הפרטת תעש: איך יוצאים מבור של 1.8 מיליארד שקל

לפני כחצי שנה נגמר הכסף בקופתה של תעש. העלייה בהכנסות לא הצליחה לכסות על הגירעונות, ההתחייבויות האקטואריות המשיכו להעיק והחברה לא יכלה אפילו לשאת בתשלומי המשכורת השוטפים לעובדים. במצב הזה, כפי שתיאר זאת גורם בכיר במשרד ראש הממשלה, ניצבו בידי הבעלים של החברה - המדינה - שתי אפשרויות: להנשים את החברה ולהביא להפרטתה או לתת לה ליפול.

רז. הבראה לפני הפרטה

האפשרות השנייה נבחנה ברצינות. "הכסף בקופה של תעש נגמר ושקלנו ברצינות את האפשרות לתת לה להיות החברה הממשלתית הראשונה שתפשוט את הרגל. מי אמר שזה לא יכול לקרות", אמר ל"כלכליסט" אותו גורם. אלא שלבסוף נפל הפור על האפשרות הראשונה. במשרד האוצר, במשרד ראש הממשלה ובמשרד הביטחון לא באמת רצו להיות אלה שבקדנציה שלהם התמוטטה חברה ביטחונית ותיקה והחליטו לאפשר לתעש לחיות ולהנשים אותה עד שיושלם ההליך.

מאז הוזרמו כבר 130 מיליון שקל לקופת החברה, על חשבון הזמנות עתידיות של משרד הביטחון ממנה, כדי לאפשר לה להתקיים ולשלם משכורות לעובדים.

ההחלטה להציל את תעש התקבלה במקביל להבשלת תהליך משמעותי גם בחברה עצמה. הנהלת החברה, בשיתוף עם העובדים, הפנימו כי אין ברירה אחרת וכי גם הם צריכים להתגייס למאמץ ההפרטה של תעש, גם אם בדרך יהיו לכך השלכות כואבות עליהם. המתווה הכללי סוכם כמעט ללא מאמץ - תעש תצא להנפקת מניות בבורסה. בשלב הראשון יונפקו עד 49% מהחברה, ולאחר מכן, כעבור כשנתיים, תעבור החברה לבעלות פרטית באופן מלא על ידי הנפקת מניות נוספת או על ידי מכירה לאחד הגופים הביטחוניים בארץ או בחו"ל שהתעניינו בה לאורך השנים.

במקביל הוקמו חמישה צוותי עבודה - בתחום של יחסי עבודה, מבנה ההון של החברה, בנושאים אסטרטגיים, צוות בנושא קרקעות וצוות לטיפול בנושא איכות הסביבה. הצוותים החלו לפעול, אולם מרבית תשומת הלב ניתנה לצוות בעניין יחסי העבודה - "ללא הסכמת העובדים להפרטה ולפרישה מאסיבית של עובדים", אמר ל"כלכליסט" גורם בכיר בחברה, "לא נוכל להתקדם בהפרטה".

נציגי העובדים תובעים שורה של תנאים להסכמתם להפרטה. גם ההסתדרות נדרשה להתערב במשא ומתן המתנהל בין העובדים לבין פקידי האוצר, כאשר עיקר המחלוקת היא על פריסת רשת ביטחון פנסיונית לעובדים שיישארו לאחר הפרטת החברה.

צוות 1 - אסטרטגיה: להבטיח שגם כחברה פרטית יסופקו מוצרים חיוניים לצבא

תעש היא היצרנית העיקרית של תחמושת למשרד הביטחון. לפי הערכות שונות, מתוך מכירות של כ־2 מיליארד שקל בשנה, 40%–50% מגיעות מהזמנות של צה"ל. תעש מחזיקה קווי ייצור אסטרטגיים עבור המדינה, ואף שהיקף רכישת התחמושת על ידי משרד הביטחון הצטמצם באופן יחסי בשנים האחרונות, עדיין מדובר בעסקאות בהיקפים משמעותיים.

