שדאבוש תכבה את האור

חבל שאי אפשר להיות להיות זבוב על הקיר בישיבת מועצת הרשות השנייה שלשום. חברי המועצה בוודאי ישבו סביב השולחן, טרוטי עיניים ומרוטי עצבים, וניסו בכוחותיהם האחרונים למצוא עוד אדם שאפשר לזרוק עליו את האחריות לגורל ערוץ 10. ואז הבריק בראשו של מישהו רעיון. "איך קוראים לבחור

מבלי לפגוע בכבודו של ליכט, באותה המידה היו יכולים חברי הרשות השנייה לגלגל את העניין גם לכיוונו של סמנכ"ל הפיתוח במשרד התיירות, או אל אחראית הטקסים והסמלים במשרד החקלאות. גם הם, כמו ליכט, לא יוכלו להושיע את המועצה מלקבל אחריות על התפקיד המוטל עליה בחוק. הניסיונות הפאתטיים של חבריה לברוח מהאחריות הזאת, מלבד העובדה שהם מקוממים, הפכו בעיקר להיות עצובים.

חודשים על גבי חודשים יושבים אנשי הרשות ומנסים למצוא פטנט יהודי לפלונטר הזה שנקרא ערוץ 10. לא אכפת להם שהיועץ המשפטי של הרשות עצמה, עו"ד דורון אבני, טען בחוות דעת ארוכה ומנומקת שהחוק מחייב אותם בבירור לפרסם מכרז חדש. הם נחושים, ויהי מה, למצוא לעניין פתרון. ואם החוק לא מותיר להם לאפשר את המשך קיום הערוץ, הפתרון המתבקש הוא לשנות את החוק. ממש כמו הורדת הקו האדום של הכנרת.

והנה, השבוע, לאחר חודשים רבים של ניסיונות לאתר ח"כ שיהיה מוכן להסתכן בהרמת הכפפה, נמצא לא רק אחד כזה, כי אם שניים. שני הח"כים הטריים, נחמן שי וכרמל שאמה, נפלו כנראה למלכודת דאבוש, והם יגישו הצעת חוק שבשורה התחתונה תאפשר את המשך זיכיונו של ערוץ 10. ואף על פי שאין לתעלול הזה שום מסגרת זמנים ברורה - שכן ההצעה עדיין לא הוגשה, קל וחומר לא עלתה לדיון בממשלה - לקברניטי הרשות השנייה זה כבר מספיק כדי לזרוק את האחריות על המשנה ליועץ המשפטי לממשלה.

אז הנה מסר למנשה סמירה ונורית דאבוש: לכו הביתה וסגרו את הרשות השנייה אחריכם. די, מספיק. אם אתם לא מצליחים להוציא לפועל את מה שמנחה אתכם החוק לעשות - לקבוע אם לצאת למכרז חדש לערוץ שמפר באופן סדרתי את הוראות המדינה או לא - אין הצדקה לקיומה של הרשות השנייה.