בכירי ענף התיירות רגועים: "חרם על טורקיה? זה רק טרנד"

שנת 2009 היתה קשה לתיירות הישראלית באנטליה. זה התחיל בפרוץ מבצע "עופרת יצוקה" עם התבטאויות חריפות של ראש הממשלה הטורקי, רג'פ טאיפ ארדואן, נגד ישראל, ונמשך עד לאחרונה עם ביטול תרגיל צבאי של נאט"ו בעקבות התנגדות טורקית לצירופה של ישראל לתמרון וכן שידור סדרה טורקית שבה נראו חיילי צה"ל טובחים בפלסטינים, בהם תינוקות. ארדואן אף האשים לאחרונה את ישראל ב"הטלת פצצות זרחן על ילדים חפים מפשע ברצועת עזה".

אף שנתוני אוגוסט־ספטמבר 2009 מראים על חזרתה של טורקיה להיות היעד מספר אחת שאליו טסים מנתב"ג, הרי שלפי נתונים מצטברים עולה שהרגש הלאומי הישראלי התעורר בעקבות דבריו של ארדואן, ביוצרו את מה שנדמה כחרם צרכנים מהגדולים שנראו בישראל בשנים האחרונות.

כ־245 אלף תיירים ישראלים ביקרו בטורקיה בתשעת החודשים הראשונים של 2009, ירידה של 46% לעומת התקופה המקבילה ב־2008 - כך לפי נתוני לשכת התרבות והתיירות הטורקית. למעט טג'יקיסטן, שרשמה ירידה של 54% בטיסות לטורקיה בתקופה זו, הרי שישראל רשמה את הירידה החדה ביותר.

האם גם לאחר המשבר הנוכחי בין המדינות יתעמעם הזיכרון הלאומי הישראלי מיד עם הדיל הראשון לאנטליה ב־99 דולר? לשם כך כינס "כלכליסט" את סגן נשיא מועצת העסקים ישראל־טורקיה ודובר משרד התרבות והתיירות הטורקי בישראל, דני צימט; מנכ"ל חברת התיירות איזי טרוול ומומחה לשוק הטורקי, איזי מדם; משנה למנכ"ל אופיר טורס, יהודה זפרני; מנכ"ל רשת פלאנטו, המאגדת 88 משרדי נסיעות בפריסה ארצית, עמוס סרי לוי; וסמנכ"ל תיירות יוצאת באשת טורס, איל אטיאס.

האם הטורקים חוששים שהמשבר הנוכחי יפגע עוד יותר בתיירות מישראל?

צימט: "שלושה ימים לאחר בחירתו הראשונה של ארדואן לראשות הממשלה ב־2002, הוא כבר יצא בהצהרה ראשונה נגד ישראל ואמר שהיא מדינת טרור. מאז עברו שבע שנים רצופות במשברים, ובשנה שעברה טורקיה היתה יעד התיירות היוצאת מספר אחת של ישראל. קרי, יש הבנה מסוימת של הישראלים שיש פוליטיקה ויש תיירות, והם מבדילים ביניהם. כשאני מדבר עם מלונאים ותיירנים בטורקיה, הם כמעט לא יודעים על מה מדובר. מה שזוכה אצלנו לכותרות ראשיות והופך לשיחת היום, להם כלל לא ברור. אבל הם מבינים את הבעייתיות. במאי האחרון היו פה כ־60 מלונאים בכירים מטורקיה שבאו בעצם לומר לנו 'אנחנו לא מזדהים עם מה שאמר ארדואן. אלו הצהרות פוליטיות, אנחנו רוצים אתכם ונקבל אתכם יפה, כמו שקיבלנו תמיד'".

אטיאס: "מבחינת איך שהטורקים רואים את ה'משבר' הזה, אני נוטה להסכים עם דני. בטורקיה עצמה אין משהו יוצא מגדר הרגיל. כאשר ראיתי את כותרות העיתונים על אותה סדרה מזוויעה, הרמתי טלפון לסוכנים שלנו בטורקיה לשאול אותם מה קורה, מה התגובה. הם אמרו לי, 'על מה אתה מדבר? זה לא נמצא פה בשום עיתון'. כלומר נוצרה פה תחושה שהחרם הוא דבר מלאכותי שאנחנו יוצרים לעצמנו".