על חשבון העסקאות הללו גם מונשמת היום תעש - משרד הביטחון רכש ממנה ציוד בעסקאות ארוכות טווח, אף שאת המוצרים עצמם יקבל רק בעוד שנה או שנתיים. דוגמה ליחסי הגומלין בין תעש למערכת הביטחון היא, למשל, החלטת צה"ל מחודש יוני האחרון להציב על הנגמ"ש הכבד החדש של צה"ל - הנמר - את מערכת ה"חץ דורבן" של התעשייה הצבאית להגנה מפני איומי טילים.

במשרד הביטחון מעוניינים לשמור על קווי הייצור האסטרטגיים של החברה גם לאחר ההפרטה, ולהבטיח המשך ייצור של מערכות ביטחוניות לעשרות השנים הקרובות. על הרקע הזה עובד צוות העבודה בנושאים אסטרטגיים, או כפי ששמו מצוין בהחלטה על הפרטת תעש משנת 2005 - "שמירת האינטרסים החיוניים של המדינה".

אותם קווי ייצור "אסטרטגיים" של נשק ותחמושת היו הסיבה שבה נתלו לאורך השנים גורמים שונים שטענו כי אין להפריט את החברה אלא למכור אותה או למזג אותה כמקשה אחת. הפעילות הזו מתקיימת בעיקר בשתי חטיבות של החברה - חטיבת מערכות הנעה רקטית ופירוטכניקה (חטיבת גבעון) שמפתחת ומייצרת מערכות הנעה רקטית, מערכות לשיגור טילים נגד טילים, משגרי לווינים ועוד, וחטיבת מערכות מתקדמות (מלט"מ) העוסקת בייצור מערכות ארטילריה. הצוות אמור לגבש שורה של הסכמות חוזיות אשר יבטיחו למערכת הביטחון המשך ייצור מערכות ייעודיות. תעש תתחייב גם לאחר ההפרטה להחזיק בקווי הייצור ולספק מוצרים שיוגדרו בהסכם לצה"ל. בתמורה יתחייב משרד הביטחון להזרים לחברה הזמנות בסכום מינימלי שיאפשר החזקה של הקווים. גורם המקורב למגעים הסביר כי "תעש ומשרד הביטחון יבטיחו שגם ביום שהחברה תהיה פרטית לחלוטין, לא יוכלו בעלי המניות לדרוש חיסול של קו מוצרים כזה או אחר שהוא חיוני למדינת ישראל".

דלילה. טיל קרקע-אוויר בטווח של 250 ק"מ

מכיוון שבשלב הבא, לאחר הנפקה ראשונית של מניות החברה, מתוכננת הפרטה מלאה שלה, עוסק הצוות האסטרטגי בהתוויית תשתית משפטית שתאפשר למדינה פיקוח על זהות השותף שיוכנס לחברה או הגוף שלו יימכרו יתר המניות (אם תיבחר דרך המימוש הזו).

צוות 2 - מבנה ההון של החברה: מי יקח על עצמו את ההתחייבויות הפנסיוניות 

מצבה הכספי של תעש הוא הנושא המרכזי שיעלה לראש סדר העדיפויות של צוותי המשא ומתן מיד לאחר סיכום ראשוני עם ועד העובדים על תנאי פרישתם, של 950 עובדים. ועל תאני העסקתם של אלה שישרדו את ההפרטה. זהו גם הנושא השני ברמת מורכבותו לאחר נושא יחסי העבודה.

מכיוון שקיים סיכום עקרוני על אופן ההפרטה הפיננסי של החברה - הנפקת עד 49% בשלב הראשון, צפוי הצוות הזה לגבש המלצות בכמה מישורים. הראשון שבהם: לקבוע מה אחוז המניות המדויק שיוצע לציבור. לפי הערכות בכירים בחברה, תתבצע ההנפקה במתווה המקסימלי, כלומר הנפקה של 49% ולא למטה מכך.

בחברה טוענים כי ההסכמה העקרונית היא על הנפקת 49% בלבד, אולם קיימים קולות באוצר ובמערכת הביטחון שסבורים עדיין כי אפשר ורצוי כבר בשלב הזה למכור את השליטה בתעש, דהיינו להנפיק 51% מהמניות. גם סוגיה זו נבחנת במסגרת צוותי העבודה הללו, אולם מכיוון שמדובר בשאלה כבדה שהמשמעות שלה היא זהות הבעלות על החברה בעתיד הקרוב, היא צפויה להיות מוכרעת בדרגים הגבוהים ביותר.

