הכיתה המעופפת: היעדים המרכזים ללימודים בחו"ל

הולנד: תוכניות באנגלית

הולנד היא אחת המדינות המועדפות על ידי סטודנטים מחו"ל. הסיבה העיקרית לכך היא שמבין המדינות האירופיות, היא היחידה (מלבד בריטניה) שמציעה לימודים בשפה האנגלית. מספר הסטודנטים הזרים עולה בהתמדה מדי שנה, והגיע השנה ל־51 אלף (מתוך 585 אלף סטודנטים במדינה). ב־2009 עמדו לרשותם 1,450 תוכניות. תחומי הלימוד הפופולריים הם כלכלה, מדעי החברה ומשפטים, בלשנות, אמנות, רפואה ומקצועות טכנולוגיים.

עלות לימודים בהולנד תלויה ברמה של תוכנית הלימודים. שנת לימוד לתואר בוגר עולה בין 14 ל־15 אלף יורו לשנה, ומוסדות רבים דורשים תשלום של כל הסכום מראש. לכך יש להוסיף את הוצאות המחיה ואת הביטוח שדורשים מסטודנטים, אשר עומדים בממוצע על 736 יורו לחודש, כלומר כ־9,100 יורו לשנה. בתי ספר יוקרתיים בתנאי פנימייה יעלו עד 45 אלף יורו לשנה.

אוניברסיטת אמסטרדם

הדרישות הבסיסיות שהמועמדים אמורים לעמוד בהן הן תעודת בגרות מלאה בצירוף רשימת המקצועות שנלמדו וציוני מבחנים, אישור על מבחני שליטה באנגלית — TOEFL בכתב בציון של 550 לפחות, מבחן מחשב בציון של 213 ומעלה או מבחן IELTS בציון 6–6.5.

גרמניה: אפשר גם חינם

גרמניה היא אחת המדינות המתועשות באירופה, ומרבית הסטודנטים הזרים המגיעים ללמוד בה בוחרים במקצועות ההנדסה והטכנולוגיה. עם זאת גם הפקולטות למדעי החברה והרוח נהנות מביקוש רב.

תנאי הקבלה במוסדות להשכלה גבוהה בגרמניה משתנים בין האוניברסיטאות. יש המסתפקים בתעודת בגרות מלאה, אחרים מבקשים להשלים שנת לימודים אקדמית אחת בארץ המוצא. ועדת הקבלה בוחנת את עמידתו של המועמד בתנאי הסף במשך כשישה חודשים. עלות הגשת המועמדות עשויה להגיע לכ־1,300 יורו.

אוניברסיטת מינכן

יש לשים לב כי שכר הלימוד שונה מאוד בכל אחד ממחוזות גרמניה. במחוז גסן, למשל, הוא בוטל לאחרונה גם עבור הסטודנטים הזרים. בהמבורג, בוואריה, סארלנד, באדן־וירטנברג, ריין וסקסוניה שיעורו 150–300 יורו לסמסטר. הוצאות המחיה מגיעות לעוד כ־700 יורו לחודש. האוניברסיטאות בגרמניה אינן דורשות ידיעה מוקדמת של השפה הגרמנית, אך חובה להשתלט עליה במהירות.

צ'כיה: ללמוד את השפה

יעד אטרקטיבי מאוד בעיני סטודנטים זרים הוא צ'כיה. המדינה בעלת העבר הסובייטי שהפכה לחלק בלתי נפרד מהאיחוד האירופי מציעה רמה אקדמית גבוהה מאוד בשילוב הוצאות מינימליות בשל עלות המחיה הנמוכה. תעריף הגשת מועמדות לאוניברסיטאות צ'כיות הוא 540–1,800 יורו, אבל הלימודים עצמם חינם — במוסדות ממלכתיים. מכללות ואוניברסיטאות פרטיות גובות תשלום ממוצע של כ־1,550 יורו לשנה. הנקודה הבעייתית היא שכל תוכניות הלימוד הן בשפה הצ'כית.