המכות באות בגלים

סרי־לוי: "הבעיה היא לא אירועים נקודתיים, אלא התהליך. המכות הקטנות האלה יוצרות מצב בעייתי. נכון שטורקיה היא עדיין יעד מוביל מבחינת הישראלים, אבל יעד שסובל מירידה של כ־30% בתנועה. יותר משנה אנחנו רואים תהליך של מכה ועוד מכה ועוד מכה, ואני אומר לכם, גם לסיני חשבנו שאין תחליף".

מדם: "אם נסתכל על המספרים, ארצות הברית וטורקיה עדיין מובילות כיעדים לתנועה מישראל - עם משבר או בלעדיו. אני מעריך שבסיכום 2009 נגיע לכ־400 אלף תיירים ישראלים לטורקיה, ובשנה שעברה המספר עמד על 550 אלף. חלק מהירידה היא בעקבות המשבר הכלכלי. אשר לחרם ועדי העובדים, אין ספק שהאמרה שלהם תשפיע גם על הנוסע הבודד".

זפרני: "אסור לנו להקל ראש במה שקורה פה. מה שקרה השנה מראה תמונת מצב עגומה. עד הקיץ היתה ירידה של 46% - לטעמי, זהו חרם הצרכנים שהכי הצליח כאן מאז 1948. בואו נשים את הדברים על השולחן: אין תחליף לטורקיה. הקונספט שבנו הטורקים הוא קונספט שלא קיים בעולם. הלוואי שאנחנו נוכל ללמוד ולהשכיל ממה שעשו הטורקים. תוך עשר שנים נהפכה טורקיה ממדינה שמבקרים בה 2–3 מיליון תיירים בשנה, למדינה שמארחת 26 מיליון תיירים בשנה".

סרי־לוי: "חופשה זה לא רק מלון, טיסה ומדריך - אלא גם אווירה. ואם הישראלים יוצאים לחופש, אתה לא יכול לצפות מהם שיהיו שגרירים לשלום. הם לא עובדים בחופש שלהם - הם בחופש".

אטיאס: "תראו מה קרה באוגוסט ובחגים, המטוסים היו מלאים. אנחנו פועלים גם בתיירות פנים ואנחנו רואים שכשטורקיה יורדת, תיירות הפנים מתחזקת. אך תבדקו את המחירים באילת - פי 2.5 מאנטליה. האם הטורקים יארחו את התייר הישראלי פחות טוב? ההפך הוא הנכון. תעשיית האירוח הטורקית רוצה את התייר הישראלי".

אולי בשביל הטורקים הישראלים אינם בחזקת אלטרנטיבה משמעותית, כמו התיירים הגרמנים או הרוסים?

צימט: "בשנת השיא, 2008, היתה התיירות הישראלית כ־2% מכלל התיירות הנכנסת לטורקיה. אבל המשמעות של ישראלים בטורקיה היא מעבר לשיעורם בתיירות הנכנסת לעומת תיירים ממדינות אחרות. קודם כל, הישראלי נוטה לבזבז מעבר ל'הכל כלול', ונוסף על כך, שלא כמו הגרמני והרוסי, הישראלי נוסע גם בסתיו ובחורף לאנטליה".

סרי־לוי: "אין ספק שאם התיירות לטורקיה תפחת, התיירות היוצאת מישראל תרד. כי באמת אין מספיק תחליפים לטורקיה. למה אנשים נוסעים לחו"ל? כי הם רוצים שקט. ואם הם מגיעים ומרגישים שגרירי ישראל, שצריכים להזים את הדימוי, אז זה לא נקרא חופש".

אז למה אנחנו לא רואים את שר התיירות הטורקי עולה על מטוס, בא לישראל אומר לישראלים: 'ברוכים תהיו בביתנו'?

זפרני: "זה מה שהם עשו לפני הקיץ, כש־60 תיירנים טורקים ביקרו בישראל".

מדברים לחוד, עושים לחוד

מדם: "אני הייתי בין המארגנים של ביקור התיירנים הטורקים בארץ. ביקשתי ששר התיירות הטורקי יביע אז את עמדתו, אפילו רק לקבל ממנו ברכה ולתרגם אותה לעברית. אבל בסופו של דבר יש פוליטיקה, ושר התיירות הוא איש ימינו של ראש הממשלה הטורקי".