בחברה מקווים כי המשא ומתן מול העובדים יגיע לסיכום עקרוני עד לתום השנה הנוכחית. אם אכן כך יקרה, מקווים בחברה להתחיל לפעול להכנת תשקיף להנפקה. זו צפויה להתבצע, על פי מקורות בכירים, בחברה על בסיס דו"חות 2010. במקביל יחלי החברה, וצוות העבודה הרלבנטי, במגעים לביצוע הערכות שווי על ידי חברה חיצונית.

"תיק" הפנסיונרים

במקביל להכשרת הקרקע להנפקת החברה צפוי צוות העבודה העוסק במבנה ההון לדון בנושא ההתחייבויות האקטואריות של תעש לפנסיונרים שלה. בתחילת שנות התשעים, כאשר עברה החברה ממעמד של יחידת סמך לחברה בע"מ, היא התחייבה בפני המדינה לקחת על עצמה את ההתחייבויות הפנסיוניות לעובדים בעלות של כ־100 מיליון שקל בשנה. לפי גרסת הנהלת תעש, מדובר באחד הגורמים המשמעותיים למצב הפיננסי הבעייתי היום.

תעש מבקשת כעת כי המדינה תיקח על עצמה את ההתחייבויות הפנסיוניות לעובדים ולא תשאיר אותה עם ה"גיבנת" הזו. כעיקרון, קיימת נכונות מצד המדינה לקחת על עצמה את ההתחייבויות לעובדים, אולם סיכום סופי בעניין לא הושג.

נושא אחר שעולה על שולחנו של צוות הבדיקה הוא עתידן של התחייבויות פיננסיות נוספות בין המדינה לבין החברה. תעש קיבלה מהמדינה (בהסכם הייצוב משנת 2003) הלוואה של 180 מיליון שקל וכן הנפיקה למדינה שטר הון בסכום של 100 מיליון דולר - שני נושאים שיוסדרו גם הם במסגרת הטיפול במבנה ההון של החברה. בהחלטת ההפרטה של החברה מ־2005 נקבע כי תעש תמיר את שטר ההון להון מניות. ההחלטה לא מתייחסת לשאלה האם תחזיר תעש את ההלוואה ונושא זה נמצא במגעים.

איך להפוך את המינוס לפלוס

צוות העבודה אף התבקש לענות על השאלה כיצד ניתן להוציא לפועל את מכירת החברה במצב שבו יש לה הון עצמי שלילי. תעש ורשות החברות הממשלתיות לא חשפו ב־2008 את נתוניה הכספיים של החברה במחשבה שהדבר עשוי לסכל את מאמצי ההפרטה. עם זאת, דו"חות החברה ל־2007 שכן פורסמו חושפים כי לחברה התחייבויות שונות בהיקף של כ־3.6 מיליארד שקל, מתוכם 2.444 מיליארד שקל התחייבויות שוטפות ו-1.176 מיליארד שקל התחייבויות לזמן ארוך. נכסי החברה הם כ־1.848 מיליארד שקל בלבד. המשמעות היא שלחברה הון עצמי שלילי בהיקף של 1.832 מיליארד שקל.

מפעל תעש ברמת השרון צילום: עמית שעל

הדיונים בעניין זה יתמקדו בשאלה כיצד סוגרים את "הבור" הכספי של החברה. השאלה העיקרית שנבחנת היא האם תמורת מכירת הקרקעות תשמש לכיסוי חלק מהגירעון או שמא המדינה תכניס פעם נוספת את היד עמוק לכיס.

