$
בארץ

שלמה זהר: איש הסוד שנהפך לפרסונה נון גרטה

ממשרד רו"ח בינוני, הודות ללקוחו דאז איש העסקים החרדי שולם פישר, נהפך שלמה זהר למקורבו של מתיו ברונפמן וליו"ר הבנק השלישי בגודלו. ארבע שנים לאחר שברונפמן מינה אותו, עננה כבדה מסתירה את הסיבות לפיטוריו

תומר זלצר 07:0402.11.09

רק לפני כחודש היה שלמה זהר על גג העולם. בשיחה עם "כלכליסט", שהתקיימה בוועידת קרן המטבע הבינלאומית, התגאה יו"ר בנק דיסקונטבכך שהוא מייצג בנק ומערכת בנקאית ששרדו את המשבר בצורה מעוררת כבוד. זהר לא חלם אז שכעבור פחות מחודש יראו לו בעלי השליטה בדיסקונט את הדרך החוצה.

 

זהר (58) הוא יליד תל אביב וחובש כיפה סרוגה. הוא רואה חשבון מוסמך, בוגר כלכלה וחשבונאות ומוסמך במינהל עסקים. מ־1980 ועד סוף 2005 היה רו"ח שותף במשרד רואי החשבון הבינוני זהר את זהר ושות', שהלקוח המרכזי והמפורסם ביותר שלו היה לב לבייב. בין העסקאות שזהר היה מעורב בהן כרואה חשבון: רכישת אפריקה ישראלעל ידי לב לבייב, רכישת החברות גוטקס וקריסטינה הקנדית על ידי אפריקה ישראל, ורכישת רבוע כחול על ידי קבוצת ויסמן ברונפמן.

 

היכרותו הקרובה עם מתיו ברונפמן סללה לו את הדרך לתפקיד יו"ר בנק דיסקונט בתחילת 2006. הקשר ביניהם נוצר באמצעות לקוח אחר של זהר במשרד רואי החשבון שלו, איש העסקים החרדי שולם פישר, שמפעל הנרות שלו בבאר שבע התמזג עם מפעל הנרות של ברונפמן בארצות הברית. כך נוצרה, החברה המשותפת של פישר וברונפמן, המייצרת נרות קודש. ברמה האישית נהפך זהר לאיש סודו וליועצו של ברונפמן.

 

שלמה זהר ומנכ"ל דיסקונט, גיורא עופר שלמה זהר ומנכ"ל דיסקונט, גיורא עופר צילום: אלכס קומולויסקי

 

ב־31 בינואר 2006 הושלמה העסקה למכירת גרעין השליטה בדיסקונט. זהר החל לכהן כיו"ר הדירקטוריון של הבנק השלישי בגודלו במשק הישראלי כמה ימים לאחר שעסקת ההפרטה נסגרה. גורמים בבנק דיסקונט מספרים על יו"ר פעיל במשרה מלאה, שעבד בהרמוניה עם המנכ"ל הוותיק גיורא עופר, והוביל את גיבוש התוכניות האסטרטגיות של הבנק והתמודדותו עם המשבר הכלכלי. למרות הפסד ברבעון הרביעי של 2008, סיים דיסקונט את שנת המשבר עם רווח נקי של 245 מיליון שקל - יותר מהרווח הנקי שהציג בשנה זו בנק לאומי. בנק הפועלים סיים את השנה ההיא בהפסד.

 

זהר פעיל מאוד גם בחברות־בנות של דיסקונט: הוא מכהן כיו"ר חברת כרטיסי האשראי כאל וכיו"ר בנק מרכנתיל דיסקונט. נוסף על כך, הוא דירקטור בבנק דיסקונט ניו יורק. במסגרת תפקידו כיו"ר כאל, שדיסקונט מחזיק ב־71.8% ממניותיה, מקדם זהר את הנפקת החברה, שעשויה לצאת לדרך בחודשים הקרובים.

 

שנת המשבר: גיוס הון במקום הזרמת בעלים

 

תחת ניהולו של זהר אישר דירקטוריון דיסקונט תוכנית אסטרטגית לשנים 2007–2011, שמאפיינה המרכזי הוא "צמיחה מואצת". יעדי התוכנית האסטרטגית היו גידול בשיעור דו־ספרתי ברווח הנקי מפעולות רגילות, תשואה להון של 13% לפחות החל בשנת 2010 ושיפור עקבי במדדים התפעוליים - נקודת חולשה היסטורית של הבנק. כך צמח תיק האשראי של הבנק בכ־30% בין דצמבר 2006 לבין יוני 2009. גם בשנת המשבר, 2008, נמשכה הצמיחה בתיק האשראי בכ־15% לעומת סוף 2007.

