עו"ד מאיר הלר: "רייפמן סירב לגלות את שם הברוקר האנגלי"

"החשד הראשוני שלנו לזיוף התעורר כאשר אלי רייפמן סירב לגלות לנו את שם הברוקר האנגלי שאצלו מוחזקות לכאורה מניותיו באמבלייז, ששועבדו עבורנו כבטוחה להלוואה של 3 מיליון דולר", כך אמר ל"כלכליסט" עו"ד מאיר הלר ממשרד א. לנדוי, המייצג את חברת ווינטון קפיטל הולדינג שבעקבות תלונתה

רייפמן, שמעצרו הוארך אתמול ב-6 ימים, חשוד כי לקח הלוואות של כ־6 מיליון דולר משתי חברות השקעות בחו"ל — אחת מהן היא ווינטון קפיטל - והמציא למלווים מסמכים מזויפים שלפיהם יש לו ביטחונות בדמות מניות אמבלייז השייכות לו ומוחזקות בחברת ברוקרים באנגליה.

לדברי הלר, המסמך החשוד כמזויף ניתן לווינטון קפיטל בפברואר שעבר: "הוא נתן לנו תחושה שהכל בסדר. חודשיים לפני ההלוואה הגדולה ניתנה לרייפמן הלוואה של 510 אלף דולר. הוא עשה עלינו רושם טוב ועמד בהתחייבויות שלו, פרע והחזיר את ההלוואה בזמן", אמר הלר.

לדברי הלר, הרושם הטוב הוא זה שגרם לווינטון קפיטל לאשר לרייפמן את ההלוואה הנוספת, בסכום של 3 מיליון דולר: "ניתנו לנו כל ההתחייבויות וההצהרות מצדו של רייפמן, גם באמצעות מסמכים שהעביר לנו עורך דינו דורון אפיק, כי קיימות 9 מיליון מניות של אמבלייז אצל הברוקר האנגלי, ואלה ישמשו כבטוחה לפירעון ההלוואה", אומר הלר ומוסיף: "המסמך החשוד כמזויף צורף לחבילה של מסמכים שהתגלו כאותנטיים ובהם מאשר הברוקר כי רייפמן פתח אצלו חשבון".

לדברי הלר, רייפמן ביקש למחוק את שם הברוקר מהמסמך: "רייפמן אמר שהוא לא מעוניין לגלות את השם שלו, אבל אפיק התחייב בהסכם הנאמנות שחתם לטובת ווינטון כי יחשוף את שמו של הברוקר במקרה שההלוואה לא תיפרע. החתימה של אפיק מטרתה לאפשר לנו לממש את המניות אם רייפמן לא יעמוד בהתחייבות". לדבריו, במקביל קיבלה ווינטון מכתב מעו"ד ארנון גיצלטר, היועץ המשפטי של אמבלייז, שמאשר כי קיימות 9 מיליון מניות המשועבדות לטובת ווינטון קפיטל.

לדברי הלר, אמינותו של רייפמן החלה להתערער ב־25 במרץ, אז ניתן צו כינוס נגדו: "הצו העמיד את ההלוואה לפירעון מיידי ולכן פניתי לאפיק בדרישה לזהות את שם הברוקר ולממש את הבטוחה", מספר הלר. לדבריו, "אפיק התחמק במשך תקופה ארוכה, וגם רייפמן לא חזר אלינו. רק לאחר שהודענו שהלקוח שוקל להגיש תלונה במשטרה בחשד להונאה, הסכים אפיק לגלות את שם הברוקר".

לדבריו, "בטרם הגשנו תלונה פנינו לברוקר באנגליה. לתדהמתנו, הודיע לנו הברוקר שהוא מעולם לא חתם על מסמך המאשר את קיום המניות, וכי מעולם לא החזיק מניות כאלה עבור רייפמן". לדברי הלר, האישור היחיד שהתקבל מהברוקר מציין כי רייפמן פתח אצלו חשבון ב־30 בינואר 2009 וסגר אותו ב־23 באפריל 2009. "במשך כל הזמן הזה", כותב הברוקר, "לא התבצעה כל פעולה בחשבון". הלר מוסיף כי "במאי כתב לנו רייפמן כי הוא מוכן להעמיד לרשותנו הוכחות לקיומן של המניות, אך התנה זאת בדרישות כספיות. כשסירבנו כתב לנו רייפמן כי אין בכוונתו להציע הצעות נוספות: "רייפמן כתב — 'אתם בחרתם לפתוח במלחמה איתי, הצעתי כבר לא בתוקף'". לדברי הלר, ביולי הוגשה התלונה במשטרה נגד רייפמן ונגד אפיק.

עו"ד דורון אפיק מסר בתגובה כי "העברתי את כל המסמכים למשרד ש. לנדוי לאחר שמחקתי את שם הברוקר, שהיה סודי. לא העברתי את שמו כדי לא להפר את צו בית המשפט שאסר להעביר את המניות. לאחר שבדקתי שאין בכך הפרה של הצו, העברתי לחברה את שמו. קיבלתי מהם מייל שמאשר שהמסמכים תקינים. הסכם הנאמנות קובע כי המסמכים קיבלו את הסכמת הצדדים שאין צורך לבדוק את האותנטיות שלהם".