צוות 3 - איכות סביבה: עלויות טיהור הקרקע בעתיד - באחריות החברה

מתקני ייצור התחמושת של תעש ומפעלי ציפוי המתכות שלה זיהמו לאורך השנים את הקרקעות שעליהן ישבה החברה, וזאת מבלי שנושא סילוק השפכים טופל באופן מלא. כך, למשל, על פי דו"ח של המשרד להגנת הסביבה משנת 2005, נמצאו במתחם תעש ברמת השרון ריכוזים גבוהים של כרום, עופרת וחנקות ומוקדי זיהום נוספים של חומרי נפץ, מתכות וחומרים רעילים אחרים. גם במפעלי התעשייה הצבאית שנסגרו, כמו מפעל בית הכרם בירושלים, מפעל מגן בתל אביב ומפעל נוף ים בהרצליה, נחשפו זיהומים קשים. לא בכולם טיפלו החברה והמדינה, וכנגד חלקם עדיין עומדות תביעות משפטיות. סקרים שונים שבוצעו לאורך השנים מצאו כי נזק נגרם גם למי התהום ולאקוויפר החוף, ולא רק לקרקעות המפעלים.

על פי החלטת ההפרטה משנת 2005, המדינה היא שאחראית לשאת בעלויות טיהור הקרקע. לכך חותר גם צוות איכות הסביבה הנוכחי, ובו סמנכ"ל אגף הבטיחות ואיכות הסביבה של החברה. עם זאת, גם באשר לקרקעות המפעלים שכבר נסגרו, ובוודאי לגבי הקרקעות ברמת השרון, הוגשו נגד תעש שורה של תביעות בגין הזיהום. מתפקידו של צוות העבודה בנושא איכות הסביבה להסדיר ראשית את הנשיאה בעלויות טיהור הקרקעות וכן לייצר שורה של מנגנונים משפטיים שבמסגרתם תשתתף המדינה עם תעש בעלויות של התדיינויות משפטיות בעניינים הללו.

צוות העבודה אמור לקבוע השתתפות עצמית גם לחברה עצמה עד לגובה מסוים, וכן לקבוע מנגנון לביצוע סקר קרקע ברמת השרון ולהליכי הטיהור של הקרקעות. כמו כן, צפוי צוות העבודה לקבוע מנגנונים עתידיים לאחריות על מפגעי סביבה בין תעש למדינה. הפעם, צפויה תעש להתחייב כי היא זו שתישא בעלויות עתידיות של נזקי סביבה בקרקעות החדשות שתקבל מהמדינה. מכיוון שתעש מבקשת להשאיר להנהלת החברה שטח ברמת השרון, צפוי הצוות לגבש המלצות בנוגע לטיהור הקרקעות בשטח זה, ככל הנראה על חשבון תעש.

צוות 4 - קרקעות: עוברים לנגב? ההנהלה מעדיפה את המרכז

השטח המרכזי שעליו יושבת תעש משתרע על פני כ־7,000 דונם ברמת השרון. מדובר באחת מעתודות הקרקע הגדולות האחרונות במרכז הארץ אך גם המזוהמות ביותר.

צוות עבודה מיוחד הכולל את היועץ המשפטי של החברה ונציגים מאגף התקציבים במשרד האוצר, החשב הכללי, מינהל מקרקעי ישראל ומשרד המשפטים יקבעו את גורלו של השטח הזה, אשר אמור לעבור לידי המדינה. תעש תעתיק את מקום מושבה המרכזי לנגב, והמדינה תישא בעלויות המעבר. החלטת השרים לענייני הפרטה נוקבת בשמו של המתחם ברמת בקע בנגב כמקום הייעודי להקמת מפעל תעש החדש.

צוות העבודה בוחן זאת מחדש, בין היתר בדגש על שילובה של תעש במגמה הכללית של העברת בסיסי צה"ל מהמרכז דרומה. צוות העבודה אמור לקבוע את גודל הקרקע שתקבל תעש בדרום. כמו כן יכריע כמה, אם בכלל, תשלם בתמורה. כמו כן, כיצד יתחלקו העלויות של העברת קווי ייצור והעתקת חדשים. תעש מבקשת להשאיר לעצמה כמה מאות דונמים ברמת השרון בכל זאת לשימוש הנהלת החברה. נושא זה מצוי גם הוא על שולחן צוות העבודה. על פי החלטת ההפרטה, שהתקבלה בשנת 2005 השטח לשימוש ההנהלה שייוותר בידי תעש אמור לעמוד על כ־300 דונם.

