שטייניץ משחק באש

שר האוצר יובל שטייניץ מעולם לא עמד בפני להבה אימתנית והרגיש את החום הכבד על פניו. הוא לא פרץ בגופו אל תוך בית בוער, אפוף עשן, וסיכן את חייו בכדי להציל אנשים.

שטייניץ לא ראה את הכרת התודה בעיניו של ילד שחולץ מתוך רכב שנמחץ על הכביש. הוא מעולם לא רץ אל המקום ממנו

בשנים הקרובות, כך קבע האוצר, יקוצצו כ-20% מתקציב כיבוי האש בישראל. משמעות הקיצוץ הוא טבעת חנק שתביא לקריסת מערך הכבאות וההצלה בישראל, בפשטות, המשמעות היא שהבית שלכם והסביבה שלכם אינם בטוחים יותר. המקום בו אתם מגדלים את ילדיכם הופך מרגע לרגע, בחסות האוצר, למלכודת אש מסוכנת.

עובדה היא שזו אינה מדינה שיכולה להתקיים בלי שירותי כבאות והצלה. רק בשנה האחרונה הוזעקו לוחמי ולוחמות האש ל-90 אלף אירועים, והצילו חייהם של מאות בני אדם. 90 אלף. את המספר הזה שטייניץ לא יכול לקצץ ב-20%.

התקן הבינלאומי קובע שעל כל אלף תושבים חייבת מדינה להעסיק כבאי. כלומר בישראל אמורים להיות 7,000 לוחמי אש. בפועל, מול אותם 90 אלף אירועים מתמודדים רק 1,350 לוחמים ולוחמות באש שמחרפים נפשם מדי יום. עד כמה שיהיו מיומנים ועד כמה שיהיו מסורים לעבודתם, זה פשוט לא מספיק.

ישנם כיום 250 תקנים מאושרים לתפקידי כבאי ברחבי הארץ, תקנים אשר אינם מתוקצבים על ידי האוצר והתוצאות בשטח הן: עשרות ישובים ברחבי הארץ וחייהם של מאות אלפי תושביהם שתלויים ברגע הגורלי הבא בתחנה ובה כבאי אחד בלבד ועשרות ישובים נוספים ללא תחנת כיבוי וללא כבאים בכלל !

המדינות המתקדמות בעולם מתייחסות לכבאים שלהן כאל גיבורים. ב-11 בספטמבר 2001, איבדו מאות לוחמי אש בניו יורק את חייהם במגדלי התאומים, לא לפני שהצילו חיי רבים בפיגוע הנורא בתולדות האנושות. בארצות הברית יודעים היום שבשעת הצורך, אפשר לסמוך על שירותי הכבאות. בישראל, 8 שנים בלבד אחרי, לא ברור כמה עזרה תגיע כשתחייגו 102. אם זה תלוי בשטייניץ, אולי אף אחד לא יבוא בכלל.

הכבאים בישראל החליטו לפתוח בעיצומים. זו הברירה האחרונה שלנו. אנחנו לא עושים זאת למען העלאה במשכורת או שיפור בתנאי השרות שלנו, אנחנו נלחמים את מלחמת הביטחון האישי שלכם של ילדיכם ושל משפחותיכם. מאז תחילת העיצומים, לפני כשבעה שבועות, כבאי ישראל אינם מאבטחים אירועים המוניים – בין השאר את הופעתו של לאונרד כהן, את פסטיבל הג'ז באילת, את משחקי נבחרת ישראל בכדורגל, את כוכב נולד, את משחקי ליגת העל ועוד.

למרות זאת, באופן עקבי, משטרת ישראל שמה עצמה מעל לחוק, מזלזלת בחיי אדם ובביטחון הציבור ומחליטה לאשר אירועים המוניים ללא נוכחות רכבי כיבוי והצלה וצוותי כיבוי מקצועיים ומוסמכים, כל זאת באירועים ובמקומות בהם החוק מחייב נוכחות רכבי כיבוי וצוותים של כבאים מקצועייים כתנאי לקיום האירוע.

מאחר וגורמי השלטון עדיין נוקטים זלזול ואינם מתייחסים לבעיות שהועלו, הודענו על החרפה של העיצומים והחל מהשבוע אנחנו לא נגיע לחילוץ אנשים שנתקעו במעליות, לא נגיע לקריאות העוסקות בפתיחת דלתות שנטרקו וגרמו לאנשים להיתקע מחוץ לבתיהם וגם לא לקריאות העוסקות בשטיפת כבישים - במקרים שבהם יש חשש להחלקה בשל כתמי שמן, מים וכו'.

בשל מצוקת כח האדם החמורה במערך המבצעי אנו מפסיקים לחלוטין את פעילות מדורי מניעת הדליקות, חקירת הדליקות וההדרכה ברחבי הארץ. עובדי מדורים אלו ישולבו מיד לתגבור המשמרות המבצעיות על מנת לגשר במעט על המחסור החמור בכח האדם במערך הכבאות וההצלה.

העיצומים האלה הם חלק מכיבויה של השריפה הגדולה הזו שמתחוללת כבר שנים וכולם סביב עוצמים את העיניים.

הקיצוצים האכזריים, מסכני החיים האלה, הם הצתה זדונית ומכוונת של האוצר והקורבן הוא כל אחד ואחד מאזרחי ישראל. אלו שהולכים להופעות הענק בפארק הירקון, שמטיילים בטבע בתקופה זו של חגים, שנוהגים בכבישים או שיושבים בבית בשלווה. שר האוצר משחק באש ומישהו חייב לקחת מידיו של יובל שטייניץ את הגפרורים מהידיים, לפני שזה יהיה מאוחר מדי.

הכותב הינו קצין כבאות והצלה ודובר ארגון הכבאים הארצי