גיבוי בגלל העיתוי

אלא שמי שמיהר להסתמךעל דבריו של טרכטנברג אתמול ב"כלכליסט", שלפיהם הוא "לא ייתן יד לביצוע שינויים פרסונליים בוועד המנהל או בתקנון האוניברסיטה", מן הראוי שיקרא אותם עד תומם. רבים מהגורמים המעורבים בפרשיות האחרונות באוניברסיטת תל אביב אינם מרוצים מהתנהלותה של מרידור בפרט, ושל הוועד המנהל בכלל, וכך גם בות"ת. אלא ששם מודאגים עוד יותר מכך שלאוניברסיטה אין נשיא יכול להוציא לפועל תוכניות הבראה או קיצוץ בשכר המרצים. לכן טרכטנברג מוכן לשים כעת בצד את הבעיות האחרות.

טרכטנברג רוצה שלאוניברסיטת תל אביב יהיה נשיא מאתמול, וכדאי שהוא יהיה יוסי קלפטר, שכישוריו ויכולותיו מוכרים ומוערכים על ידי הות"ת. כל השאר יחכה. אבל אחרי שיהיה נשיא, בות"ת מתכוונים לבדוק לעומק את התנהלות הוועד המנהל בשורת הפרשיות האחרונה, ובמקרה הצורך לנקוט צעדים אופרטיביים.

טרכטנברג מגדיר עצמו כמפקח על ההשכלה הגבוהה בישראל, בדומה לנגיד בנק ישראל והמפקח על הבנקים. מבחינתו, תפקידו המרכזי הוא לשמור על יציבות האוניברסיטאות ועל יכולתן לבצע את תפקידן האקדמי. לא במקרה הוא משתמש בדימוי הנגיד. הוא יודע היטב שאיש עוד לא שכח את המהלך הכוחני שהוביל פישר בבנק הפועלים עם הדחת דני דנקנר. אם הוא יחשוב שליאורה מרידור מסכנת את יציבות האוניברסיטה, הוא לא יהסס לנהוג כפישר ולהראות לה את הדלת.

אם בהרווארד נפלה שלהבת

בסביבת מרידור מתגאים בפעולתה גם נוכח הפרסומים על הפסדי העתק של אוניברסיטת הרווארד בסוף השבוע, בעקבות השקעות גרועות. "תארו לעצמכם שליאורה לא היתה מוכרת את תיק המניות של אוניברסיטת תל אביב", הסבירו מקורביה, "היא היתה יכולה לגמור כמו הרווארד, אבל במקרה שלנו לא היה נשאר שום דבר".

אבל אפשר לראות את הדברים גם ממקום אחר, של שקיפות וביקורת ציבורית. בעוד בהרווארד וביתר האוניברסיטאות האמריקאיות חשופים הדו"חות הכספיים לביקורת ציבורית, בישראל מתנהלים המוסדות האקדמיים כאילו מדובר בגופים פרטיים, ולא כאלה הנהנים מהזרמה נרחבת וקבועה של כספי ציבור. אותו ציבור לא יודע כמה כסף מחזיקים המוסדות האקדמיים בקרנות השונות שלהם, איפה הם משקיעים אותו וכמה הם הרוויחו או הפסידו. מתי נדע? מן הסתם כאשר יהיו הפסדי עתק שהקופה הציבורית תידרש לכסות.