סטודנטים זרים נדרשים לעבור קורסי שפה ולעמוד במבחני קבלה בצ'כית, המשתנים בהתאם למקצוע שהמועמד מבקש להתקבל אליו, ונדרשת עמידה בראיון אישי. אגב, בצ'כיה אין מגבלות על גיל המועמדים כפי שמקובל במדינות רבות. המקצועות הפופולריים הם כלכלה ומינהל עסקים, תקשורת ועיתונות, יחסים בינלאומיים, קולנוע, סוציולוגיה, רפואה, רוקחות ומחשבים.

בריטניה: יוקרתי ויקר

האוניברסיטאות הבריטיות נחשבות למובילות בעולם בתחומים רבים. גם נתוני מחקרים שלפיהם לבוגרי המוסדות להשכלה גבוהה בממלכה המאוחדת סיכויים טובים יותר לקבל עבודה ששכרה גבוה, מושכים רבים ללמוד במדינה. אבל שכר הלימוד הגבוה עלול להרתיע רבים. הגוף העוסק בקבלת סטודנטים זרים הוא UCAS, ואליו יש להגיש את המסמכים הדרושים, ובהם תעודת בגרות מלאה ומכתב המנמק מדוע נבחרה בריטניה כמקום הלימוד ומדוע נבחר המקצוע הספציפי, ומסביר בקצרה על בית הספר שסיים המועמד בארץ המוצא. את הבקשה יש להגיש לא יאוחר מינואר מדי שנה.

סטודנטים באוניברסיטת אוקספורד

אוניברסיטאות נחשבות כמו אוקספורד או קיימברידג' יערכו גם מבחני כניסה למועמדים. רבים נדרשים לעבור מכינות קדם־אקדמיות. כמו כן, מי שרמת השליטה שלו באנגלית אינה מספקת לדעת ועדת הקבלה, יישלח לקורסים מתאימים שעלותם 100–200 ליש"ט לשבוע.

שכר הלימוד בבתי ספר פרטיים בתנאי פנימייה מלאים מסתכם ב־3,000–7,000 ליש"ט לסמסטר. עלות שכר הלימוד באוניברסיטאות תלויה במקצוע הנבחר. מדעי החברה — 6,250–7,650 ליש"ט לשנה; מדעי הטבע — 6,500–9,700 ליש"ט; רפואה — 7,000–18,000 ליש"ט לשנה. תחומי הלימוד הפופולריים באופן מסורתי בקרב סטודנטים זרים הם כלכלה ומינהל עסקים ומשפטים.

ארה"ב: המלצה מהמנהל

ארה"ב נחשבת לאחת המדינות המובילות בעולם ברמת ההשכלה הגבוהה. זה גם מסביר את המספר הגבוה במיוחד של סטודנטים זרים במדינה — כ־520 אלף, מתוך 17.5 מיליון. שכר הלימוד השנתי נבדל בין המוסדות ונע בין 5,000 דולר לשנה בקולג' עירוני ל־60 אלף דולר באוניברסיטה יוקרתית דוגמת הרווארד.

שכר הלימוד בארה"ב נמצא במגמת עלייה מתמדת, בעוד המלגות שמקבלים סטודנטים מתמעטות, בין היתר בשל המשבר הכלכלי שפגע בקרנות ובתורמים. מרבית האוניברסיטאות דורשות מהמועמדים לעמוד במבחני מיון, זאת נוסף על מבחן TOEFL בציון של 500 נקודות לפחות ובחינה כללית — SAT. מלבד תעודת בגרות דורשים קולג'ים אמריקאיים גם את המלצתו של מנהל בית הספר וגם המלצה של מורה לאנגלית.

הסטודנטים הנוהרים לארה"ב בוחרים ללמוד על פי רוב כלכלה או מינהל עסקים — 20% מכלל הסטודנטים הזרים.

השכלה גבוהה נהפכה לאחד מ"ענפי היצוא" המובילים של ארה"ב. בשנה ממוצעת סטודנטים זרים מוציאים על לימודיהם 15.5 מיליארד דולר.

ראו גם: המירוץ לתואר הראשון