$
משפט

ראש הרשות לאיסור הלבנת הון נפרד אחרי שמונה שנים בתפקיד: "ישראל חשופה במיוחד להלבנות הון"

עו"ד יהודה שפר מאמין שהדרך להילחם בפשיעה הכלכלית עוד ארוכה: "להגיד שבישראל הפשע לא משתלם זה יומרני", הוא אומר, וחושף כי במסגרת עבודת הרשות כיום, גם עורכי דין שמייצגים בכירים ופוליטיקאים נחקרים כשותפים לעבירה

איתי הר אור 10:0824.11.09

"האתגר הגדול שלי היה להנהיג שינוי תרבותי בהתייחסות להלבנת הון בישראל", אומר עו"ד יהודה שפר, ראש הרשות לאיסור הלבנת הון שפורש בימים אלו מתפקידו לאחר שמונה שנים ברשות. שפר, שהקים את הרשות במו ידיו, מרוצה מהישגי הרשות מאז הקמתה: "המוסדות הפיננסיים נהפכו מאדישים למשתפי פעולה. נוסף על כך, סייענו גם לגופי האכיפה - למשטרה, לרשות המסים ולפרקליטות - להתמקד בעבירות הכלכליות ובמלביני ההון המקצועיים. הגענו להישגים יפים".

 

הרשות לאיסור הלבנת הון פועלת תחת משרד המשפטים, והוקמה בעקבות חוק איסור הלבנת הון שנכנס לתוקף בשנת 2001. לדברי שפר, למרות ההישגים, המאבק בהלבנות ההון עוד רחוק מלהסתיים: "מובן שיש עוד הרבה מה לעשות. אנחנו עדיין לא מחלטים מספיק כספים שמקורם בפשיעה חמורה. צריך להעמיק את השימוש בכלי הזה, ויש כמובן עוד הרבה חקירות שצריך ליזום, להתחיל ולסיים.

 

"צריך להביא למצב שבו הפשיעה לא תשתלם", אומר שפר. "אני חושב שזה יהיה יומרני להגיד שזה המצב היום. במקרים רבים מדי הפשיעה היא כדאית לעבריין".

 

האגו של גופי האכיפה

 

שפר (47), שעוזב את תפקידו ברשות בעקבות מינויו למשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית, אינו מתקשה לציין מהו הדבר החשוב ביותר שלמד במהלך תפקידו: "למדתי שכאשר גופי האכיפה מוותרים על האגו הארגוני, ומייצרים שיתוף פעולה ברמה האנושית, מצליחים להגיע לתוצאות". לדבריו, "יש גופים בעלי אגו גדול יותר מהאחרים, אבל המגמה בשנים האחרונות היא של שיתוף פעולה גובר".

 

יש טענה שלפיה הרשות אינה מתמקדת בפושעים הגדולים אלא בדגי הרקק, ולכן בפועל החוק לאיסור הלבנת הון הוא כישלון.

 

"הטענה הזאת מופרכת. צוות של 33 אנליסטים מוכשרים, רואי חשבון, עורכי דין וכלכלנים עובד ברשות ומעבד את המידע שמדווח לנו. אנחנו מקבלים מהבנקים כ־20 אלף דיווחים בשנה על פעולות חשודות. על סמך הדיווחים האלה אנחנו מציפים חשדות, גם בעקבות בקשת המשטרה וגם ביוזמתנו. החשדות שהצפנו עד כה התייחסו לתופעות הפשיעה החמורות ביותר בארץ, לארגוני הפשיעה ולעבריינים מחו"ל, שהלבינו בארץ כספים בהיקפים עצומים".

 

מבחינתך, העובדה ששר אוצר לשעבר יושב בכלא היא הישג?

"אני כאזרח מתבייש בכך ששר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון, נמצא בכלא, אבל אני גאה בכך שמערכות אכיפת החוק חוקרות ומעמידות לדין בעקבות כל חשד. נכון, גם במקרה של פרשת הירשזון היה אישום בהלבנת הון, לאחר שכספי המעילה הולבנו בדרכים שונות בתוך המערכת הבנקאית".

 

בתשובה לשאלה האם הפרקליטויות בארץ מיישמות נכונה את הכלים שניתנו להן בחוק איסור הלבנת הון אומר שפר: "אני חושב שהכיוון נכון. בתפקיד החדש שאליו אני נכנס אלמד היטב מה הפרקליטות צריכה לשפר בנושא".

 

שפר, איש של משפט חוקתי וציבורי בעברו, העלה על סדר היום את אחת הסוגיות שמעוררות מחלוקת קשה ביותר בקהילה המשפטית - דרישת הרשות לכלול את עבירות המס ברשימת עבירות המקור שבחוק איסור הלבנת הון (על מנת שניתן יהיה להאשים בהלבנת הון את מבצעיהן). בין המתנגדים למהלך: יושבת ראש האופוזיציה ציפי לבני, חברי כנסת רבים, משפטנים ואנשי אקדמיה. טענת המתנגדים היא שחלקן המכריע של עבירות המס מקורן בעסקים לגיטימיים, ולכן אם יכללו עבירות המס בעבירות המקור, יווצר מצב בו בחלק ניכר מתיקי המס יתקיימו יסודות עבירת הלבנת ההון, ולא לכך כיוון המחוקק. שפר להוט לבצע את המהלך: "חלק מעבירות המס הן עבירות מקור כבר היום. אני תומך ביוזמה. אני יודע שזה שנוי במחלוקת, ומבין את החששות, אבל נדמה לי שהתועלת גדולה מהחסרונות".

