הכלכלה הפלסטינית: תל אביב של פלסטין

רמאללה, שהיתה כל השנים פרבר צפוני, מרוחק מעט, של ירושלים, נהפכת במהירות לאחותה הבכירה. ב־15 השנים מאז הוקמו ברמאללה משרדי הרשות הפלסטינית איבדה ירושלים את הבכורה, והיום ניתן לקבוע שרמאללה היא מעין תל אביב של פלסטין. כלומר, עיר הבירה הכלכלית־חברתית של המדינה הפלסטינית שכנראה בדרך. הגורם המרכזי לתהליך זה הוא המדיניות הישראלית שסיפחה ב־1967 את מזרח ירושלים לישראל. אולם חאתם עבד אל־קאדר, שהיה עד לאחרונה השר לענייני ירושלים בממשלה ברמאללה, אמר בפגישה עמו בסוף השבוע שעבר, שהרשות הפלסטינית תרמה גם היא לתהליך זה משום שהזניחה את ירושלים.

עבד אל־קאדר, בן משפחת פליטים מסלאמה (כפר שלם) שבמבואות יפו, גדל בשכונת עוני של ירושלים (מחנה שועפאט). מנעוריו היה פעיל מרכזי בתנועת הפתח, ואת משרדו מיקם בשכונת א־ראם שמעבר למחסום קלנדיה, שכן לרשות הפלסטינית אסור לפעול בירושלים. כך גם משרדי המושל הפלסטיני של אזור ירושלים נמצאים בעיירה אבו־דיס, מחוץ לגבולות העיר.

רצף אורבני

בין ירושלים לרמאללה קיים רצף אורבני. חומת ההפרדה והגבול העירוני של ירושלים חוצים את השכונות הצפוניות של העיר, שהן למעשה השכונות הדרומיות של רמאללה. כך, בית חנינה, שכונת הדואר, כפר עקב, ביר נבאללה, קלנדיה, אל־ראם וסמירמיס.

מספר התושבים ברמאללה (ובעיר הצמודה לה אל־בירה) אינו גדול במיוחד - רק כ־70 אלף נפש. אם מוסיפים לכך את תושבי הכפרים והעיירות שמקיפים את העיר מגיעים ל־350 אלף בערך. ישנם בגדה מחוזות - חברון ושכם - שמספר תושביהם גדול יותר. אולם בעיר רמאללה מרוכזים, מלבד משרדי היו"ר והממשלה הפלסטיניים, גם משרדי הפרלמנט ואש"ף, הסהר האדום הפלסטיני, הלשכה לסטטיסטיקה, הרדיו והטלוויזיה, ומרכזי המשק, המסחר והתרבות של הגדה.

רחוב ברמאללה. רוב השגרירים לרשות הפלסטינית גרים בעיר צילום: איי פי

נמצאות בה הנהלות הבנקים והחברות הגדולות בענפי הביטוח, התקשורת, המסחר וההייטק. סמוכים לה האוניברסיטה הפלסטינית הטובה ביותר, ביר־זית, ומרכזי תעשייה ומלאכה (בראשם שני מפעלי תרופות). השגרירים הזרים לרשות הפלסטינית קבעו את מושבם ברמאללה, וגם הקונסולים הזרים, שרובם מתגוררים במזרח ירושלים, מקיימים את רוב פעילותם ברמאללה מפני שתושבי הגדה אינם יכולים להיכנס לירושלים. בעיר נבנה, בתרומות מהמפרץ, בית חולים גדול וחדיש - כך שתושבי האזור זקוקים פחות לבתי החולים של ירושלים.

עזבו את ירושלים

עבד אל־קאדר מתרעם על ששורה של מוסדות פלסטיניים שרשאים לפעול בירושלים עזבו אותה לטובת רמאללה. מדובר במשרדי כל האגודות המקצועיות, מרכזי התרבות והעיתונים הלאומיים. הרשות הפלסטינית סגרה את העיתונים "אל־פג'ר" ו"אל־שעב", שהמערכות שלהם היו בירושלים, ופתחה במקומם ברמאללה את "אל־איאם" ו"אל־חיאת אל־ג'דידה".

סוכנויות המכוניות ובתי המסחר הגדולים של ירושלים פתחו סניפים ברמאללה והעבירו לשם את רוב עסקיהם. כך, חנויות ההלבשה של אבו־חלף, רהיטי ג'ולאני וממתקי ג'עפאר, וגם שורה של עורכי דין, רופאים ורואי חשבון שהתקשו למצוא עבודה בירושלים. תיאטרון הקסבה עבר ממזרח ירושלים לרמאללה, ונבנו בה שני אצטדיוני כדורגל חדישים (באל־ראם ואל־בירה) ושני מרכזי תרבות חשובים.

ברמאללה ובפרבריה יש היום בתי מלון, מגדלי מגורים ושכונות של בתי פאר, ולצדם גנים ציבוריים, מרכזי קניות, מסעדות יוקרתיות ובתי קפה.

הרושם מדברי עבד אל־קאדר הוא שהמדיניות הישראלית שהזניחה את מזרח ירושלים והפרידה אותה מהגדה - הצליחה. כך הוא מתאר זאת: "ברמאללה אפשר לחיות, ואילו מה שנותר לפלסטינים בירושלים הוא רק להתפלל באל־אקצה ובכנסיית הקבר - שאותם אי אפשר להעביר לרמאללה".