שלמה נס בעדות בפרשת פלד־גבעוני: "יש מאות חברות במצוקה כמו אפריקה ישראל"
עו"ד נס, נאמן חברת יסקל אחזקות, העיד בתביעה נגזרת נגד הדירקטורים לשעבר של החברה. לדבריו, "חקירת הרשות שיתקה את הפעילות בקבוצת פלד־גבעוני"
"בשוק היום יש מאות חברות כמו אפריקה ישראל, שנתנו מימון, עשו השקעות טובות ונמצאות במצוקה כיוון שאינן יכולות לפרוע את החובות שלהן, אבל המינוף כשלעצמו אינו מדד למצב החברה. מינוף זה לא מדד אם החברה במצב טוב או לא", כך אמר עו"ד שלמה נס בעדותו שלשום בבית המשפט המחוזי בתל אביב במסגרת תביעה שהגישו בעלי מניות המיעוט בחברת פסגות מימון ופקטורינג (לשעבר יסקל אחזקות, מקבוצת פלד־גבעוני) המבקשים לנהל תביעה נגזרת כנגד הדירקטורים לשעבר של החברה.
הסבלנות השתלמה
נס הסביר במהלך עדותו את הרציונל שעומד מאחורי מימוש נכסים של חברות במצוקה כאשר המשק נמצא במיתון. חברת יסקל אחזקות החזיקה בזמנו בכ־7% מהון המניות של חברת פורמולה, והיא היתה צריכה לממש את הנכס כדי להחזיר את חובותיה.
"אנחנו קראנו להסדר של פויכטונגר במשרד שלי 'הסדר מתמשך'", הסביר נס, "כיוון שבאותה תקופה, לפני שש־שבע שנים, היה מיתון בשוק ההון ובנדל"ן, וידענו שמימוש הנכסים יניב תוצאה נמוכה ורצינו לקחת את הזמן בתקווה שתהיה התאוששות בשוק. בפויכטונגר השקעות היו נכסי נדל"ן, ויסקל החזיקה את מניות פורמולה - כשהבורסה צנחה, המחיר של המניה היה נמוך מאוד. ההמלצה שלי לבנק לאומי היתה שלא כדאי למכור את המניות באותו שלב, כי כשהשוק יתאושש, המניות יעלו. מניות פורמולה מומשו שנה וחצי לאחר מכן ברווח של 30 מיליון שקל. הסבלנות השתלמה".
פרשת פלד־גבעוני החלה לאחר השתלטות של קבוצת פלד־גבעוני, בראשות המפכ"ל לשעבר רפי פלד, איש העסקים אריה גבעוני והיועץ הפיננסי טל יגרמן, על כמה חברות בורסאיות באוגוסט 2001. בעקבות שורה של עסקאות מורכבות קרסה הקבוצה כולה בתוך כמה חודשים.
על המנהלים נאסר לדבר
נס התייחס בעדותו לראשונה למצב שבו הוא מצא את הקבוצה כאשר הגיע. "כל הקבוצה שכונתה פלד־גבעוני נכנסה למצוקה כתוצאה מחקירת רשות ניירות ערך. הרשות אסרה על המנהלים לדבר זה עם זה וקבוצה של תשע־עשר חברות נכנסה לשיתוק והדירקטורים נכנסו לפאניקה. למזלנו, רגע לפני הם עוד הספיקו להכין ייפוי כוח והחברה הראשונה שפנתה לבית המשפט היתה פויכטונגר תעשיות, שנקראת היום אפקון, והשופטת ורדה אלשיך החליטה שלא שולחים 850 עובדים הביתה רק בגלל שיש חקירה. כל הקבוצה נכנסה להקפאת הליכים ויסקל היתה אחת האחרונות שבהן. אני לא זוכר את הפרטים, אבל כל החברות היו במצב בעייתי מבחינה ניהולית".
לאחר הסדר הנושים של חברת יסקל נמכרה החברה כש ד בורסאי (במסגרתה רוכשים את החברה ללא כל פעילות) לאיש העסקים אביחי סטולרו, שהעיד בחודש מאי כי "ייתכן שלא הייתי רוכש את השלד אם הייתי מודע שהתביעה קיימת, או שהמחיר שלה היה שונה". הנושה העיקרית של חברת יסקל היתה חברה נוספת מאותה קבוצה, פויכטונגר השקעות, ונס היה הנאמן של שתי החברות במסגרת הליכי הקפאת ההליכים שהחלו בשנת 2002.
"מה כאן קנוניה?"
אחת הטענות העיקריות של התובעים היא נגד סעיף אחד בהסכם מול סטולרו, במסגרתו הועברו כל זכויות התביעה כנגד צדדים שלישיים לרשות חברת פויכטונגר השקעות בתמורה לוויתור שלה על חובות בגובה של כ־117 מיליון שקל. התוצאה הישירה של הסעיף היא למעשה שאין לחברה זכות תביעה - ומכאן שבעלי מניות המיעוט אינם יכולים לנהל את התביעה בשם החברה.
נס הגיב להאשמות כי מדובר בקנוניה ואמר כי "לנו אין עניין לכאורה לבוא ולחסום תביעה נגזרת או ייצוגית. אמרו לי שמדובר בקנוניה. אני אומר את זה בעדינות אף על פי שיכולתי גם להתעצבן: כל התפקוד שלנו נעשה כבעלי תפקיד מטעם בית המשפט שאחראי על התיקים במסגרת חדלות פירעון, באישור כונס הנכסים הרשמי ובקשות מפורטות לבית המשפט. מה כאן הקנוניה? המחאת הזכות נעשתה בנסיבות לגיטימיות ובאישור בית המשפט. לא היתה לנו כוונה לחסום כל תביעה".
נס הגיש כנאמן החברה בשנת 2004 תביעה נגד הדירקטורים של פויכטונגר השקעות, שבסופה נחתמה פשרה בגובה 8 מיליון דולר.
בחקירה שלשום נשאל על ידי עו"ד עדיני מדוע לא נעשה דבר דומה נגד הדירקטורים של יסקל. בנקודה זו חשף נס מקצת מהקשיים שיש בתביעות מסוג זה.
"עשינו ניתוח של תוכניות התביעה האפשריות על פי סיכויים סבירים. במסגרת הליכי חדלות פירעון אתה יכול להגיש הרבה תביעות, אבל זה לוקח שנים ולא תמיד משתלם", אמר נס. "המימון של תביעות כאלה הוא קשה, אנשים שצריכים להעיד כבר לא נמצאים - אתה צריך לבחור על מה ללכת. לא הערכנו את הסיכויים כאן כטובים כמו בפויכטונגר השקעות", הוסיף.