 

למרות כל המשאבים שאתם משקיעים, ישראל עדיין מהווה מוקד לעבריינים שמבקשים להלבין כאן את ההון באמצעות המערכת הבנקאית.

 

"אני לא מסכים למשפט הזה. ישראל, כמו כל מדינה מערבית אחרת, חשופה לסיכון גדול של הלבנת הון. היא חשופה במיוחד משום שהיא קטנה יחסית, וגם משום שהיא מעודדת הגירה. הלבנת ההון חייבת להתבצע במקום שיש פריחה כלכלית ומוסדות פיננסיים מפותחים. ישראל וארצות הברית נמצאות באותה קטגוריה של מדינות בסיכון גבוה יחסית".

 

"עורכי דין נחשדים בסיוע להלבנת הון"

 

היוזמה של הרשות לצמצם את הזכות לחיסיון בין עורך דין ללקוח, ולהטיל על עורכי דין ורואי חשבון חובה לדווח על פעילות חשודה של לקוחותיהם, מעוררת זעם בקרב רבים בקהילה המשפטית בישראל. אולם שפר סבור כי יש במהלך תועלת רבה, גם במחיר הפגיעה באחת הזכויות החוקתיות הבסיסיות ביותר.

 

"הדבר יושם בכל מדינות אירופה. עורכי הדין מדווחים על פעילות חשודה. אם כבר פרסנו רשת רגולטורית כדי לתפוס את כרישי הלבנת ההון, איזה היגיון יש לאפשר חורים ענקיים ברשת הזאת, בדמות חסיון עורך דין לקוח?"

 

שפר מסביר כי "חובת הדיווח לא תחול כאשר עורך הדין מייצג את הלקוח בבית משפט, אלא כאשר הוא מבצע פעולות שיש בהן סיכון - מנהל כספים, פותח חברות, מעביר כספים לחו"ל או מנהל כספים בנאמנות".

 

בהקשר זה יוצא שפר בהצהרה דרמטית למדי, ומציין כי "אני לא רוצה להתייחס לחקירות ספציפיות, אבל יש חקירות לא מעטות - גם של בכירים וגם של פוליטיקאים - שבהן נחקרים עורכי דין, למרבה הצער, כמסייעים לעבירה".

 

מה עמדתך בעניין חוק המאגר הביומטרי?

"לא אתייחס לחוק ספציפית, אבל אומר שאכיפת חוק מודרנית נשענת יותר ויותר על מידע פיננסי, ביומטרי ותקשורתי. אין ספק שהיום לא ניתן לחשוף עבירות חמורות בלי לעשות שימוש במידעים מהסוג הזה. אני תומך בחוק באופן עקרוני, ואני חושב שצריך למצוא את האיזון בין הצורך להשתמש במידע לבין הצורך להגן על פרטיות האזרחים".

 

מ־1 עד 10, עד כמה ישראל היא מדינה מושחתת?

"ישראל איננה מושחתת יותר מכל מדינה אחרת בעולם. אבל חשוב מכך - רשויות אכיפת החוק בישראל הן בין הפחות מושחתות והפחות פוליטיות שאני מכיר בעולם. לכן יש בארץ יותר חקירות נגד פוליטיקאים מהמקובל בעולם, ולכן לדעתי המדינה נתפסת כמושחתת, אבל זה מלמד דווקא על ניקיון המערכות. התרבות הזאת של רשויות האכיפה היא נכס שחייבים לשמר אותו".

 

"לא מתייחס לביקורת"

 

התפקיד החדש שימלא שפר בשבועות הקודמים - המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית - ספג לא מעט ביקורת, בטענה שזו טעות למנות לתפקיד כלכלי פרקליט שלא ניהל תיקים כלכליים בבית משפט. במסגרת תפקידו אמור שפר לרכז את הפעילות בתחום האכיפה הכלכלית, תוך שילוב כלים אזרחיים, מינהליים ופליליים. שפר יהיה אחראי לריכוז פעילות הפרקליטות מול מערכות האכיפה ולתיאום בין הפרקליטויות הפליליות והאזרחיות.

 

על הביקורת שהוטחה בו משיב שפר: "אני לא רוצה להתייחס לשטויות האלה. מי שמינה אותי יסביר למה הוא עשה זאת. אני משוכנע שיש מה לעשות בתחום הזה". גורמים בפרקליטות המדינה אמרו עם היוודע המינוי כי הוא מעורר שאלות קשות, וכי לשפר "יש בעיה של יושרה ושל אמינות".

 

על כך משיב שפר: "אני מופתע מהאמירה ולא רואה מקום להתייחס אליה. הרקורד שלי מדבר בעד עצמו, וכל הניסיונות להשחיר אותי במהלך תפקידי ברשות התבררו כחסרי כל יסוד. בתי המשפט גיבו את המהלכים שעשינו, ומעבר לכך אני לא רואה צורך להתייחס".

 

קבלו ישירות למייל שלכם את החדשות האחרונות בתחום המשפט. לחצו להרשמה

בטל שלח
    לכל התגובות
    x