רשמית: הושג הסדר עם קומברס ליישוב תביעה ייצוגית כנגדה בעקבות פרשת הבקדייטינג

הפרשה התפוצצה באפריל 2006 ונדונה בבית המשפט המחוזי של ניו יורק. ההסדר ייטיב עם המשקיעים במניית קומברס בתקופה שבין 30.4.2001 ועד 29.1.2008. קבוצת מנורה-מבטחים, אשר השקיעה במניות קומברס והינה התובעת הייצוגית המובילה בתביעה, טענה כי הנאשמים היו מעורבים בבקדייטינג של ניירות ערך ואי סדרים חשבונאיים אשר ניפחו את מחיר מניית קומברס.

בעקבות ההסכם אמר עו"ד מרק גרוס, מראשי פירמת פומרנץ, כי "זהו ההסדר השני בגודלו בהיסטוריה של תביעות ייצוגיות כנגד בקדייטינג של אופציות. אנו שמחים על כך שההסכם ישיב חלק משמעותי ביותר מהנזקים שנגרמו לתובעים הייצוגיים". לדברי עו"ד איתן לביא, "זהו גם ההסדר הגדול ביותר בו מעורב גורם מוסדי ישראלי כמוביל בתביעה ייצוגית".

הצדדים מסרו כי הם מתכוונים להגיש באופן מיידי את ההסדר לאישור בית המשפט בארה"ב.

יצוין כי רוב מגישי התביעות הייצוגיות בארה"ב הם קרנות פנסיה ויועצי השקעות, שמנהלים קרנות גדולות. לפני שמנורה-מבטחים נבחרה על-ידי בית המשפט להיות התובע המוביל בפרשת קומברס, החליטה ערכאה קודמת למנות לתפקיד זה

את קרן הפנסיה של השרברבים ומתקיני הצינורות. מנורה-מבטחים שכנעה את בית המשפט - באמצעות פירמת פומרנץ - כי היא הייתה הניזוקה הישירה העיקרית מהתרמית ומקריסת מניית קומברס, שבאה בעקבותיה, ולא קרן הפנסיה של השרברבים.

פירמת פומרנץ מיוצגת בישראל ע"י משרדי עורכי הדין סולמי-לביא וגיא-בכר.

כך התפוצצה פרשת קומברס

אנליסטים של ה"וול סטריט ג'ורנל" בחנו במרץ-אפריל 2006 את מועדי חלוקת האופציות אצל חברות ציבוריות רבות בארה"ב. בין היתר, התגלה צירוף מקרים בלתי סביר של הקצאת אופציות למנהלים בקומברס בימים בהם נסחרה מניית החברה בשפל. בעקבות התחקיר החלה קומברס בבדיקה פנימית שבסיומה אולצו שלושה ממנהליה הבכירים לפרוש מתפקידם: היו"ר והמנכ"ל קובי אלכסנדר, סמנכ"ל הכספים דייוויד קריינברג והיועץ המשפטי וויליאם סורין. במקביל, החל משרד התובע המחוזי בניו-יורק לבחון את פרטי הפרשה, וחודשים אחדים לאחר מכן הוגשו כנגד אלכסנדר, קריינברג, וסורין כתבי אישום פליליים לבית המשפט הפדרלי בברוקלין. במקביל, הגישו בעלי מניות בקשות להגשת תביעה ייצוגית כנגד קומברס, אלכסנדר ובכירים נוספים בחברה, בטענה כי ההונאות ברישום מיליוני האופציות יצרו להם הפסדים כספיים כבדים. גם קומברס עצמה הגישה תביעה פיצויים כנגד אלכסנדר וסורין, בטענה ששינוי תאריכי הקצאת האופציות יצרו לחברה הפסדים כספיים בהיקף של יותר מ-70 מיליון דולר.

טענת הרשויות האמריקניות היתה ששלושת מנהלי החברה קיבלו אופציות בתוך הכסף שלא דווחו כלל ולא נרשמו כהלכה בספרים, וגילמו בתוכן רווח מהותי מיידי. אלכסנדר הרוויח 138 מיליון דולר בין 1991 ל-2001 ממכירת אופציות שביסודן בקדייטינג 6.4 מיליון דולר מתוך סכום זה מקורו באופציות שהיו בתוך הכסף בעת ההענקה. קריינברג זכה לרווח של 13 מיליון דולר כתוצאה ממכירת האופציות שבבסיס כולן בקדייטינג בין 1994 ועד 2001, ואצלו מיליון דולר היו בתוך הכסף; סורין הרוויח מהמכירה 14 מיליון דולר בין השנים 1991 ל-2001 - ומיליון דולר היו בתוך הכסף בזמן ההענקה.