"חולים שאין להם מימון ללובינג, ימותו"

ועדת סל התרופות צפויה להתכנס היום (ג'), וככל הנראה תכריע סופית אילו תרופות ייכנסו לסל התרופות המצומצם. כ־100 תרופות מתמודדות בישורת האחרונה על מקום בסל.

לאחרונה התחוור לחברי הוועדה כי יעמדו לרשותם רק 350 מיליון שקל, מתוך התקציב המקורי של כ־415 מיליון שקל - זאת לאחר שסגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, הקצה 65 מיליון שקל מתקציב הסל לטובת טיפולי שיניים לילדים עד גיל 18. אבל מלבד מיטת הסדום התקציבית, חברי הוועדה מצויים בלחץ רב מצד חברות התרופות, שלא מוותרות על הזדמנות להשתחל גם השנה לסל.

ועדת סל התרופות מונה 17 חברים, המייצגים את משרד הבריאות, משרד האוצר, נציגי הציבור, נציגי קופות החולים ושני נציגי אתיקה שממנה משרד הבריאות. הוועדה מחליטה מדי שנה אילו תרופות יזכו למימון על ידי המדינה. חברות התרופות הגדולות כמו טבע ו־MSD מנסות לדחוק את התרופות שלהן לסל, ושוכרות לשם כך משרדי לובינג - שדולות מקצועיות, שייצגו אותן מול חברי ועדת הסל.

מה דעתך על מניית טבע:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

"בשנים שעברו עזרתי להרכיב כ־20% מהסל", מצהיר אחד הלוביסטים, "אבל כל תרופה שהכנסתי היתה ראויה וקיבלה המלצות רבות".

"משלמים לרופאים, ומקבלים המלצות"

"חברות התרופות מנסות להשפיע דרך יחסי ציבור מתוחכמים", מגלה ח"כ ד"ר רחל אדטו (קדימה), שכיהנה במשך כשמונה שנים כחברה בוועדה. "מעבר לניסיון להיפגש עם חברי הוועדה, הן מפעילות אמצעים לא ישירים כמו ארגון הפגנות חולים ויצירת לחץ תקשורתי כדי להגביר מודעות לתרופה מסוימת. הם גם שולחים חומר הביתה, פקסים ומיילים".

אדטו מספרת כי חברי הוועדה המנוסים מצליחים להדוף את ההשפעות המקיפות, אך החברים הלא מנוסים מתקשים לנטרל את ההשפעות העקיפות. "קשה מאוד לא להיקשר לחולים שמופיעים יום־יום מול דלת הוועדה", היא אומרת.

ניר קלינר, לוביסט שייצג בענייני סל התרופות את טבע, ג'ונסון אנד ג'ונסון ואבוט, וכיום מייצג את סנופי־אוונטיס, מספר כי הלובי מול ועדת הסל מסובך, והעבודה מולו דורשת תכנון יסודי. "כל תרופה היא עולם ומלואו לחולה שזקוק לה, כך שהמטרה היא להיות ראשון בין שווים", הוא אומר. "עיקר העבודה היא בגיבוש אסטרטגיה נכונה בנוגע להגשה, ויצירתיות בנוגע לבולטות המוצר שלך מול מוצרים אחרים".

לוביסט שביקש להישאר בעילום שם ציין כי האסטרטגיה עוברת לעתים דרך מימון רופאים שימליצו על התרופות. "הסל התבגר, אך מצאו דרכים מתוחכמות יותר להשפיע על עיצובו", הוא אומר. "הדרך העדיפה היא הפעלת רופאים: אם יש לחברה תרופה חדשה, דואגים שרופאים יקבלו כסף עבור ביצוע מחקר רפואי - ולאחר מכן, כשהרופאים הללו ממוינים לוועדות מייעצות, סומכים עליהם שיעזרו להכניס את התרופה: משרד הבריאות יתקשר אליהם והם ייעצו להסתמך על התרופה הספציפית”.

"זה נהפך לאבסורד, לטרייד־אוף פוליטי"

רמי סדן, בעל משרד סדן שמוכר כמשרד לובי בתחום הרפואי, ייצג במשך שבע שנים את פארמה ישראל, איגוד חברות התרופות הבינלאומיות. בשנה האחרונה פנה סדן ללימודים מתקדמים, אך הוא מספר כי מאחורי הקלעים מתנהל ג'ונגל של טובות הדדיות. לדבריו, הוא שמע על מקרים רבים שבהם חבר בוועדת הסל החליט לתמוך בתרופה בתמורה לעזרה בתחום אחר.

"נוצר אבסורד: ההכרעות לגבי תרופות נעשות מתוך שיקולים לא ענייניים, שעיקרם טרייד־אוף פוליטי שבמסגרתו מבטיחים לחבר ועדה תגמול מסוים", הוא אומר. "מעבר לזה, ארגוני חולים שאין להם אפשרות לקבל מימון ללובי - החולים שלהם פשוט ימותו. בגלל זה ייצגנו כמה גופים בהתנדבות במשך שנים".

עם זאת, לוביסטים רבים קיבלו החלטה אסטרטגית להימנע מלייצג חברות תרופות. "בעבר עסקתי בתחום התרופות והרגשתי אי־נוחות גדולה", אומרת הלוביסטית דפנה כהן ממשרד כהן־רימון־כהן. "כיום המשרד לא מתעסק בתחום התרופות".

לפני כחודשיים נתפסו שני שדלנים שהתחזו לעיתונאים כדי להסתנן לישיבת ועדת הסל שפתוחה לעיתונאי בריאות. השדלנים הורחקו מהישיבה.