$
דעות

יוזמה וירטואלית

אין סיבה הגיונית להכניס מפעילים וירטואליים לארץ, אבל זה לא יעצור את משרד התקשורת

גילעד נס 07:5713.10.09

בסוף יוני, מעט לפני שפרשה הכנסת לחופשת הקיץ שלה, הודיעה ועדת הכלכלה כי לעם ישראל צפוי יום חג: בחוק ההסדרים הוכנסו סעיפים שיאפשרו את כניסתם של מפעילי סלולר וירטואליים לישראל. מפעיל וירטואלי (MVNO) הוא ספק שירות שאינו מחזיק ברשת פיזית משלו, ו"רוכב" על תשתית של ספק קיים, לאחר שהגיע עמו להסכמים עבור השימוש בתשתית. הוועדה חייבה את שר התקשורת להתקין עד אוקטובר תקנות שיאפשרו מהלך כזה, אך העיפו מבט בלוח השנה וראו כי המועד חלף, ובאופן לא מפתיע אין בנמצא אף לא תקנה אחת.

 

 

מה דעתך על מניית סלקום:
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
קנייה חזקה קנייה המתן מכירה מכירה חזקה

 

וטוב שכך. בניגוד לאווירת "המפעיל הוירטואלי הוא הדבר הטוב ביותר מאז הלחם הפרוס!", שלא מעט גורמים בשוק התקשורת הישראלי מנסים למנף, ההייפ שסבב את המפעילים הסלולריים בעולם התמתן והתמקד. קל מאוד לנפנף בנתוניה של נערת הפוסטר של המפעילים הווירטואליים, וירג'ין מובייל, כדי להוכיח את נחיצות המודל בישראל, עד שבדיקה מעמיקה יותר מובילה למסקנה שהצלחתה הכמעט יחידה היתה בשוק הבריטי (לאחרונה נרכשה הפעילות האמריקאית שלה בידי ספרינט, בעסקה שבעיקר מנעה מאותה פעילות להגיע לפשיטת רגל). בלא מעט שווקים אחרים, ובכללם במדינות שהרכב האוכלוסייה ומידת אימוץ הטכנולוגיה שלהם דומות לישראל, ראתה וירג'ין מובייל שאין היגיון עסקי לשכפל את המודל שהצליח בבריטניה.

 

מצבותיהם של מפעילים וירטואליים מבתים עשירים, דוגמת דיסני, ESPN ו־Amp'd, שנשבו גם הם בחלום הפעילות על גבי רשת של מפעיל קיים, צריכות לשמש תמרור אזהרה מפני אימוץ כל טרנד לפני שהתאמתו לשוק הישראלי נבדקה. גם חברת הייעוץ NERA המליצה לשר התקשורת אז, אריאל אטיאס, שלא לכפות על השוק מפעיל וירטואלי אלא לאפשר אותו, כלומר לזרוק את הכפפה לשוק ולראות אם יש בנמצא מי שירימה.

 

האמת רחוקה מהפרסומים

 

נערת הפוסטר השנייה של תומכי ה־MVNO היא Boost Mobile, שבוודאי קראתם לאחרונה על הצלחתה לעורר לכאורה את השוק האמריקאי למלחמת מחירים, בהציעה חבילות שיחה וגלישה ללא הגבלה במחיר קבוע. אלא שגם כאן האמת רחוקה מהפרסומים — Boost היא חברה־בת בבעלות מלאה של ספרינט־נקסטל, אותו מיזוג שניסה להכליא בין חברת סלולר מתקדמת יחסית לחברת iDen צולעת. המותג Boost פשוט נולד מחדש בקרב אנשי השיווק של ספרינט, שביקשו לפנות לקהל שלא היה מעוניין בטלפונים דור שלישי, והיה מוכן להסתפק ברשת הפשוטה של נקסטל לשיחות קוליות, הודעות SMS וגלישה במהירות של דור 2.5. אין ספק ש־Boost הצליחה לגייס בשביל ספרינט לא מעט מנויים, אולם אם Boost היא מפעיל וירטואלי, הרי שגם אסקייפ, פעילות המיתוג לצעירים של פלאפון בתחילת העשור, היתה מפעיל וירטואלי. האם Boost הביאה את השוק האמריקאי למלחמת מחירים? אולי, אבל באותה מידה היתה יכולה מירס לעשות בדיוק אותו דבר בישראל.

 

השקעה לא משתלמת

 

סקירה של פעילות המפעילים הווירטואליים בעולם מניבה בעיקר שני קהלים עיקריים שבקרבם עשוי מפעיל וירטואלי למצוא פרנסה: קהלי מיעוטים אתניים, ופעילות המגיעה מטעם רשתות קמעונאות. הטלפונים הכשרים של ספקיות הסלולר מוצעים במחירים זולים למגזר החרדי, ובקרב שלוש החברות מתבצעת פעילות ממוקדת עם הקהל הרוסי. האם מפעיל וירטואלי שיפנה לקהל האתיופי הוא הגוף שימציא מחדש את התחרות בשוק הסלולר הישראלי? סביר להניח שלא.

 

 

 

גם בקרב רשתות הקמעונאות לא צפויים להיות קופצים על עגלת הווירטואל — אם מחשש להתערבות רגולטורית (שופרסל, חברה־אחות של סלקום, כזכור) או סתם כי בקרבן יושבים אנשים שמסוגלים לחשב את שיעורי הרווח המצומצמים שהתחום מניב בעולם, ולהחליט שההשקעה אינה משתלמת. משרד התקשורת וועדת הכלכלה יכולים להזמין את המפעילים הווירטואליים לישראל ב־2010, אולם ספק אם האחרונים יבחרו לנצל את ההזמנה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x