 

הרווח הנקי של בנק דיסקונט ב־2008, שנת המשבר, עמד על 245 מיליון שקל המשקפים תשואה להון של 2.7%. ברבעון הרביעי רשם הבנק הפסד של 121 מיליון שקל. בסוף אוגוסט האחרון, עם פרסום דו"חות הרבעון השלישי של 2009, הודיע בנק דיסקונט כי הדירקטוריון החליט לאשר עדכון לתוכנית האסטרטגית שהציעה הנהלת הבנק. במסגרת העדכון נקבעו, בין השאר, יעדי תשואה להון צנועים יותר לשנים 2010–2011 - בטווח שבין 9%–11%.

 

מדיניות הצמיחה המואצת, נוסף על משתנים כמו התנודתיות בשער החליפין ותמהיל נכסי הסיכון של דיסקונט, הובילו את הבנק לירידה ביחס הלימות ההון שלו ברבעון השלישי והרביעי של 2008. העלאת יחס הלימות הון, המציג את ההון שהבנק מחזיק כנגד נכסי הסיכון שלו, היתה אחד האתגרים המרכזיים של דיסקונט בחודשים האחרונים. ברבעון הראשון של 2009 עמד יחס הלימות ההון הכולל על 10.42%, ויחס ההון הראשוני (הכולל את הון המניות הבסיסי) עמד על 6.43% בלבד - נמוך מהמינימום שהציב דירקטוריון הבנק (6.5%).

 

על רקע הירידה ביחס ההון הראשוני של הבנק התבקשו בעלי השליטה בדיסקונט להזרים כסף לבנק. ואולם, הם בחרו שלא לעשות כן. בסוף יולי הגיש דירקטוריון הבנק, על פי דרישת הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, מתווה הלימות הון כולל שעל פיו יעמוד יחס הלימות ההון של הבנק בסוף 2009 על 12% לפחות ויחס הלימות ההון הראשוני יעמוד על 6.5% לפחות.

 

מאחר שקבוצת ברונפמן־שראן לא הביאה כסף "מהבית" כדי לחזק את הון הבנק, בדיסקונט הגבירו את מדיניות גיוס ההון באמצעות הנפקת כתבי התחייבות נדחים. לאחרונה השלים דיסקונט גיוס מוצלח של כ־605 מיליון שקל בהון משני - הנפקה שהגדילה את היקף הגיוס שביצע הבנק מתחילת 2009 ל־2.2 מיליארד שקל.

 

בעקבות גיוסי ההון שביצע דיסקונט וצמצום נכסי סיכון (כמו מכירת מלוא אחזקותיו של הבנק בחברת הביטוח הראל) זינק יחס הלימות ההון של דיסקונט ברבעון השני ל־11.49%. עם זאת, יחס זה הוא עדיין הנמוך במערכת הבנקאית בישראל. ואולם, גיוסי ההון המשמעותיים שביצע הבנק ביולי ובאוגוסט העלו את יחס הלימות ההון שלו אל מעבר לרף 12% כבר אוגוסט.

 

תוכנית ההתכווצות: ארגון מחדש בבנק

 

הדירקטוריון והנהלת דיסקונט קידמו בשנים האחרונות כמה פרויקטים במסגרת תוכניות התייעלות. בין השאר, מדובר בפרויקט "ארגון רזה" (lean banking) שבמסגרתו הועברו פעילויות תפעוליות מהסניפים למטה התפעולי של הבנק; שינוי מטה ארגוני שבמסגרתו בוטלו החטיבה לשיווק ותכנון אסטרטגי וחטיבת נכסי לקוחות; תוכניות התייעלות בתחום המחשוב; הדממת מערכת המחשב Unisys שנעשתה בחודש שעבר, פרויקט שהחל בבנק ב־2001 ויחסוך 60–70 מיליון שקל בשנה.

 

במוצ"ש ואתמול בחר זהר לשמור על שתיקה. הוא הסתפק בתגובה קצרה שהועברה דרך דוברות בנק דיסקונט ולפיה "החוזה שלי מסתיים בסוף 2010 ומעבר לכך אין לי מה להוסיף כרגע". את העידוד המרכזי אתמול שאב זהר ממשפט שהופיע בהודעה הקצרה שפרסם הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, שבו הובהר כי "לא ידוע על אירוע כלשהו בבנק דיסקונט שהוביל לפניית הבעלים לזהר".

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x