$
דני רובינשטיין

הכלכלה הפלסטינית: מאדוף הפלסטיני

חלפן הכספים הוותיק עלי על־כורד פשט רגל והותיר חובות של מיליונים. כעת מתקרבת הפרשה לסיומה

דני רובינשטיין 07:2623.11.09

לאחרונה נראה כי נמצא פתרון לאחת משערוריות הכספים שעוררו התרגשות רבה בציבור הפלסטיני בשנה האחרונה. מדובר בזו של חלפן הכספים עלי אל־כורד שניהל מחנותו שבשער שכם בנק פרטי שפשט את הרגל. במשך קרוב לעשור הפקידו פלסטינים ממזרח ירושלים כספים אצל אל־כורד וקיבלו ממנו ריבית שנתית

של כ־15% ולפעמים יותר. הוא בן משפחה מוכרת בירושלים ונחשב איש עסקים הגון ואמין. את הריבית שילם בכל חודש לכ־300 מפקידים - סוחרים, שכניו לשווקים של העיר העתיקה והרחובות סולטאן סולימאן וסלאח א־דין, פקידי הוואקף המוסלמי, מורים וגם רופאים ועורכי דין. כל אלה העדיפו את הריבית הנאה של החלפן המכובד על פני התשלום הנמוך של הבנקים.

 

פתקים ומילת כבוד

 

עסקי החלפנות בנויים על אמון אישי. לא פעם אנשים מפקידים אצל החלפנים כספים או לוקחים מהם הלוואות, ואת העסקאות הללו מלווים בפתקים ובמילת כבוד. לא נחוצים עורכי דין, לא ביטחונות, ולא ממלאים טפסים. בצד החלפנים האמידים והמסודרים פועלים שורה של חלפני רחוב העומדים ליד תחנת האוטובוסים הערבית שמול שער שכם, ושמהם ניתן לקנות - או למכור להם - דולרים ודינרים ירדניים בשערים מעט יותר טובים.

 

ביום רביעי 21 בינואר, לפני עשרה חודשים, לא פתח עלי אל־כורד את חנות החלפנות שלו הנמצאת ממש בתוך שער שכם (מול הכניסה). אנשים התגודדו ליד החנות והיו שהחלו לחפש אותו. באו לביתו שבשכונת בית חנינה. הבית היה סגור.

 

המשפחה נעלמה. השמועות נפוצו כהרף עין. בעלי זרוע פרצו לחנות, אחר כך לביתו, והוציאו ממנו מה שהיה בו: רהיטים, שטיחים. מיהרו גם לבית החורף שלו ביריחו וגם אותו רוקנו. פשטו גם על מפעל קטן לקסטות שהיה בבעלותו. בני משפחה שעמדו איתו בקשר הודו שיש בעיות, אבל הבטיחו שעם הזמן הכל יסודר. לפחות סוחר אחד פנה לבית המשפט הישראלי וקיבל צווי עיקול על רכושו.

 

התערבות ממשלתית

 

עלי אל־כורד ומשפחתו מסתתרים עד היום. השמועות אומרות שהוא באזור ירושלים, אולי ברמאללה. מה שברור הוא שהממשלה הפלסטינית נכנסה לתמונה. לרשות הפלסטינית יש מושל מחוז לירושלים, ויש שר מיוחד לענייני העיר, שמשרדיהם מחוץ לעיר (לפי הסכם אוסלו שאוסר על הרשות לפעול בתוך ירושלים). שניהם מינו מתווכים, מעין ועדה של כינוס נכסים, כדי למנוע מבעלי זרוע להשתלט על נכסיו של אל־כורד.

 

הוועדה פעלה לפי מתכונת מסורתית של פתרון סכסוכים. אנשיה עבדו כל השנה האחרונה. היה צריך לאתר את נכסיו, את חלקו בשותפויות בעסקי נדל"ן - ולמכור אותם. גל השמועות הראשון דיבר על חובות של עשרות מיליוני דולר. במהלך השנה התברר שחובותיו של אל־כורד נמוכים יותר. הוגשו תביעות בגובה של כ־12 מיליון דולר. המתווכים ערכו חישובים של כספי הריבית שקיבלו בעבר אלה שהפקידו כספים אצל אל־כורד והורידו אותם מהחובות. רבות מהתביעות הוסדרו. אחד המעורבים בפרשה אמר שבסופו של דבר אנשים יקבלו בערך 50% מהקרן שהפקידו אצלו. נדע שהפרשה הסתיימה רק כשעלי אל־כורד ובני משפחתו ייצאו ממחבואם.

 

פרשה דומה היתה השנה בעזה. שם הסתבך קבלן גדול שהפעיל שורה של מנהרות להברחת סחורות ממצרים לרפיח. גם הוא לקח כסף מאנשים, הבטיח ריבית גבוהה ופשט רגל. בכירי החמאס התערבו, והנושים קיבלו פחות מ־20% מהכסף שהפקידו. בעיתונות הפלסטינית לא נכתב מילה על הפרשות. כביסה מלוכלכת של בני משפחות מכובדות לא נוהגים לכבס בפומבי.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x