מה קרה בפועל: 2009 מסתיימת עם אישורים לשניים מבין חמשת המפעלים המובטחים, מחלבת טרה וערבה מיינס, אך שני המפעלים טרם התחילו בהכנות למעבר. טרה התחייבה להשקיע 515 מיליון שקל ולהעסיק 500 עובדים במפעל החדש שתקים ליד נתיבות בתמורה ל־20% מההשקעה - 103 מיליון שקל. ערבה מיינס תקבל מענק של 140 מיליון שקל להקמת מפעל במכרות תמנע, 25% מסכום ההשקעה שהתחייבה לו.

העיכוב בהעברת המפעלים קשור גם לכך שתקציב מרכז ההשקעות הופשר רק בחודש שעבר, בשל התארכות הדיונים לגבי מפת אזורי עדיפות לאומית. האישור שחרר תקציב של 700 מיליון שקל, שעליהם מתמודדים 240 מפעלים שמבקשים סיוע מצטבר של 4.6 מיליארד שקל. כדי לתמוך בהעברת המפעלים המשרד מתכוון לסבסד בשנה הקרובה את משכורתם של 150 בכירים בהם, בתקציב של 50 מיליון שקל.

תוכנית המשרד לשנת 2010 מגלה כי בתחום המו"פ לא התרחשה ב־2009 התקדמות כלשהי, וכי מספר עובדי המו"פ בפריפריה אפסי. עם זאת, המשרד הקציב לנושא 100 מיליון שקל גם ב־2010, במטרה לעודד הקמת מרכזי מו"פ בפריפריה של חברות בעלות מחזור מכירות של יותר מ־100 מיליון דולר בשנה. משרד התמ"ת מתכוון להשתתף בהוצאות המו"פ בין 2010 ל־2012 ולתמוך בתקופה זאת בהעסקת 300 עובדים.

פעולה נוספת לעידוד הפריפריה ב־2010, בשיתוף פעולה עם המשרד לפיתוח הנגב והגליל, תהיה השקעת 30 מיליון שקל בשדרוג כמה אזורי תעשייה: אלון תבור, באר שבע (עמק שרה), דימונה, דלתון, כפר כנא, מגדל העמק, מצפה רמון, סחנין, צחר, ציפורית, צפת, קצרין, קריית שמונה, שגב שלום ושדרות.

3. למדען הראשי אזל התקציב - פטור מתמלוגים לעידוד מו"פ

ד"ר אלי אופר, המדען הראשי במשרד התמ"ת צילום: מיכאל קרמר

מה הובטח: אחד הגופים שפועלים בדרך כלל כמכונה משומנת היטב במשרד התמ"ת הוא המדען הראשי. תקציב המדען עמד השנה על 1.46 מיליארד שקל, שמהם 1.1 מיליארד מקופת המדינה ו־360 מיליון מתמלוגים על השקעות עבר. השנה נגמר התקציב כבר באוקטובר, ולאחר פעולה להגדלתו התקבלו 200 מיליון שקל נוספים.

מה קרה בפועל: התרוקנות תקציב המדען הראשי נובעת מכך שתקציב המדינה אושר רק בחודש יולי, אולם הקריטריונים לביצוע ההקצאות נקבעו כבר בתחילת השנה בטרם נודע תקציבו. במקביל חלה עלייה חדה במספר הבקשות בגלל המשבר הכלכלי, וכך המדען התחייב לחלקים נרחבים מהתקציב עוד בטרם קבלתו. יעדי התעסוקה והמו"פ בפריפריה השפיעו גם על עבודת המדען הראשי, שנתן פטור מחובת תגמולים למפעלי תעשייה מסורתית כדי לעודד אותם לפעילות מו"פ, והקצה לראשונה מענקים גם על פי קריטריונים של תעסוקה.

יוזמה נוספת שיצאה מלשכת המדען היא הקמת קרן ביוטק, שהממשלה הקצתה לה 80 מיליון דולר, מתוך מטרה שהשותפים בקרן יגייסו סכומים שיכפילו ואף ישלשו את היקפה. על הרעיון מקבל משרד התמ"ת ציון גבוה, אף כי ההעדפה המובנית לתחום מדעי החיים התקבלה בביקורתיות על ידי התעשייה.

4. ויסקונסין מחכה לחוק - לא לפני 2011

מה הובטח: תוכנית התעסוקה שספגה את רוב הביקורת היא אורות לתעסוקה שנוסדה לפני כארבע שנים. בתוכנית המשרד ל־2009 היתה כוונה להרחיב את התוכנית מארבעה מרכזים (ירושלים, נצרת, חדרה ואשקלון) ל־42 מרכזים בכל רחבי הארץ.

מה קרה בפועל: בסוף החודש אמור לפוג רישיון התוכנית לטובת החוק להרחבתה לכל הארץ, אך כרגע לא ברור אם אכן יקרה הדבר. תוכנית ההרחבה נתקלת בקשיים לא פשוטים מכיוונה של ועדת העבודה של הכנסת, בעיקר מצדם של ש"ס וישראל ביתנו. גם ועד עובדי שירות התעסוקה, מגובה בשר בן אליעזר עצמו, אינו מוכן להרחבת התוכנית לפני שייחתם הסכם קיבוצי חדש שיגן על העובדים מפני נגיסה בסמכויותיהם. מנגד, חברי הכנסת של המפלגות המגזריות מבקשים להכניס תיקונים ושינויים בלי סוף כדי להיטיב עם שולחיהם.