לפי תוכניות המתאר הקיימות, אמור השטח הגדול ברמת השרון להיהפך לאחת מעתודות הקרקע האטרקטיביות במרכז הארץ וישמש לבניית 22,700 יחידות דיור ופארק תעשייה ותעסוקה של 1.3 מיליון מ"ר. תוכנית זו הופכת את תג המחיר שאמורה המדינה לדרוש מהרוכשים לטיהור הקרקע לריאלי.

מדובר באחת התוכניות הגדולות ביותר לבנייה במרכז שנמצאות כיום "על המדף" של המדינה. כבר לאחר פינוי חלק מהמתחם ממפעלי התעשייה הצבאית, תאושר בנייה בשטח המפונה עוד בטרם יושלם פינוי שאר פעילות התעשייה בו.

ההתגדות לתוכנית החלה בשנת 2006 כאשר קבוצת תושבי רמת השרון והרצליה הקימו את עמותת אחל"ה (איכות חיים לתושבי רמת השרון) שמטרתה להכניס שינויים בתוכנית הבנייה. חברי העמותה הגישו התנגדויות והחלו לנהל פגישות עם גורמי איכות סביבה ועם ראשי ערים כדי לזכות בתמיכתם.

נושא נוסף בו עוסק צוות העבודה הוא עתידן של חטיבות קרקע בתל אביב, בירושלים, ביבנה, ברמלה, בנצרת עילית ועוד. גם קרקעות אלה עתידות לעבור לידי המדינה.

צוות 5 - העובדים: פער של מיליארד שקל בין עובדי תעש למשרד האוצר

עופר עיני. ינסה לגשר בין הצדדים צילום: אוראל כהן

פיצוץ במשא ומתן על הפרטת תעש בין ועד העובדים ופקידי האוצר. זאת על רקע פערים של כמיליארד שקל בין דרישות העובדים, הכוללות רשת ביטחון פנסיונית, לתקציב שמשרד האוצר מוכן להשקיע במהלך ההפרטה, כך נודע ל"כלכליסט".

ביום חמישי האחרון נערכה פגישה בין הצדדים בלשכת יו"ר ההסתדרות עופר עיני, שהסתיימה בנטישת פקידי האוצר את השיחות. אלה סירבו לאפשר רשת ביטחון לעובדים שיישארו בחברה לאחר תהליך הבראתה והפרטתה, בעלות כוללת של כמיליארד שקל. לא ברור מתי יחודשו השיחות, וככל הנראה מעתה יידון הנושא בין עיני לבין בכירי האוצר.

נושא אחד שככל הנראה נמצא כבר לקראת הסכמה הוא פרישתם לפנסיה מוקדמת של כ־950 עובדי תעש ותיקים. צעד זה נעשה כחלק מהליך ההבראה שנועד להביא את החברה לרווח תפעולי. רק לאחר מכן אפשר יהיה להתחיל בהליך ההפרטה. עלות צעד זה מוערכת בעוד מיליארד שקל נוספעם על הרשת הפנסיונית שדורשים העובדים. פרישתם של העובדים אמורה לחסוך לחברה תשלומי משכורת שנתיים של יותר מ־200 מיליון שקל. גורמים בתעש אומרים שישנה אפשרות שלאחר הפרישה תגייס החברה 300 עובדים צעירים יותר, שעלות שכרם תהיה נמוכה במידה ניכרת.

חשש באוצר: מתן ביטחון פנסיוני עלול ליצור תקדים

לקראת הפגישה גייסו באוצר את הפקידים הבכירים כדי לזרז את הליך ההפרטה, שבמשרד מעוניינים לקדם כבר ארבע שנים. בפגישה נכחו מנכ"ל רשות החברות הממשלתיות דורון כהן, הממונה על אגף התקציבים אודי ניסן, סגן החשב הכללי יריב נחמה, ועוזריהם. משרד הביטחון שלח את היועצת הכלכלית של מנכ"ל המשרד פנחס בוכריס, חמדה מרק. מטעם ההסתדרות השתתפו עיני, יו"ר ועד העובדים של תעש איציק יהודה, והיועץ המשפטי של האגף לאיגוד מקצועי עו"ד שי תקן.

