גד זאבי תובע 800 מיליון שקל מהבנקים: "חייבו אותי בריבית הפרה שלא באשמתי"

איש העסקים גד זאבי הגיש לבית המשפט המחוזי מרכז בפתח תקווה תביעה בסך 800 מיליון שקל נגד שבעה בנקים. התובענה, שהוגשה בדרך של המרצת פתיחה, הוגשה על ידי חברת זאבי תקשורת אחזקות וחברת זאבי תקשורת, נגד בנק הפועלים, בנק לאומי, הבנק הבינלאומי הראשון, בנק דיסקונט, בנק מזרחי טפחות, בנק מרכנתיל דיסקונט ובנק אגוד לישראל

מה דעתך על מניית לאומי:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

.

הרקע לתובענה, שהוגשה באמצעות עו"ד גיורא ארדינסט, רן שפרינצק ומיטל טויסטר ממשרד ארדינסט, בן נתן ושות', הינו הלוואה שקיבלו החברות שבשליטת זאבי מהבנקים בשנת 1999, לצורך רכישת כ-20% ממניותיה של בזק. כנגד ההלוואה שיעבדו החברות את מניות בזק שנרכשו על ידן. אלא שבשל ירידת ערכן של מניות בזק לא עלה בידי החברות להחזיר את חובן, ועקב כך מונה, לבקשת הבנקים, עו"ד אלקס הרטמן ככונס נכסים על המניות.

לטענת זאבי, אף על פי שהכונס מונה לצורך מימוש מיידי של המניות, אלה הוחזקו בידיו במשך כשבע שנים, ורק לאחרונה החל הרטמן למכור חלק ממניות אלה. לטענת זאבי, למרות שעם מינוי הכונס הוצאו המניות משליטתו, ואף על פי שההחלטה בדבר מועד מכירתן של המניות הייתה נתונה בידי הבנקים וכונס הנכסים, המשיכו הבנקים לחייב את החברות שבבעלותו למשך כל תקופת הכינוס ב"ריבית הפרה" בגין הפיגור בהחזר ההלוואה. סכום ריבית ההפרה אשר הצטבר לאורך השנים הגיע לסכום עתק של כ-840 מיליון שקל.

"לחיוב אין כל בסיס"

במסגרת המרצת הפתיחה טוענות החברות של זאבי, כי לחיובן בריבית הפרה במשך תקופת הכינוס אין כל בסיס, וזאת נוכח פסיקת בית המשפט העליון, שלפיה סעיף בחוזה שקובע ריבית הפרה נחשב כסעיף של פיצוי מוסכם, אשר על פי חוק החוזים בית המשפט רשאי להפחיתו אם מצא כי אין יחס סביר בין סכום החיוב לבין הנזק אותו יכולים היו הצדדים לצפות באופן סביר.

החברות טוענות, כי אין ספק שהנזק אותו יכולים היו הצדדים לצפות כתוצאה מהאיחור בהחזר ההלוואה, אינו מתקרב לסכום של 840 מיליון שקל. במסגרת המרצת הפתיחה הוערכו הנזקים שניתן היה לצפותם מראש בכ-37 מיליון שקל, וזאת על בסיס חוות דעת כלכלית מטעם פרופ' חיים לוי ופרופ' שיקי לוי, אשר צורפה להמרצת הפתיחה, ויש להפחית את הסכומים בהן הן חוייבו במהלך תקופת הכינוס.

עוד טוען זאבי, כי כוונת הצדדים בעת חתימת הסכם ההלוואה לא היתה שההוראות בדבר ריבית ההפרה יחולו בנסיבות בהן נמשך כינוס הנכסים שנים כה רבות. לטענתן, כוונת הצדדים היתה כי ההוראות בדבר ריבית ההפרה יחולו החל מהמועד בו היה על החברות להחזיר את ההלוואה, ולכל היותר במשך כמה חודשים לאחר מכן, הדרוש לצורך מימוש המניות.

החברות מקבוצת זאבי טוענות גם כי יש להימנע מחיובן בריבית הפרה, מהטעם שגבייתה של ריבית זו תהווה התעשרות לא מוצדקת מצד הבנקים. עוד טוענות החברות בהמרצת הפתיחה, כי על פי השתלשלות העניינים בפועל, לא רק שלבנקים לא נגרם נזק כלשהו, אלא שלמעשה הם אף זכו ברווחים ניכרים כתוצאה מהעיכוב בהחזר ההלוואה.

תגובות הבנקים

דוברת בנק הפועלים מסרה: "לא קיבלנו את התביעה. המניות מצויות בידי כונס שנתמנה על ידי בית המשפט ופועל בפיקוחו של בית המשפט". מהבנק הבינלאומי הראשון נמסר: "לא התקבלה אצלנו התביעה, ואם היא תתקבל, נתייחס אליה". מדיסקונט נמסר: "אין תגובה. התביעה לא התקבלה בבנק דיסקונט עד לרגע זה ולכן איננו מגיבים". מבנק לאומי נמסר: "כשנראה את התביעה נתייחס אליה".

מבנק מרכנתיל נמסר בתגובה: "לא התקבל לידינו כתב תביעה כאמור. במידה ויתקבל כתב תביעה בנושא, נבחן את העובדות ואת הטענות ונגיב בהתאם".

קבלו ישירות למייל שלכם את החדשות האחרונות בתחום המשפט. לחצו להרשמה