קשה להאמין שהתוכנית לא תיושם בסופו של דבר - השאלה היא רק כמה בן אליעזר ואנשי האוצר יצטרכו להזיע כדי שזה יקרה. הרחבתה של אורות לתעסוקה תהיה מפנה דרמטי בשוק התעסוקה, שכן אמורים להשתתף בה 90 אלף מקבלי הבטחת הכנסה שחלקם לא הועסקו כבר שנים רבות. עד כה עברו בתוכנית כ־42 אלף איש, ונכון לעכשיו משתתפים בה כ־6,000 איש. גם אם יאושר החוק, החברות החדשות שייזכו במכרזים לא יתחילו לעבוד לפני 2011. לדברי גורם בתמ"ת, השר בן אליעזר שינה את התוכנית והפך אותה "לתוכנית החברתית הטובה ביותר שיש כרגע על השולחן".

5. יצוא וסחר חוץ - תקציב עידוד היצוא יוכפל

מה הובטח: קידום היצוא הוא יעד שמלווה את המשרד עוד מ־2008. במהלך השנה הוחלט במשרד התמ"ת על כמה מהלכים שלא נכללו בתוכנית ל־2009 אך הוכנסו לתוכנית העתידית, בהם תוכנית לעידוד רכישת כחול־לבן שתקציבה 29 מיליון שקל.

מה קרה בפועל: בנושא היצוא הושגה התקדמות רק לקראת סוף השנה, כאשר התמ"ת סיכם עם האוצר על הכפלת התקציב לעידוד פעילות היצוא - בעיקר לאסיה - לכ־100 מיליון שקל בשנים 2010–2012. סוכם על הקמת שלוש נספחויות מסחריות חדשות ועל עיבוי מערך העובדים הזרים בנספחויות. מינהל סחר חוץ גם הוביל שורה של תערוכות משמעותיות שהביאו לישראל עשרות משלחות מרחבי העולם, וקידם את קבלתה של ישראל לארגון ה־OECD.

המשרד גם השיק תוכנית לעידוד רכישת מוצרים כחול־לבן, ולמרות ביקורת באוצר בטענה שהתוכנית מנוגדת לכללי ה־OECD, נתן ראש הממשלה אור ירוק להעדפת חברות טקסטיל מקומיות במכרזים ממשלתיים.

6. עסקים קטנים ובינוניים - הביורוקרטיה תרוכז במקום אחד

מה הובטח: לפני שנתיים החליטה הממשלה להקים סוכנות ביצוע בתחום של עסקים קטנים ובינוניים, כתחליף לרשות לעסקים קטנים ובינוניים שספגה ביקורת רבה בדו"ח מבקר המדינה משנת 2006 על שורת ליקויים ומינויים פוליטיים.

מה קרה בפועל: רק לפני חודשיים נבחר מתוך משרד התמ"ת מנהל לסוכנות (רן קויתי), והעבודה על הקמתה נעשית בימים אלה. בראיון ל"כלכליסט" הבטיח השר בן אליעזר כי הסוכנות תקדם חוקים בתחום הסיוע לעסקים קטנים ובינוניים, הקמת קרן הלוואות וקרן מו"פ, תסבסד הכנת תוכניות עבודה, ותפעל לריכוז כל הביורוקרטיה שקשורה בהקמת עסק תחת קורת גג אחת. את פועלה של הסוכנות יהיה ניתן להתחיל ולבחון רק בעוד שנה.

7. צרכנות - קנסות להגנת הצרכנים

מה הובטח: בעקבות מסקנות צוות בראשות עו"ד דרור שטרום החליט באוגוסט 2007 שר התמ"ת דאז אלי ישי על הקמת רשות לסחר הוגן שתיהנה ממעמד של יחידת סמך, ותהיה ממונה על אכיפת מדיניות המשרד בנושאים צרכניים. עד לאחרונה היתה הקמת הרשות תקועה, בין היתר בגלל ממונה שנוי במחלוקת שנבחר להוביל אותה. עם כניסת השר החדש לתפקיד חודש הליך הקמת הרשות.

מה קרה בפועל: הקמת הרשות לא הבשילה עד סוף 2009, ובתמ"ת מבטיחים לבחור בשבוע הקרוב את האיש שיעמוד בראשה. העיכוב בהקמת הרשות השהה חקיקה צרכנית, למשל בתחום של ביטול עסקאות וקבלת החזר כספי.

בצד החיוב מונתה ב־2009 סגנית השר אורית נוקד כאחראית על הנושאים הצרכניים, וההישג הבולט שלה היה העברת תיקון לחוק הגנת הצרכן שמאפשר לבטל עסקאות שירות (דוגמת מנויי אינטרנט, כבלים וסלולר) בתוך שבועיים. עם תחילת פעולתה של הרשות לסחר הוגן צפוי התחום הצרכני שבאחריות המשרד לעבור שדרוג של ממש, מכיוון שלרשות עתידות להינתן סמכויות אכיפה והטלת קנסות משמעותיים בעבירות בתחום הצרכנות.