כפי שפורסם לראשונה ב"כלכליסט", עובדי תעש אינם מתנגדים להפרטת החברה. אולם כדי שהמדינה תקבל את הסכמתם למהלך, הם דורשים הסדרה של ארבעה נושאים. הראשון הוא חתימה על הסכם קיבוצי חדש שיבטיח את תנאי התעסוקה גם לאחר ההפרטה. השני הוא מענקים ותשלומי פנסיה מהחברה והמדינה לעובדים שיפרשו בתוכנית ההבראה, שאמורה להיות מיושמת עוד לפני ההפרטה. הנושא השלישי הוא הבטחת ההתחייבויות הפנסיוניות הנוכחיות של החברה, בסכום של כ־100 מיליון שקל לשנה. הנושא הרביעי, המעורר את המחלוקת הגדולה בין הצדדים, הוא ערבות מדינה של כמיליארד שקל לפנסיה של העובדים שיישארו בחברה לאחר הפרטתה. עיקר הסכום נועד להבטיח את תנאי הפרישה של כ־1,000 עובדים מבוגרים, אשר אם תפשוט החברה רגל לאחר המעבר לידיים פרטיות, עלולים, לטענת הוועד, למצוא את עצמם ללא פנסיה.

הגיל הממוצע של עובד בתעש הוא 52, עם ותק ממוצע של 28 שנה. כך, אם החברה פושטת רגל, יש לממן לעובד פנסיה של כ־15 שנה עד שיגיע לגיל 67 ויקבל את הגמלה מקרן הפנסיה שבה חסך. 15 השנים הללו מוערכים במיליון שקל לעובד, וכאשר מדובר ב־1,000 העובדים הוותיקים, מגיעים לסכום של כמיליארד שקל.

עם זאת, כיוון שמדובר בערבות למקרה חירום, רוב הסיכויים שהמדינה לא תיאלץ להשתמש בסכום זה. למרות זאת, באוצר חוששים מתקדים שמהלך כזה ייצור, שכן בהפרטות אחרות שביצעה המדינה, כגון זו של אל על ובזק, לא ניתנה רשת ביטחון דוגמת זו שדרושים עובדי תעש. גורמים שונים רומזים כי גם הפרטות עתידיות של חברות אחרות עלולות להיות מושפעות מתקדים שכזה. הכוונה היא בעיקר לתעשייה האווירית, שבה כ־15 אלף עובדים, פי חמישה ממצבת העובדים הנוכחית בתעש.

ועד עובדי תעש: "גם עובדי רפאל קיבלו ביטחון פנסיוני"

בוועד העובדים ובהסתדרות אומרים שהדרישה שלהם לרשת ביטחון אינה בגדר תקדים, שכן בעת מעבר רפאל ממעמד יחידת סמך של משרד הביטחון לזה של חברה ממשלתית נעשה מהלך דומה, ותנאי הפנסיה של העובדים הובטחו על ידי המדינה. יו"ר ועד עובדי תעש, איציק יהודה, אמר ל"כלכליסט": "הדרישה לביטחון פנסיוני באה מכיוון שאני לא מאמין לאף אחד בנושא שהוא כל כך מהותי לנו. דם עובדי תעש לא צבוע אחרת מזה של אנשי הקבע או כוחות הביטחון. תקדים רפאל עומד לנגד עינינו". גורמים שונים בקרב העובדים הוסיפו: "אם משרד האוצר לא יוכל לעמוד בעלויות ההפרטה, אז היא פשוט לא תהיה". יהודה ציין: "הכדור נמצא בידי האוצר".

הסכמת העובדים לפרישה מוקדמת היא תנאי הכרחי להפרטה של תעש. המחלוקות על גובה מענקי הפרישה וגובה הפנסיה מוגדרות על ידי גורמים המכירים את המשא ומתן "פתירות", והמודל יהיה זה של הסכם ההבראה בתעש מ־2004, לפיו עובדים המשתכרים שכר נמוך יותר יקבלו מענקים גדולים יותר.