צימט: "לפני שנתיים וחצי ביקר כאן שר התיירות הטורקי, כך שאי אפשר לצפות שיבוא בכל שנה. ובכל מקרה, המשבר הזה הרי לא תואם עם שר התיירות שלהם. אגב, אני לא שמעתי שהוא לא רוצה להגיע ולא שמעתי שהוזמן באופן רשמי".

אטיאס: "יש להבדיל בין טורקיה הרשמית לבין הרצון שלה להתקרב למדינות האזור. בפרקטיקה זה יהיה אסון לטורקיה אם הישראלים יראו בה מדינה עוינת. במצב כזה היא תיתפס כך גם בעיני תיירים אחרים. לכן ביד אחת הם אומרים דברים פוליטיים, וביד השנייה דואגים להרגיע את השטח. למעלה הם מדליקים את המדורות, ולמטה הם שופכים מים".

אטיאס: "ברור שכל מי שרוצה לנסוע לטורקיה יתחשב במה שהוא האייטם הכי חשוב בתקשורת הישראלית. זה עניין של גלים. הגל הזה יירגע".

סרי־לוי: "זה גלים, אבל החזרה של הדברים: גל ועוד גל ועוד גל. לנו כסוכני נסיעות יש אינטרס שהישראלי יבוא ויגיד 'אני רוצה חו"ל', ושאני אוכל להציע לו, פחות או יותר, את מה שהוא יכול להרשות לעצמו. טורקיה מבחינתי היא כמו כפפה ליד".

זפרני: "מי שיצר את המשבר אלה הטורקים. אנחנו מנסים לחשוב כרגע איך אנחנו יכולים לרצות אותם. הרגש, הפגיעה בלאום, יחסלו את התיירות לטורקיה. אבל רק אם זה יקרה שוב ושוב. הסבירות שהדבר יקרה נמוכה, כי בסך הכל המשבר הזה, כפי שהגדיר אותו עיתונאי טורקי, זה לא משבר אלא יותר בגדר 'בעיה חמורה'".

אז יש או אין תחליף לטורקיה?

מדם: "במשך שנים רבות שיווקתי רק את טורקיה. היום המציאות השתנתה, אבל היעד היחידי שעדיין שווה את התמורה הכספית הוא טורקיה. ב־2009 כל הוועדים שטסו לבולגריה וליעדים אחרים קיבלו את זה בסופו של דבר כבומרנג בחזרה, וראו שזה לא כמו בטורקיה".

אטיאס: "אין פה קו פרשת מים שאחריו לא טסים והטיסות נפסקות. יש עשרות טיסות ביום לטורקיה, כך שעל איזה חרם מדברים? זה טרנד מסוים, הרי גם המשבר הכלכלי השפיע על הירידה".

מודל ללא תחליף

זפרני: "מבחינה כלכלית, טורקיה היא מודל שקשה מאוד לחקות. הם השכילו לבנות מודל, שספק אם יש לו תחליף".

מדם: "המחירים בטורקיה גם יותר תחרותיים לעומת כל העולם".

מה יהיה מצב התיירות לטורקיה ב־2010?

זפרני: "אני מעריך ש־2010 תתאפיין ביציאה מהמשבר הכלכלי. אנחנו כבר מתחילים לראות ניצוצות".

צימט: "ב־2010 איסטנבול תיקרא בירת התרבות של אירופה, ותקוותי שהישראלים ינצלו את ההזדמנות".

אטיאס: "בטווח הבינוני־קצר, פסח וקיץ 2010, תהיה השפעה. בואו לא נטמון את הראש בחול. יש עצירה מסוימת בהזמנות. ביולי־אוגוסט אני מאמין שתהיה תנועה לטורקיה, אלא אם כן יהיו משהו חריג עד אז".

מדם: "בנוגע לטורקיה, ב־2010 אני שואף להגיע לפחות למספרים של 2008, בסביבות חצי מיליון תיירים ישראלים".

סרי־לוי: "בינואר אמרתי שעד פסח נשכח בכלל שהיה משבר עם טורקיה. לצערי התבדיתי, והיום אני הרבה פחות אופטימי".